$
ספורט עולמי

השד לא כזה נורא

שומעים על קטאר שהיא מממנת את הטרור, מענה זרים, משחדת את עסקני העולם וקונה את כל אירופה. לא מעט מכל זה נכון, אבל כשמגיעים לנסיכות לאירוע ספורט מגלים גם השקעה אמיתית בספורט, ורצון לגרום לכולם להרגיש בנוח. גם לישראלים

גיל לבנוני 10:5910.12.14

"וואו, קטאר? איך נכנסת?! איך היה?! תגיד, הם באמת כאלה עשירים שם?".

 

איך נכנסתי?

 

נכנסתי במסגרת משלחת רשמית של השחייה הישראלית לקונגרס של איגוד השחייה העולמי, שנערכה בו השתלמות בנושאי תקשורת ותדמית, וכחלק מההכנות לאליפות אירופה שתתקיים בישראל בדצמבר 2015. המטרה היתה לראות את ההתארגנות שמאחורי הקלעים לקראת אליפות העולם לבריכות קצרות שנערכת בנסיכות הקטנה.

 

איך היה?

 

זו היתה חוויה מיוחדת.

 

הם באמת כאלה עשירים שם?

 

כן, הם באמת כאלה עשירים. הם מאוד עשירים. השאלה הגדולה שתעלה לקראת טורנירי הספורט הרבים שקטאר תארח בשנים הקרובות היא עד כמה אותם אירועים יעברו בשלום ועד כמה הכסף הקטארי ימשיך לשחק תפקיד בעולם הספורט. הגעתי לשם כדי לראות מקרוב איך זה.

 

 

דוחא. תנופת בנייה מטורפת דוחא. תנופת בנייה מטורפת צילום: גיל לבנוני

 

שחקנית ראשית

קטאר היא שחקנית ראשית בספורט העולמי כיום בגלל כמויות הכסף שהזרימה לכדורגל בזכויות שידור, חסויות ובעלות על קבוצות כגון פריז סן־ז'רמן. היא גם רכשה את הזכות לארח את המונדיאל ב־2022, שהוא רק חלק מתוכנית ארוכת טווח לפיתוח וצמיחה. "החזון הלאומי של קטאר 2030" היא תוכנית מוקפדת שהכריז עליה השליט שיח' חמד בן ח'ליפה אל־ת'אני בשנת 2008. זו מסגרת פעולה שאמורה לסייע לה להפוך לכוח מוביל בכלכלה העולמית, לשפר את רמת החיים ואת איכות בתי הספר וההשכלה הגבוהה. תאריך היעד של התוכנית היה כאמור 2030, אבל עם הודעת פיפ"א על מונדיאל 2022 הכריזו בקטאר שרוב הפרויקטים יוקדמו כדי לעמוד ביעד החדש. במסגרת התוכנית הוחלט ב־2008 שעד 2018 ייפתח בדוחא שדה תעופה בינלאומי חדש בעלות של מיליארדים, מיליארד נוספים הושקעו בבניית כבישים חדשים ובשיפוץ כבישים קיימים והוקם נמל חדש. יש גם השקעות ספורטיביות בחו"ל וגם השקעות פחות נעימות במורדים כאלה ואחרים בעולם הערבי וגם בחמאס מיודענו.

 

ואולם, בקטאר לא מתביישים בחזון הזה, שחלק ניכר ממנו הוא הפיכת הנסיכות למוקד תיירותי בכלל ולמרכז לאירועי ספורט בפרט.

 

בעקבות המדיניות של הקטארים תארח המדינה אירועי ספורט בינלאומיים רבים בשנים הקרובות (שש אליפויות עולם בענפים שונים, שגולת הכותרת בהן היא אליפות העולם באתלטיקה והגביע העולמי בכדורגל). האליפויות הללו הן אמצעי לחשיפת המדינה לתיירים, לשיפור התדמית שלה וגם לחיזוק תפיסה אסטרטגית ביטחונית (לחזק את הקשרים עם המערב ולהיות גדולים ממה שנראים).

