בוא נדבר על זה

פפ גווארדיולה הוא איש חרדתי. מאמן באיירן מינכן הוא הראשון שיודה בזה. הוא הודה בזה בספר החדש שנכתב על שנתו הראשונה בבאיירן מינכן — Pep Confidential: Inside Pep Guardiola's First Season at Bayern Munich. לפי הסופר מרטי פרנאו (Martí Perarnau), "פפ סוחב איתו חשש עמוק מלהיות מותקף". מה זה אומר? פפ תמיד היה חלש מבחינה פיזית. גם בשיאו הגופני, פפ היה רזה ולא אתלט גדול במיוחד. אך פפ מסביר שההצלחה שלו נבעה דווקא מאותה חרדה. הוא היה "מטרה קלה" לשחקנים גדולים וחזקים ממנו, ולכן פיתח קריאת משחק ויכולות חשיבה גבוהה ומהירה יותר. הוא גילה שהוא צריך להיות מודע לחרדה הזאת ולעבוד קשה כדי שתהפוך ליתרון. הוא פיתח אומץ אדיר בכל מה שקשור למסירות עומק חוצבות הגנות (ומרחיקות שחקנים לוחצים), משחק בנגיעה והימנעות מעימותיים פיזיים. והוא גם העדיף לשחק נגד קבוצות שעושות "בונקר", מכיוון שאז לא היה עליו לחץ פיזי מצד שחקני התקפה ושחקני קישור. "במשחקים שבהם קבוצות מסתגרות מסביב, הכדור נשאר רחוק מהשער שלי ואני מרגיש פחות מאוים", הסביר פפ. במילים אחרות, הקבוצות שמסתגרות הפחידו אותו פחות.

ניימאר ומסי. "צריך לדבר כדי לפתור בעיות" צילום: רויטרס

כמאמן הוא פיתח משחק שמתבסס על שמירה על הכדור ודחיקת היריבה לרחבה שלה. "אני אוהב שחקנים שנוח להם להיות עם הכדור ושישלטו על מרכז המגרש", אמר. הוא לא אוהב להיות מותקף ולכן הוא יוצא להתקפה. אבל יש לו ספקות, בקשר להכל. הוא עובר על כל החלטה 1,000 פעמים; 12 שעות ביום הוא מנתח משחקים של קבוצות ויריבות. הוא מבלה שעות על גבי שעות בשיחות עם עוזריו על ההרכב הבא. החרדה מניעה אותו לייצר את הכדורגל הכי דומיננטי בכל הזמנים. כדורגל שמבוסס על סנכרון פעולות בין שחקנים, אינטליגנציה גבוהה של הבנת התנועה הקבוצתית, ודיאלוג בלתי פוסק בין המאמן לשחקנים במהלך משחק ובאימונים. זוהי רק דוגמה קטנה לכמה פסיכולוגיה משמעותית כיום בעולם הכדורגל.

באיירן מינכן. אינמה פודג' מאמינה ש"המרומז צריך להיות מוחצן" כדי שהקבוצה תצליח להגיע לרמה הכי גבוהה על המגרש" צילום: איי אף פי

חובת הצפת בעיות

בברצלונה, הבית הרוחני של פפ גווארדיולה, יש מחלקה פסיכולוגית שלמה. הפסיכולוגית הראשית אינמה פודג' נפגשת עם צוות האימון של הקבוצה פעם בשבוע לפגישה של "לדבר על הבעיות". "המפגש השבועי הזה חשוב מאוד כדי להציף את הבעיות ולנקות את הבעיות בין הצדדים", אומרת פסיכולוגית הספורט ד"ר אלן כ"ץ, שב־21 בנובמבר תערוך כנס עם פודג' בסינמטק בתל אביב. כ"ץ, שעברה השתלמות עם הצוות הפסיכולוגי של ברצלונה, מסבירה: "כשאין מפגשים כאלה, הבעיות בצוות האימון מחלחלות לשחקנים. אינמה גם נפגשת פעם בשבוע עם השחקנים, וגם כאן התפקיד שלה הוא לעזור להם להוציא את הבעיות שיש להם עם שחקנים אחרים. כך מגיעים לבד לפתרונות, והשחקנים מרגישים חזקים שהם עשו זאת בעצמם ולא היו צריכים את המאמן שיגיד להם מה לעשות".

