שלוש הערות על התיקו המאופס בוויילס
נבחרת ישראל ספגה ביקורות על משחק ההקרבה שלה. אפילו השוו אותה לנבחרת ייוון מ-2004. הישג?
1. אין בעיה מנטלית.
משיחות עם שחקני נבחרות זרות עולה כי נבחרת ישראל בכדורגל היא נבחרת שדי מסריח לשחק נגדה. למה? כי השחקנים הישראלים נלחמים אקסטרה. בכל תאקל הם נכנסים כדי להוכיח את עצמם וכל קרן היא קצת מאבק של קרב מגע.
אוהדי ספורט בישראל נוטים לשבח את נבחרת הכדורסל של ישראל על רוח הלחימה שלה אבל גם נבחרת הכדורגל יודעת לעשות את זה. ולא רע.
הבעיה היא לא מנטלית - שחקנים מגיעים מוכנים ומלאי מוטיבציה, וזה מסייע לצמצם פערים טכניים אדירים.
נבחרת ישראל מול וויילס צילום: רויטרס
2. משעממים כמו יוון. בערך. הלוואי
אלי גוטמן, מאמן נבחרת ישראל, אמר שישראל לא תשחק על תיקו 0-0 אבל בפועל נבחרת ישראל שיחקה כדי להשיג תיקו 0-0. כשאתה עולה עם שלושה בלמים ושלושה קשרים הגנתיים, אין דרך אחרת לראות את זה מלבד "לשחק על תיקו 0-0".
ישראל נעזרה בשופט רחמן בן רחמן (שני פנדלים די ברורים לא נשרקו לטובת הוולשים), וויילס לא מרוכזת, גארת' בייל לא מפוקס, אופיר מרציאנו במשחק מצוין ומזל. לא מעט מזל.
אחרי 20 דקות מזעזעות, שישראל יצאה מהן בשן ועין, ישראל התארגנה והצליחה להשיג את מה שאלי גוטמן אמר שהוא לא רוצה להשיג - תיקו 0-0.
ישראל הציגה משחק לחימה והקרבה שגם השיג לה נקודה. זו לא פעם ראשונה שזה קורה. בקמפיין הקודם, למשל, ישראל השיגה תיקו 1-1 בחוץ מול פורטוגל. היו עוד תוצאות תיקו "הירואיות" בעבר. הבעיה היא תוצאות תיקו נגד אזרביג'אן בבית. כשצריך ליזום מול קבוצה הגנתית ולא יודעים איך לעשות זאת.
נבחרת ישראל עדיין לא יודעת ליזום אבל להילחם ולהשיג את התיקו הזה, עם הסכין בין השיניים, זה סוג של התמחות. העניין הוא שזה לא בדיוק מעורר השראה. "ישראל ממש משמעממת" צייץ גלן מור, פרשן הכדורגל של אינדיפנדנט. "אני מאוד מקווה שהם לא יגיעו ליורו 2016".
אחרים בטוויטר השוו את ההופעה הישראלית - נגיעה אחת ברחבת היריב - לנבחרת יוון מיורו 2004, שלקחה אליפות אירופה עם כדורגל אולטרה הגנתית. האם צריך לקחת את זה כמחמאה? אם הכדורגל הזה היה "כדורגל ישראלי" - חלק ממשנה סדורה ופילוסופית כדורגל ישראלית - אז כן. אבל זה לא בדיוק "סגנון ישראלי". וכרגע, צריך לנצח את קפריסין - וזה אומר ליזום נגד קבוצה שמסתגרת (וכבר ניצחה את בוסניה בחוץ). ושם צריך איכות טכנית כי רוח הלחימה לבדה לא מספיקה.
3. לא הגיבורים בסיפור
נבחרת ישראל גדולה בלהשאיר "את החלום חי" עד המחזורים האחרונים. כמעט בכל קמפיין. במובן מסויים זו אשליה שמונעת מאיתנו "ללמוד את הלקח". עכשיו, שני מחזורים לסיום הקמפיין ישראל תלויה יותר בתוצאה בין בוסניה לוויילס מאשר לתוצאות שלה במשחקים מול קפריסין ובלגיה. פפ גווארדיולה, מאמן באיירן מינכן, אומר ש"תמיד טוב להיות הגיבור בסיפור הזה שנקרא כדורגל, זה שיוזם, זה שמחזיק בכדור, זה שמנסה ליצור ולהבקיע". אנחנו לא יכולים להיות כאלה ולכן אנחנו בדרך כלל מסיימים כל קמפיין כגיבורים טראגיים. או יותר גרוע, כניצבים בסיפור שנקרא כדורגל אירופי.
