$
ספורט עולמי

המלחמה בחמדנות מתחילה ביציעים באנגליה

אוהדי הכדורגל הבריטים מתחילים להילחם על זכויותיהם. האם זה מאוחר מדי עבור "האוהדים שהפכו ללקוחות?" - ומה הם יכולים ללמוד מהגרמנים

אוריאל דסקל 16:1609.02.16

ביום חמישי שעבר, בעלי ומנהלי הקבוצות של ליגת הכדורגל העשירה בתבל קיבלו אישור על כך שההכנסות המינימליות שלהם מזכויות שידור בשלוש העונות הבאות יעמדו על יותר מ-8.3 מיליארד ליש"ט. 5.1 מיליארד ליש"ט ממכירת זכויות השידור בבריטניה ובערך 3.3 מיליארד ליש"ט ממכירת זכויות השידור ברחבי הגלובוס. חלק מהאנשים האלה נחשבים לאנשים העשירים בעולם או מייצגים את האנשים העשירים בתבל. אוליגרכים רוסים, טייקוני קמעונאות אמריקאים, טייקוני נדל"ן אסייתים, מנהלי קרנות גידור מכל העולם ועוד.

 

 

באותה ישיבה, שבה קיבלו את האישור שיקבלו 70% יותר מזכויות שידור משהם מקבלים השנה, אותם בעלי קבוצות עשירים סירבו להרחיב את תוכנית הוזלת הכרטיסים לאוהדי הקבוצות היריבות. בדיון שנערך 5 שעות וחצי, רק נציגי קבוצה אחת (אברטון) דיברו בעד הצעה להגביל את מחירי הכרטיסים לאוהדי חוץ - שצריכים לשלם הון לא קטן על הגעה למשחקים אלה - ל-30 ליש"ט. 14 קבוצות אחרות, בהנהגת ארסנל, הקבוצה עם המנויים היקרים ביותר בעולם וכיוצא מכך בכרטיסי החוץ היקרים בעולם, סירבו להצעה הזו וגם סירבו להרחיב את התוכנית הקיימת לסבסוד כרטיסי חוץ.

 

מחאת האוהדים באנפילד. הבעלים רוצים למקסם רווחים מחאת האוהדים באנפילד. הבעלים רוצים למקסם רווחים צילום: אי פי איי

 

בכמה כסף מדובר בסך הכל? האוהדים דרשו שבמקום ה-200 אלף ליש"ט שכל מועדון שם בקרן להוזלת כרטיסי חוץ, כל מועדון ישים 500 אלף ליש"ט על הסבסוד. כיום הקרן מורידה את המחיר ב-5 ליש"ט לכרטיס ובמועדונים סירבו שהיא תוריד אותו ב-12 ליש"ט. הקבוצות יזכו להכנסה גבוהה ב-70% והן עדיין מסרבות לצמצם את עלות כרטיסי החוץ ב-7 ליש"ט.

 

יריקה בפרצוף של האוהדים

 

ההחלטה הזו של הפרמיירליג היא יריקה נוספת בפרצוף של האוהדים הנאמנים ביותר באירופה. שממלאים את היציעים בכמעט כל משחק והפכו את חוויית הצפייה בכדורגל האנגלי למה שהיא. ההחלטה באה גם בתזמון "מופלא". באותו שבוע אוהדי ארסנל יצאו למאבק ציבורי בכוונת המועדון לדרוש 30 ליש"ט נוספים מכל מחזיק מנוי למשחק בשמינית גמר ליגת האלופות. המחאה היתה כה חזקה, עד שארסנל החליטה לסגת מהעניין. במקביל, אוהדי ליברפול הצביעו ברגליים במחאה על מחירי הכרטיסים, ואצטדיון אנפילד חווה את השביתה הראשונה ב-132 שנות קיומו. קבוצות האוהדים ארגנו את המחאה בדקה ה-77 של המשחק נגד סנדרלנד, לאחר שפורסם כי כרטיסים למשחק יעלו 77 ליש"ט (עלייה מ-59 ליש"ט) ומנוי עונתי יעלה 1,000 ליש"ט.

 

בהנהלת ליברפול ניסו להסביר שהמחירים בעצם יהיו זולים יותר (כ-2,200 כרטיסים בפחות מ-10 ליש"ט) אבל אף אחד לא האמין להם. כמו כן, באותו שבוע גילו אוהדי ליברפול מה הבעלים באמת חושבים עליהם: "אנחנו הופכים אוהדים ללקוחות", נכתב בגאווה באתר פנוויי ספורטס גרופ, קבוצת האם של ליברפול. "ליברפול היא פרנצ'ייז עם היסטוריה ארוכה - מאז 1892 ועם 580 מיליון אוהדים ברחבי העולם, שכולם שרים 'לעולם לא תלכי לבד'". הכיתוב באתר שונה במהירות כדי להכריז ש"בפנווי ספורטס גרופ הופכים לקוחות לאוהדים", אבל לכולם היה ברור מה חברת השקעות הספורט רוצה לעשות. במהרה, FSG גם הודיעו שיבדקו מחדש את "מבנה המחירים" החדש, שאגב, מעלה את מחירי הכרטיסים גם לאוהדים הנכים של הקבוצה.

