$
ספורט ישראלי

לא ילד פתי

שרן ייני הוא לא ערן זהבי ולא ליאור רפאלוב, אבל עושה כל מה שצריך כדי להיות מודל החיקוי המושלם לכדורגלן הישראלי - ברנש קשוח למדי שיהיה הראשון לזנק כמו נמר על גארת' בייל. והוא הגיע לאן שהגיע בעיקר בזכות המוח שלו

אוריאל דסקל 10:3526.03.15

השעה: 10 בבוקר, המקום: ספורטק תל אביב. על מגרש הקטרגל בו שרן ייני, קפטן מכבי תל אביב, רץ בשמיניות בין שני קונוסים. הקפטן מחזיק שני כדורים בידיו וחוזר על תנועת זרועות כלשהי בזמן שהוא שואל את המאמן שמולו, רוני כהן, שאלות. "זה מכרסם? זה גדול מקואלה? זה קטן מעכבר? זה לבן? זה חי באזורים קרים? זה עם זנב? זה עם אוזניים גדולות? זה מקפץ?" - המאמן עונה לו על כל שאלה בכן או לא ומעיר לו מדי פעם שימשיך עם תנועות הידיים. "זו חיה חמודה?", ממשיך הקפטן בשאלות. "זה חמוס?", "עכבר?". "אם אני אגיד לך איזו חיה זו, אז אתה תעשה עוד תרגיל", צועק כהן. "לא, לא", ייני עונה. "עשיתי תרגילים קשים היום". "היא טורפת? אין לי שאלות יותר. נו, אני יודע, זה על קצה הלשון", ייני כמעט מתייאש. הוא אחרי כמה תרגילים מסובכים ששילבו פעולות מוטוריות מסובכות ופעולות קוגניטיביות כחלק מאימון פרטי עם המאמנים אביב ריין ורוני כהן, אימון שאמור לחדד אותו ואת יכולת קבלת ההחלטות שלו.

 

 

 

 

שרן ייני לקראת בייל ונבחרת וויילס. חברת GoodCall, שפיתחה אלגוריתם שמחשב איכות של קבלת החלטות, מראה בסטטיסטיקות שלה כי איכות קבלת ההחלטות של ייני גבוהה פי 65 מאשר הממוצע של שחקנים בעמדתו (מגן ימני) בליגת־העל. יעילות קבלת ההחלטות שלו גבוהה פי 15 מהממוצע בליגת־העל שרן ייני לקראת בייל ונבחרת וויילס. חברת GoodCall, שפיתחה אלגוריתם שמחשב איכות של קבלת החלטות, מראה בסטטיסטיקות שלה כי איכות קבלת ההחלטות של ייני גבוהה פי 65 מאשר הממוצע של שחקנים בעמדתו (מגן ימני) בליגת־העל. יעילות קבלת ההחלטות שלו גבוהה פי 15 מהממוצע בליגת־העל צילום: אורן אהרוני

 

"אני גמור אחרי האימונים האלה", אומר ייני, "אבל אני יכול להגיד בוודאות, שאחרי שהתחלתי עם האימונים האלה, אני מקבל החלטות טובות יותר ומהר יותר, אני עושה פחות טעויות ואני מרגיש יותר בטוח על המגרש. האימונים האלה מסייעים לי להפוך את ההוראות של המאמן לפעולות במגרש ולקבל החלטות טובות יותר".

 

סטטיסטיקות מאשרות את התחושות של ייני. חברת GoodCall, שפיתחה אלגוריתם שמחשב איכות של קבלת החלטות, מראה בסטטיסטיקות שלה כי איכות קבלת ההחלטות של ייני גבוהה פי 65 מאשר הממוצע של שחקנים בעמדתו (מגן ימני) בליגת־העל. יעילות קבלת ההחלטות שלו גבוהה פי 15 מהממוצע בליגת־העל.

 

 

פאקו אייסטראן.  "המקצוענות, המחויבות והיכולת של שרן לשמור על ריכוז מייחדות אותו ככדורגלן", פאקו אייסטראן. "המקצוענות, המחויבות והיכולת של שרן לשמור על ריכוז מייחדות אותו ככדורגלן", צילום: ראובן שוורץ

 

כמו כספי

 

ייני נעזר בשיטת אימונים נוירו־קוגניטיבית שפותחה על ידי כהן וריין, ושמתבססת על שיטת רביב לטיפול בלקויות למידה והפרעות קשב וריכוז. השיטה היא תוכנית ממוקדת לגירוי המוח ליצירת מסלולים מוחיים ספציפיים ההכרחיים ללמידה, לתרגול אסטרטגיות לשליטה בגלי המוח, לאימון המוח לתפיסה דו־ממדית ולגישור על פערים בלמידה. בין השאר, כחלק מהאימונים, השחקנים מתבקשים לענות על שאלות בזמן שהם עושים ג'אגלינג, רצים בשמיניות וצריכים להחזיר מסירות למאמן עם הרגליים. בשיטה דומה השתמש עומרי כספי, כיום הכדורסלן הישראלי היחיד ב־NBA.

