לא דוגמה לכלום
הכדורגל הספרדי פורח בזכות השקעות ממשלתיות ושומר על הדומיננטיות בזכות רשויות מסים עדינות. הכל על חשבון משלם המסים האירופי
אף על פי שאנשים דיברו השנה על"מותו של הטיקי טאקה" - לכדורגל הספרדי מעולם לא היתה שליטה כל כך מלאה על הכדורגל העולמי. גמר ליגת האלופות הכל מדרידאי הוא רק תסמין לשליטה הזאת: 31 מהשחקנים בארבע הקבוצות שהגיעו לגמר ליגת האלופות וליגת אירופה הם ספרדיים - המדינה השנייה ששלחה הכי הרבה נציגים לגמרים היא פורטוגל (14 שחקנים).
שחקני אתלטיקו מדריד חוגגים אליפות. "סוג של נס" צילום: איי פי "הסיסטמה" הספרדית יצרה גם מאמן ושלושה שחקנים חשובים לזוכת הגביע האיטלקי, נאפולי; מאמן ושני שחקנים לאלופת גרמניה, באיירן מינכן; ארבעה שחקנים, מנכ"ל ומנהל ספורטיבי לאלופת אנגליה, מנצ'סטר סיטי (כשלסגניתה השני ליברפול יש שלושה שחקנים ספרדים ומאמן שעבר השתלמויות רבות בספרד); שלושה שחקנים לארסנל, מחזיקת
. ההשפעה הספרדית מתרחבת מעבר לחמש הליגות הבכירות. לבנפיקה, אלופת פורטוגל, יש כוכב ספרדי (רודריגו); אייאקס, אלופת הולנד, משחקת עם ספרדי בהרכב - בוז'אן קרקיץ' (ומאמנה פרנק דה בור שיחק ולמד בספרד); לאלופת יוון אולימפיאקוס יש ארבעה שחקנים בסגל; ג'ונתן סוריאנו הספרדי כבש 46 שערים וחילק 23 אסיסטים והוביל את רד בול זלצבורג לאליפות אוסטריה, ואפילו בישראל מכבי תל אביב זכתה באליפות השנייה ברציפות שלה עם מנהל ספורטיבי שרואה את עצמו כספרדי ושני ספרדים בעמוד השדרה של הקבוצה. אוסקר גארסיה, המאמן של מכבי לשעבר, הוביל את ברייטון לפלייאוף הליגה השנייה באנגליה ועשוי למצוא את עצמו כמאמן קבוצה בפרמיירליג בעונה הבאה. יש שחקנים ספרדים גם באוסטרליה, סין, ברזיל, אורוגוואי ודרום קוריאה.
הסיבות לדומיננטיות הזאת רבות. אבל הכל מתחיל בעובדה הפשוטה שבספרד יש מגרש כדורגל מסודר וחוג כדורגל עם מאמן מוסמך בכל שכונה, בכל עיר, בכל מחוז. הנגישות שיש לכל ילד ספרדי למגרש כדורגל היא המקור לעוצמות הכדורגל הספרדי. היא תוצאה ישירה של השקעה מסיבית ואסטרטגית מטעם הרשויות. זה הוביל לזכייה בשתי אליפויות אירופה ומונדיאל וגם לכך שלקבוצות הספרדיות יש אוצרות מקומיים בזול יחסית.
אלופים בהעלמת מס
עם זאת, אם בשנה שעברה שתי הפיינליסטיות הגרמניות, באיירן מינכן ובורוסיה דורטמונד, היוו דוגמה ומופת לכדורגל האירופי, אז השנה העולם לא צריך לקחת דוגמה משתי הקבוצות שישחקו בדרבי הראשון בגמר ליגת האלופות. למה? נתחיל בשורה התחתונה.
קבוצות הבונדסליגה שילמו ב־2013 כ־850 מיליון יורו במסים.באותה שנה קבוצות הפרמיירליג שילמו סכום של כ־1.6 מיליארד יורו במסים.
קבוצות לה ליגה חייבות כ־680 מיליון יורו לרשויות המס בספרד - שמצדן חייבות כמה מיליארדים למדינות האיחוד האירופי.