אינמה פודג' מאמינה ש"המרומז צריך להיות מוחצן" כדי שהקבוצה תצליח להגיע לרמה הכי גבוהה על המגרש. "אם יש בעיות קשות מתחת לפני השטח, כשנדחפים לקיצוניות — וזה מה שקורה בספורט מקצועני — כל התחושות הרעות עולות לשטח ופוגעות בתוצאות של הקבוצה". פודג', שמתמחה בדינמיקה של קבוצות וכתבה בעבר ספר פסיכולוגי על עסקים משפחתיים, מאמינה (וזה מוכח מחקרית) שבניגוד למה שנהוג לחשוב על קבוצות כדורגל, שהן מבוססות על היררכיה חזקה של כמה גברי אלפא ששולטים בחדר ההלבשה (אווירה מצ'ואיסטית), הדינמיקה של קבוצת כדורגל היא הרבה יותר מסובכת. עולם פסיכולוגי מורכב עם דינמיקה שונה בכל קבוצה. בדיוק בגלל הסיבוך הזה יש חשיבות רבה לפסיכולוגים וליועצים מקצוענים בקבוצות.

פפ גווארדיולה. אימן שחקנים שדיברו אותה "שפה" ובממוצע שיחקו והתאמנו באותה צורה יותר מ־6,000 שעות צילום: איי אף פי

דיאלוג בלתי פוסק

נחזור לפפ. ברצלונה שונה מאוד מבאיירן מינכן, אך נקודת הדמיון ביניהן כרגע היא פפ גווארדיולה. השוני נובע מסיבות רבות. אחת הסיבות העיקריות לכך היא מחלקת הנוער של הקבוצה, שמשפיעה באופן מהותי על התנהגותם של השחקנים. בברצלונה, למשל, יש הרבה יותר שחקנים זרים באקדמיה (לה מאסיה), מה שמשפיע על הדינמיקה של מחלקת הנוער. כמו כן, רוב השחקנים באקדמיה מקבלים שכר כלשהו, ולכך השפעה גדולה מאוד על הדינמיקה במשפחות רבות (הילד הופך למפרנס העיקרי). וגם ישנו הדנ"א שמוחדר למשחק של שחקני בארסה מגיל 8. בעזרת ארבעה מאמנים בכל אימון (שכל אחד מצולם) ודרך מבוססת מאוד של בחירת שחקנים נכונה ושיטת משחק — ברצלונה לא יכולה להיות קבוצה אחרת, וקבוצה אחרת לא יכולה להיות ברצלונה. כמו שדורטמונד, אגב, לא יכולה להיות באיירן מינכן, ובאיירן מינכן לא יכולה להיות מנצ'סטר סיטי.

כמאמן ברצלונה אימן גווארדיולה שחקנים ששיחקו בין 12 ל־15 שנה באותו סוג משחק. הם דיברו אותה "שפה" ובממוצע שיחקו והתאמנו באותה צורה יותר מ־6,000 שעות. הם הכניסו את הכישרון שלהם לתוך תבנית ספציפית של אישיות כדורגל. פפ שולט בשפה הזאת, ולכן היה לו קל להתחבר ולהצליח במהירות עם ברצלונה, שהורכבה בעיקר משחקנים שדיברו אותה השפה. אף שפפ למד גרמנית לפני שהצטרף לבאיירן, שחקניו לא דיברו באותה שפת כדורגל כפי שהוא דיבר. השנה הם מדברים אותה באופן שוטף הרבה יותר ולכן גם נראים טוב יותר. את השפה לומדים מתרגולים (כל יום שחקניו של פפ מתרגלים לפחות 20 דקות של "רונדו" — משחק מסירות עם שחקן באמצע עיגול שמנסה לחטוף את הכדור), ומדיאלוג בלתי פוסק בין השחקנים למאמנים, בין השחקנים לשחקנים ובין המאמנים למאמנים. "כדורגל הוא עניין של תקשורת בין מאמן לשחקן, אין דרך אחרת להצליח", אומר קרלו אנצ'לוטי, מאמן ריאל מדריד. אם ניקח את זה רחוק יותר, דיאלוג פתוח גם אמור לפתור בעיות רבות בין הנהלה למאמן, בין הנהלה לאוהדים, בין אוהדים לאוהדים אחרים — כי אין דרך אחרת לפתור את הבעיות.