 

 

דוחא, קטאר. "מעבר לרצון הגדול ניכר שנכון לעכשיו גלגלי השיניים מעט חורקים. אירוע גדול יכול לעבוד נהדר, אבל מה שיכול לקבוע את גורלו להצלחה או כישלון הוא הפרטים הקטנים." דוחא, קטאר. "מעבר לרצון הגדול ניכר שנכון לעכשיו גלגלי השיניים מעט חורקים. אירוע גדול יכול לעבוד נהדר, אבל מה שיכול לקבוע את גורלו להצלחה או כישלון הוא הפרטים הקטנים." צילום: גיל לבנוני

 

סאפי יסדר

איך הם מוציאים לפועל את האסטרטגיה? מאהר סאפי, מנהל השיווק של הוועד האולימפי הקטארי, מספר שהוקם משרד מיוחד שתפקידו לתאם בין כל הרשויות והגורמים הקשורים לתיירות וספורט.

 

איך זה עובד?

 

הנה דוגמה. סוכני מדיה חברתית מאתרים מובילים בה, מביאים אותם לקטאר לתחרות ספורט ומראש הכל תפור עבורם: אירוע הספורט, המלון, אירועים בבוקר ובערב (טיול ג'יפים, חוויה מדברית בלילה, סיורים בשוק) ואשרת הכניסה לקטאר. הם ממשיכים להיות איתם בקשר ודואגים שהחוויה הטובה שזכו לה תעבור מפה לאוזן. כאמור, זו רק דוגמה אחת לפעילויות הרבות שהקטארים עושים כדי לחזק את תדמיתם.

 

חריקות קטנות

מעבר לרצון הגדול ניכר שנכון לעכשיו גלגלי השיניים מעט חורקים. אירוע גדול יכול לעבוד נהדר, אבל מה שיכול לקבוע את גורלו להצלחה או כישלון הוא הפרטים הקטנים. לאליפות העולם בשחייה ולקונגרס הגיעו נציגים מיותר מ־150 מדינות, והשיבוץ לבתי המלון נעשה מראש. כשאתה מתכונן לאירוע גדול, הכל צריך להיות מתואם מראש.

אבל אז, בשדה התעופה או אולי במקום אחר, הדברים החלו להשתבש.

 

"מוכנים לעבור למלון אחר?", שאלו אותנו, "זה מלון באותה האיכות".

 

"כן, אין בעיה", ענינו.

 

"מיד יגיע הרכב".

 

המיד הזה ארך יותר משעה. למי שהיו בדרך חמש שעות השעה הנוספת לא הפריעה יותר מדי (כנראה עדיין התרגשנו מהכניסה שלנו לקטאר), אבל למי שמגיע מהקצה השני של העולם לא היתה סבלנות להמתנה המיותרת הזאת בשדה.

 

הבלגן המשיך כשהגענו למלון החדש ששובצנו אליו, שם לא ממש ידעו מי אנחנו ואמרו "אין חדרים על שמכם". חיפשנו את המתאם המקומי (זה שמחבר את האירוע הבינלאומי לצד הלוגיסטי המקומי), אך לא היה כזה. זו טעות די בסיסית (שתוקנה יום לאחר מכן) של מי שמארגן אירוע בינלאומי גדול. ידוע שתמיד יש להציב דוכן עם הנציגים של מארגני האירוע בבתי המלון שהמשתתפים מתארחים בו.

 

שוב חיכינו שעה, ורק נסיעה לאזור שבו מוקמה הוועדה המארגנת ושיחה די תקיפה החזירו אותנו למלון, שם שוב חיכינו דקות ארוכות.

 

הדוגמה הקטנה שלנו עלולה להיות קשה וקריטית הרבה יותר. שלוש שעות של חוסר תיאום יכולות לעבור בשקט כשמדובר באירוע קטן יחסית, אך תכפילו את המקרה הזה בעשרות ותבינו שביום הראשון היו הרבה פרצופים כועסים. היו משלחות שלא היו להן מקומות במלון ששובצו בו מלכתחילה ונאלצו לנדוד למלון המרוחק 30 ק"מ (ותוסיפו חצי שעת נסיעה אחרי טיסות).

 

די ברור כבר עכשיו שאם מקרים כאלה יקרו בגביע העולמי בכדורגל, זה לא יעבור בשקט היחסי הזה.