הייתם חושבים שרשויות המס בספרד היו מתאמצות כדי להחזיר את הכסף הזה, לא? ובכן, על פי חוסה מריה חאיי דה ליבאנה, פרופסור לכלכלת ספורט בספרד, סכומים רבים "הוחזרו" על הנייר. רוב הסדרי המס נעשו עם הטבות מס כבירות בעיקר לקבוצות הגדולות. במובנים רבים, הממשלה הספרדית היא שותפה ממש בכירה של אתלטיקו מדריד וריאל מדריד.
מ־2011 אתלטיקו מדריד מחזירה 172 מיליון יורו לרשות המסים, שזה רק סכום חלקי מהסכום שהיא לא שילמה לרשויות המס הספרדיות. הערכות הן שלאורך השנים, אתלטיקו מדריד נכנסה לחובות של הרבה יותר מחצי מיליארד יורו, כשמרבית החוב היא לרשויות הספרדיות, שכאמור נתמכות על ידי משלם המסים האירופי ביותר מ־40 מיליארד יורו.
כדי להקל על העניינים, רשויות המס לקחת מאתלטיקו ריבית נמוכה על החוב שלה ומחקו יותר מ־15 מיליון יורו מחובה.
.
מ־2011 אתלטיקו מדריד חייבת 52 מיליון יורו לשחקניה ולשחקניה לשעבר. מההצהרה הפיננסית האחרונה, שפרסמה הקבוצה, עולה כי פיגרה בעונה שעברה ב־37% מהתשלומים לספקים.
נכון ליוני של השנה שעברה, תזרים המזומנים בקבוצה עמד על 5% מהחוב בגובה 543 מיליון יורו. פירוש הדבר שאתלטיקו היא במצב הפיננסי הגרוע ביותר מקרב שמונה הקבוצות שהעפילו לשלב רבע הגמר של הצ'מפיונס ליג, כך לפי החישובים של חוסה מריה חאיי דה ליבאנה. "יש להם בעיה כרונית", אומר ליבאנה. "הם צריכים כל הזמן לדאוג לתשלום החובות".
אגב, בעלי הקבוצה, מיגל אנחל חיל ואנריקה סרזו, משכנו את בתיהם בפרברי מדריד כערבות כדי לגייס עוד כסף מהמלווים. הם הצליחו לגייס ביחד 510 אלף יורו ממשכון נכסים שבבעלותם.
שחקן יד שנייה ממשקיע
אתלטיקו, בעלת ההכנסות הכי גדולות בלה ליגה (מלבד ברצלונה וריאל מדריד שמכניסות פי 4.5), סגרה פערים בזכות מאמן מבריק וסגל שחקנים רזה אך איכותי. שחקנים כגון קוקה וגאבי גדלו במערכת של אתלטיקו מדריד, אבל בניית הסגל התרחשה דרך העולם העכור של רכישות שחקנים באמצעות גורם שלישי.
בסוף העונה שעברה נמכר פאלקאו, הכוכב הגדול של אתלטיקו מדריד, ב־60 מיליון יורו, זאת לאחר ששנתיים לפני נרכש מפורטו ב־40 מיליון יורו. מהסכומים הגדולים האלה הרווח של אתלטיקו מדריד ופורטו היה מועט. מי שהרוויח היו משקיעים חיצוניים, שמימנו את הבאתו לקבוצה ונהנו מרוב הרווחים ממכירתו. השיטה הזאת מקובלת בדרום אירופה אך אסורה בצרפת ואנגליה. אופ"א שוקלת להפוך אותה ללא חוקית, מאחר שהחשש הוא שהמשקיעים החיצוניים ולא השחקנים או הקבוצות מכתיבים את המהלכים בשוק העברות השחקנים.