 

המוח שולח מסרים לשרירים בעזרת הגוף, ותנועות הגוף מבוצעות על ידי השרירים. שיטת רביב מבוססת על ההבנה, שקיבלה אישור על ידי ד"ר ג'ון רייטי, פרופסור לפסיכיאטריה באוניברסיטת הרווארד, כי שרירים יכולים גם לשלוח מסרים למוח תוך שימוש במערכת עצבים. המוח מגיב לאותם מסרים ויוצר תת־מבנים נוירולוגיים כדי להסתגל טוב יותר. אם מסרים המבוססים על תרגילים ספציפיים ממשיכים להגיע בעקביות, תפקודים חסרים לדיסלקסיה, דיספרקסיה, דיסגרפיה ודיסקלקוליה יכולים להשתפר ולהוביל את המוח לתפקוד טוב יותר. השיטה, שפיתחו נילי רביב ובנה ברק בן שמחון, הותאמה לספורט על ידי רוני כהן - וכיום קפטן מכבי תל אביב, כמו גם כדורגלנים ישראלים אחרים, משתמשים בה כדי להשתפר.

 

"מלבד כושר גופני, אתלטיות, שליטה בכדור וכו' שחקן זקוק לכישורי קשב וריכוז גבוהים, קואורדינציה טובה, יכולת עיבוד מידע מהיר ויכולת לעשות כל זאת תחת לחץ, או במקרים אחרים לעשות זאת ללא כל לחץ", אומר כהן. "כולנו מכירים את השחקנים ש'מופיעים' רק כשכל המשחק תלוי בהם, אז הם מתעוררים ומתחילים לשחק טוב. אלה שחקנים שרמת העוררות שלהם מגיעה למצב אופטימלי ומאפשרת להם ביצועים טובים רק בזמן לחץ. זה טוב, אבל לא מספיק. לעומתם, ישנם שחקנים ש'נעלמים' במשחקים גדולים או תחת לחץ. רמת התפקוד של שני סוגי השחקנים הללו תלויה יותר מדי בגירויים חיצוניים. בשני המקרים התוצאה היא חוסר יציבות של השחקן. היציבות של השחקן קריטית, כיוון שהיא מרכיב עיקרי בבניית חוסנו המנטלי. כישורי קשב וריכוז, תכנון ועיבוד מידע מהירים וכישורים קוגניטיביים אחרים הם חלק מהמרכיבים הנוספים שיוצרים חוסן מנטלי. אימון של המערכות הקוגניטיביות בשילוב עם עבודה תנועתית־חושית המותאמת לספורטאי בקפידה יכול להקטין למינימום את מידת התלות של השחקן בגירויים חיצוניים ולאפשר לו ויסות ושליטה עצמית גבוהים יותר".

 

 

אלי גוטמן. . "הוא שחקן שכל מאמן רוצה. ממושמע, חכם, יודע מה לעשות ואיך לעשות. לא סתם אוסקר גרסיה, פאולו סוזה, פאקו אייסטראן ואלי גוטמן רוצים אותו בהרכב" אלי גוטמן. . "הוא שחקן שכל מאמן רוצה. ממושמע, חכם, יודע מה לעשות ואיך לעשות. לא סתם אוסקר גרסיה, פאולו סוזה, פאקו אייסטראן ואלי גוטמן רוצים אותו בהרכב" צילום: ראובן שוורץ

 

מה נכון לעשות

 

"כשאני מסתכל על הכדור, אני צריך להיות מודע למיקום של השחקן שאני צריך לשמור עליו ולתזמן את הפעולה שלי בהתאם", מסביר ייני. "כשאני מקבל את הכדור, אני צריך להשתלט עליו ולעשות פעולה מהירה, אם זה מסירה או הרחקה או בעיטה. האימונים עם אביב ורוני מסייעים לי לעשות הכל מהר יותר ותוך כדי אני חושב מה אני רוצה לעשות ומה נכון לעשות". ריין: "התרגילים שאנחנו עושים מסייעים בהרבה אלמנטים כגון התמצאות במרחב, שיפור יכולות הקשב והריכוז והארכת טווח הקשב באימונים ממוקדים. כשיש לשחקן בסיס נוירולוגי המאפשר לו גמישות של תפקודי הקשב והריכוז, תהיה לו גם הגמישות התפקודית שתאפשר לו לשנות הרגל רע. בשלב זה תהיה השפעה אפקטיבית ביותר למודעות ולהכוונה על ידי מאמן או פסיכולוג ספורט".