 

 

הוועדה המארגנת של המונדיאל. "גם כשניגשתי לחאלל אל־ג'אביר, יו"ר איגוד השחייה המקומי, והצגתי את עצמי כישראלי הוא פקח זוג עיניים וחייך: "ואוו, הגעתם! האמת שקיוויתי שתגיעו, ואין לכם מה לדאוג בכלל, אתם תיהנו מכל רגע פה"" הוועדה המארגנת של המונדיאל. "גם כשניגשתי לחאלל אל־ג'אביר, יו"ר איגוד השחייה המקומי, והצגתי את עצמי כישראלי הוא פקח זוג עיניים וחייך: "ואוו, הגעתם! האמת שקיוויתי שתגיעו, ואין לכם מה לדאוג בכלל, אתם תיהנו מכל רגע פה"" צילום: רויטרס

 

וואו, הגעתם?!

ואיך היה לנו כישראלים? הקטנות האלה, למי שמגיע עם פרנויה, יכולות להיות מתורגמות ל"כי אנחנו ישראלים", אבל בפועל המקומיים התנהגו אלינו כמו לכולם. גם כשניגשתי לחאלל אל־ג'אביר, יו"ר איגוד השחייה המקומי, והצגתי את עצמי כישראלי הוא פקח זוג עיניים וחייך: "ואוו, הגעתם! האמת שקיוויתי שתגיעו, ואין לכם מה לדאוג בכלל, אתם תיהנו מכל רגע פה". והאמת? הוא צדק. מגיע גם הרבה קרדיט ליו"ר האיגוד הישראלי נעם צבי, שהשקיע בלא מעט שיחות רקע לפני כן ודאג שהכל ילך חלק (כולל דגלים, הקראת שם המדינה וכל פרטי הטקס).

 

בסיכומו של דבר הכסף יכול לעזור משמעותית, וניתן לראות את זה בכמות השיפוצים ותנופת הבנייה בדוחא. כיום, למשל, בונים מערכת רכבת תחתית משוכללת (כחלק מהדרישות של פיפ"א לשיפור התחבורה). הכסף בלתי מוגבל ולכן העבודות נעשות במהירות. "מה משפצים פה כל הזמן?", שאלתי את נהג המונית הבנגלדשי שהסיע אותי. "אה, בונים פה מטרו", ענה באדישות. הוא כבר רגיל שכל הזמן עוסקים בפרויקטים ענקיים סביבו.

 

קשה להתעלם גם מכמות הפועלים הזרים במדינה. בקטאר יש 2.2 מיליון תושבים, 90% בדוחא, ו־90% הם פועלים זרים, שבונים את המדינה הזאת מאפס ומספקים את רוב השירותים. הודים (כ־500 אלף), נפאלים (כ־400 אלף), פיליפינים (כ־200 אלף), מצרים (כ־180 אלף), בנגלדשים (כ־150 אלף), סרי־לנקים (100 אלף), פקיסטנים (90 אלף) ועוד זרים — הם בכל מקום. נהגי מוניות, פועלי בניין, מלצרים — הכל. הביקורות שלפיהן מתייחסים לעובדים האלה כעבדים רבות ומוצדקות, אולם הקטארים טוענים שהם עושים הכל כדי לשפר את התנאים שלהם.

 

הכל מצוין. כרגע

 

אורח רואה כל פגע, אבל סך הכל נעשית בקטאר עבודה מצוינת. הם חושבים שם על כל הפרטים הקטנים, והחויה של התייר מאוד נוחה ונעימה. המתקנים נוחים מאוד, בתי המלון נפלאים, מרווחים ומפנקים, הגישה של המקומיים שירותית מאוד וניכר שהם מאוד רוצים להצליח. כמו כן, הארגון עצמו חייב לעלות מדרגה לקראת אירועי הספורט. אולי זו עוד סיבה שהקטארים מארחים כל כך הרבה אירועי ספורט — כדי להשתפשף ולהשתפר לקראת הגביע העולמי.

 

לפי ההכנות, הרצון, ההשקעה והיכולת להשתפר במהירות, בטוח שהם יצליחו.

 

הכותב הוא יועץ תקשורת ומיתוג שהתארח בקטאר במסגרת תפקידו כדובר איגוד השחייה הישראלי

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x