 

אוהדי ליברפול. המחאה תמשיך אוהדי ליברפול. המחאה תמשיך צילום: אי פי איי

 

הזדמנות מפוספסת

 

ג'יי מקנה, אחד ממובילי המחאה וחבר בקבוצת האוהדים Spirit of Shankly דיבר על "הזדמנות מפוספסת" להעניק פרס לאוהדים על הנאמנות שהראו עם מחירי כרטיסים זולים יותר. "בשנה הבאה הסכומים שייכנסו מהטלוויזיה העניקו הזדמנות לכל הקבוצות, ולליברפול עצמה, להפוך את המשחק לזול וזמין יותר לעשרות אלפי אוהדים צעירים שאינם יכולים להגיע למשחקים באנפילד כיום בגלל המחירים", כתב מקנה. "עם זאת, רוב מחירי הכרטיסים עלו והמועדון החמיץ את ההזדמנות הזו - העלאה במחירים אמורה היתה להכניס רק 2 מיליון ליש"ט נוספים. כסף קטן ביחס למה שיכנס למועדון בשנה הבאה".

 

מה-FSF, פדרציית האוהדים באנגליה, נמסר שהמאבק בליברפול הוא מאבק גדול יותר ממחירי כרטיסים. "זו הזדמנות להילחם נגד חמדנות", מסרו. באנגליה מפרסמים שאוהדים רבים שוקלים כעת לעזוב את המגרש באופן מאורגן במהלך מחזורי המשחקים הקרובים. "הגיע הזמן שהלקוחות יילחמו חזרה בקשר למחירי כרטיסים", כתב מייקל קלווין, כתב האינדיפנדנט. "האוהדים חייבים להבין שצריך להתייחס אליהם כאוהדים ולא כלקוחות".

 

ללמוד מהגרמנים

 

האוהדים באנגליה, שמשלמים 1,000% יותר על כרטיסים מאשר לפני 20 שנה, התחילו להשמיע את קולם העצבני וכבר רשמו הצלחות מינוריות. האם יצליחו לשנות את פני המשחק עצמו באנגליה? לא, כל עוד שהמטרה של בעלי הקבוצות זה להרוויח מהכדורגל. ברגע זה, שווה גם להשוות את היחס בין הבעלים של המשחק באנגליה לאלו בגרמניה, שם רוב גדול של הקבוצות בבעלות חברי המועדון, כלומר האוהדים.

קארל היינץ רומיניגה קארל היינץ רומיניגה צילום: בלומברג

 

אולי הנס, יו"ר באיירן מינכן לשעבר (שחוזר למועדון בקרוב) הסביר פעם: "אנחנו יכולים להעלות את מחיר הכרטיס ב-2%, אבל בשבילנו זה עוד 2 מיליון יורו וזה כלום, זה 2 דקות במשא ומתן על רכישת שחקן. אבל זה המון עבור האוהדים שלנו, שאולי אחדים מהם מובטלים וצריכים את הכסף הזה יותר מאיתנו". קרל היינץ רומינגה, מנכ"ל באיירן מינכן הוסיף: "יש לנו אחריות חברתית. יש לנו כרטיסים יקרים עבור מי שרוצה לשבת בלאונז', ואנחנו גם יכולים למכור כרטיס ב-7.5 יורו, זול יותר מללכת לקולנוע במינכן. זה חשוב מאוד לבחור מובטל שאוהד אותנו ורוצה ללכת לכדורגל. זו המחויבות שלנו".

 

"תמיד כשיש בעלים עשיר לקבוצה יש הרגשה שמדובר בתאגיד", הסביר את העניין האנס יואכים ואצקה, יו"ר בורוסיה דורטמונד. "אבל זו לא המנטליות של הכדורגל הגרמני. באנגליה האוהד הוא לקוח - אבל אם תגיד לאוהד גרמני שהוא רק לקוח, הוא יהרוג אותך. האוהד הגרמני רוצה להרגיש שהוא שייך והוא חלק מהמועדון". הדברים האלו רק מחדדים את ההבדלים בין לקוחות לאוהדים. הבדלים שבגרמניה מבינים היטב ובאנגליה מתחילים להילחם עליהם.
בטל שלח
    לכל התגובות
    x