 

ייני בעצמו יודה כי הוא לא השחקן הכי מוכשר בעולם. אבל הוא הפך לשחקן סופר־חשוב במכבי תל אביב ולאחד השחקנים החשובים בנבחרת ישראל. הוא עשה זאת בזכות העובדה שטופח כספורטאי רב־גוני (שיחק כדוריד, כדורסל וכדורעף והיה פעיל בעוד ענפים כשהיה נער), בזכות עבודה קשה ומגוונת (עם פסיכולוג) ובעיקר בזכות הפיכת המוח שלו לכלי העבודה העיקרי שלו. "הייתי נכנס למשחק כדוריד בשביל שתי הדקות האחרונות כי הייתי מגיע מאימון כדורגל", מספר ייני. "אין ספק שזה סייע לי גם בכדורגל".

"לא במקרה הוא הפך לשחקן הרכב קבוע באלופת המדינה ובנבחרת", אומר כהן. "הוא שחקן שכל מאמן רוצה. ממושמע, חכם, יודע מה לעשות ואיך לעשות. לא סתם אוסקר גרסיה, פאולו סוזה, פאקו אייסטראן ואלי גוטמן רוצים אותו בהרכב".

 

פאקן מסכים. "המקצוענות, המחויבות והיכולת של שרן לשמור על ריכוז מייחדות אותו ככדורגלן", אומר המאמן הבאסקי. "קבלת ההחלטות הטובה שלו מושפעת מרמת ההבנה שלו את המשחק ומרמת הריכוז שלו. הוא לא עושה טעויות כמעט. יש שחקני הגנה שמסבכים את הקבוצה שלהם כשהכדור ברגליים שלהם, וצריך לדעת איך לטפל בכדור כדי להימנע מלהסתבך ולסבך אחרים. קור רוח וקבלת החלטות נכונה משמעותיים מאוד, במיוחד לשחקן הגנה, ולשרן יש כל החבילה".

 

 

עומרי כספי. גם כן נעזר בשיטת רביב עומרי כספי. גם כן נעזר בשיטת רביב צילום: אם סי טי

 

"הסוד הגדול"

 

כשמסתכלים על ייני, מבינים איזה סוד מוסתר בכדורגל הישראלי. לישראל יש מסורת של פיתוחים טכנולוגיים וחינוכיים, שניצול נכון שלהם יאפשר לגדל כאן שחקנים שאולי לא גדולים פיזית או מהירים יותר מהיריבים האירופיים, אבל יכולים להתמודד בזכות המוח, החשיבה האחרת והגיבוש.

 

לקראת המשחקים נגד וויילס ובלגיה במוקדמות יורו 2016 ייני עובד הרבה עם הווידיאו. "אני לומד את התבניות של השחקנים שמולי", הוא אומר. "כל שחקן אוהב לקבל את הכדור בצורה מסוימת, להתחיל את התנועה בצורה מסוימת - באיזשהו מקום לכל שחקן יש תבנית משלו. אז מובן שאני רואה משחקים של בייל כמו שעשיתי לקראת רונלדו כששיחקנו נגד פורטוגל". את המידע שהוא אוגר הוא מוציא לפועל במגרש, ולפיו "האימונים של רוני ואביב מסייעים לי להוציא את מה שאני יודע לפועל על המגרש בזמן אמת".

 

בקיצור, סוד ההצלחה של הכדורגלן הישראלי עובר במוח. אם הכדורגלנים שלנו יהיו הכי חכמים ויקבלו את ההחלטות הכי נכונות בזמן הנכון, גם יריבות עם שחקנים מהירים ופיזיים משלנו לא יוכלו לנצח אותם בקלות. בשביל שהשחקנים שלנו יקבלו את ההחלטות הטובות והנכונות, אז כל השחקנים, או לפחות רובם, צריכים להיות כמו שרן ייני. אולי לא הכי כישרוניים בעולם אבל כן סופר־מקצוענים, פתוחים לרעיונות חדשים וחושבים. בעיקר חושבים. עובדים בלחשוב.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x