איזי שרצקי ושחקני קריית שמונה. יש נשק סודי? צילום: ראובן שוורץ

ובינתיים בישראל?

הדיאלוג והחרדות הם דברים שבכדורגל של פעם לא דיברו עליהם. אפילו היום, בחלק מהקבוצות המובילות בעולם ובישראל לא מאמינים באלמנט הפסיכולוגי של המשחק. עם זאת, מוכח ש"לדבר על זה" עובד גם כאן. איתן עזריה, למשל, הוא "היועץ המנטלי" של עירוני קריית שמונה ואחד מסודות ההצלחה בקבוצה של ברק בכר. שחקן מכבי חיפה לשעבר כתב את הספר "כדורגלן חסר פחד — לשחק ללא מעצורים", שנכון להיום נמכרו יותר מ־600 עותקים ממנו, רבים מהם לשחקנים ישראלים.

"מועדון כדורגל הוא ארגון מורכב, לפעמים יותר ממה שנראה על פני השטח", אומר עזריה. "מועדון הוא ממש כמו רכבת הרים רגשית שבנויה מדרישות המועדון מהשחקנים, ציפיות השחקנים מעצמם, יחסי בעלים־מאמן, יחסי מאמן־צוות, רגעי אושר של ניצחון לצד אכזבות, הצורך ביציבות, ובין כל אלה נמצא המאמן שצריך לנצח על כל המערכת הסבוכה הזו ולספק תוצאות. המאמן הוא כמו במאי קולנוע והשחקנים הם כמו הכוכבים. תפקידו של המאמן הוא לוודא שהם מוכנים לעלות לבמה בשיא היכולת האישית שלהם שבת אחרי שבת, משימה לא פשוטה. בעידן של הכדורגל המודרני מאמן לא יכול לעמוד בכל המשימות האלה לבדו, וכאן נכנס תפקידו של המאמן המנטלי — להיות המקשר בין מצבם המנטלי והרגשי של השחקנים לבין המאמן". לפי עזריה, "הטעות העיקרית שגורמת למאמנים להיכשל בבניית צוות מנצח היא הזנחת הצד המנטלי האינדיבידואלי והקבוצתי". "רוב המאמנים משקיעים 90% משעות האימונים במהלך השבוע על השריר הלא נכון של הקבוצה", אומר עזריה. "הם משקיעים 90% באימון פיזי או טקטי, ובמקרה הטוב משאירים 10% לאימון מנטלי ולבניית פילוסופיה ורוח קבוצתית. זו טעות כי במשחק החוקים מתהפכים, ומה שקובע אם הקבוצה תציג יכולת גבוהה היא המנטליות, הרוח הקבוצתית, התפקוד תחת משברים, ולא הפיזיות או הכישרון". במילים אחרות, לפי עזריה, "במשחק הראש הוא האיבר הכי חשוב, ואם הראש לא מאומן לתפקד תחת לחץ, אז גם הגוף לא יתפקד. הרי הראש נותן פקודות לגוף, ולא להפך. האימון המנטלי מאפשר לשחקן לממש את הפוטנציאל שלו ולקבוצה לממש את הפוטנציאל שלה. לאף קבוצה אין מספיק כישרון שתוכל להישען רק עליו".

את המוח מפתחים בדרכים רבות, אבל הדרך הנפוצה ביותר היא לדבר על זה.