לאתלטיקו מדריד זה לא משנה. לפי כמה עיתונאים ספרדים, רק שישה שחקנים באתלטיקו מדריד הם בבעלות בלעדית של המועדון. כל השאר בבעלות גופים חיצוניים - מסוכני כדורגל ועד לחברות השקעות אזריות וקזחיות. אתלטיקו מדריד לא היתה יכולה להרשות לעצמה את הסגל האיכותי הזה ללא ההשקעות החיצוניות הללו, השקעות שנעשות במחשכים וללא שקיפות מלאה. הקרנות מרוויחות אחוז מהעמלה אם שחקן מועבר לקבוצה אחרת, סידור שבאופ"א מנסים לבטל מכיוון שהוא מאפשר למשקיעים להשיג שליטה על הגורל של שחקן. "אנחנו חולקים בסיכון", טוען מיגל אנחל חיל, מנכ"ל אתלטיקו. "זוהי עסקה מעניינת, שכן אם שחקן לא מצליח, הקבוצה לא מפסידה הכל". "מעניינת" אבל אפורה מאוד במיוחד לאור העובדה שלא ידוע כמה מהשחקנים בבעלות צד שלישי וכמה מכל שחקן בבעלות חברות חיצוניות.
מימין טוראן. רונלדו משמאל. לאתלטיקו יש רק 6 שחקנים ש-100% מהם שייכים לאתלטיקו צילום: איי אף פי, רויטרס
הקבוצה הממלכתית
ריאל מדריד, קבוצת הספורט השווה ביותר בעולם על פי "פורבס" (3.44 מיליארד דולר) והמכניסה ביותר בעולם על פי הנתונים (520 מיליון יורו בעונה), לא צריכה השקעות מגורם שלישי כדי להרשות לעצמה את הסגל היקר באירופה. היא עושה זאת בזכות הסכם זכויות שידור אינדיבידואלי שמכניס לה 140 מיליון יורו בשנה - כ־100 מיליון יורו יותר מאתלטיקו ובערך פי שבעה יותר מכל קבוצה אחרת שאינה ברצלונה. הסכמי זכויות השידור הללו מחצו את לה ליגה, והעונה הזאת יוצאת דופן מאחר שאתלטיקו מדריד זכתה באליפות שמוגדרת כ"סוג של נס". בדרך כלל, "הקבוצה השלישית" מפגרת ב־20 עד 40 נקודות מאחורי ריאל ובארסה.
ריאל מדריד משתמשת בבסיס הזה כדי לפתוח פערים פיננסיים מהיריבות המקומיות והאירופיות. המועדון מסודר, מאורגן וחובותיו מצטמצמים. המודל הכלכלי מתבסס על רכישת שחקנים פופולריים והעצמת המותג - כיום היא מוכרת החולצות מספר 1 בעולם. הפופולריות הרבה של המשחק ושל השחקנים שריאל מדריד מחתימה מובילה לכך שריאל יכולה לחתום עם חברות ענק על הסכמי חסות גדולים. השיפוץ המתוכנן של הסנטיאגו ברנבאו צפוי להביא לצמיחה נוספת בהכנסות הקבוצה.
"הנשיא פלורנטינו פרס אובססיבי כי הוא רוצה שריאל תהיה בעצמאות כלכלית מלאה", אומר פרדריק הרמל, פרשן "אס". "ריאל מדריד מייצרת הכנסות בזכות עצמה ובגלל שהיא אינה בבעלות מיליארדר הכוח שלה טמון ביכולת שלה לייצר הכנסות בעצמה".
אובססיה נוספת שלו היא לזכות בגביע אירופה העשירי. מאז 2002 הוציאו בריאל מדריד יותר ממיליארד יורו כדי לרכוש שחקנים שיעזרו למועדון לזכות בגביע האירופי העשירי שלו.
פלורנטינו פרס. "הנשיא פלורנטינו פרס אובססיבי כי הוא רוצה שריאל תהיה בעצמאות כלכלית מלאה" צילום: איי אף פי
ותודה לעיריית מדריד
איפה נכנסת התמיכה הממשלתית בריאל? ובכן, הקבוצה פילסה את דרכה בדירוג ההכנסות של אירופה בצורה שגורמת לאיחוד האירופי לחקור את היחסים בינה לרשויות המדינה. הנציבות האירופית טוענת כי ב־2011 מכרה ריאל מדריד קרקע לעיריית מדריד ב-22.7 מיליון יורו. מה הבעיה? ב־1998 אותה קרקע היתה שווה 421 אלף יורו, כך שמדובר כאן בעלייה של 5,400% במחיר. מה עשתה ריאל בכסף? שילמה תשלום של בדיוק 22.7 מיליון יורו שהיא היתה צריכה לשלם על שיפוץ שנעשה בסנטיאגו ברנבאו. יעיל.
כשפלורנטינו פרס מונה לנשיא הקבוצה ב־2001, הוא הבטיח לצמצם את החוב שעמד על מאות מיליונים. עד מהרה, הגיע לסיכום על מכירת מגרש האימונים הישן לעיריית מדריד במחיר של יותר מ־250 מיליון יורו. העירייה מכרה את השטח לקבלנים שבנו על השטח ארבעה גורדי שחקים - שאותם מכנה פרס, עד היום, "פיגו", "זידאן", "רונלדו" ו"בקהאם", ארבעת "הגלאקטיקוס" המקוריים. אגב, גם ב־1996 מכרה ריאל מדריד קרקע בבעלותה לעיריית מדריד. בתחילת הקדנציה השנייה של פרס כנשיא, ריאל מדריד גם לקחה הלוואות גדולות בתנאים מאוד נוחים מבנקו סנטנדר וקאחה מדריד, עכשיו "בנקיה". וכל זאת, כשספרד במצב כלכלי קשה (26% אבטלה ו־50% אבטלה בקרב צעירים). כאמור, העסקאות הללו גורמות לנציבות האירופית לחקור את הקבוצה בחשדר שקיבלה סיוע ממשלתי לא חוקי.
ייתכן שגם הנציבות האירופית עשויה לאלץ בקרוב את ריאל מדריד וברצלונה לוותר על המעמד המועדף שלהן כקבוצות בבעלות חברי מועדון, כך שיהפכו לחברה ציבורית בע"מ (PLC) ויאבדו את אחד מגורמי היתרון הבולטים שלהן.
ב־1990 פסקה הממשלה הספרדית כי כל הקבוצות מלבד ריאל מדריד, ברצלונה, אתלטיק בילבאו ואוסאסונה מחויבות להפוך "לחברות בע"מ ספורטיביות" (Sociedades Anonimas Deportivas), ולא יוכלו להיות בבעלות חברי מועדון. רוב הקבוצות קרסו במודל הזה. אבל ריאל, ברצלונה, בילבאו ואוסאסונה שמרו על עצמן כחברות מועדון וקיבלו יתרון במובן של מסי חברות ורכוש - בכל זאת, "ארגון ללא מטרות רווח". נושא המעמד המיוחס שלו זוכות ריאל מדריד וברצלונה התגלה כבעיה רצינית עבור המשרד לתחרותיות בנציבות האירופית, שבו מכהנים כמה ספרדים בעמדות בכירות. לאחר שהוגשה התלונה הראשונית בנובמבר 2009, במשרד דחו קבלת החלטה בנושא אף שעל פי הרגולציות, יש להם שנה לשם כך. באירופה מחכים לתשובה. עדיין.
אתלטיקו נגד ריאל. הבנקים הספרדים חולצו על ידי ספרד שחולצה על ידי משלם המיסים האירופי. צילום: אי פי איי
למה קטאר ולא ספרד?
הממשלה הספרדית, מטעמי פופוליזם, תומכת בכדורגל הספרדי, שגם מצליח לשפר את התדמית של המדינה. שר הספורט מיגל קרדינל ציין שהמצב הכלכלי של הקבוצות משתפר והן אף הרוויחו 106 מיליון יורו ב־2013 (כש־70% מתוך הרווחים של 42 קבוצות בשתי הליגות הבכירות מיוחסים לשתי קבוצות - ריאל מדריד וברצלונה). "הממשלה תילחם עד הסוף כדי להגן על המועדונים הספרדיים, מכיוון שהם חלק מהמותג הספרדי", גילה שר החוץ הספרדי חוזה מנואל מראלו.
מה האינטרס? אין לחם אבל לפחות הכדורגל הוא אחלה שעשוע. זה טוב שיש הצלחות ספורטיביות להיצמד אליהן. אפשר גם להבין את הממשלה הספרדית. אם קטאר משתמשת בפריז סן ז'רמן כדי לשדרג את מעמדה העולמי, אבו דאבי משתמשת במנצ'סטר סיטי כדי לנקות את תדמיתה הבעייתית ורוסיה תומכת ישירות בכמה קבוצות אירופיות כדי להשיג השפעה באירופה, אז למה שממשלת ספרד לא תסייע לשמר את אימפריית הכדורגל שלה?
