צמצום לא יעזור

השבוע הבינלאומי היה מאוד מאכזב מבחינת נבחרת ישראל הבוגרת אבל "הילדים" עשו חיים. נבחרת הנוער של אלי אוחנה ניצחה את איטליה ועלתה לשלב העלית והנבחרת הצעירה של מיכאל ניס רשמה הישג מאוד מכובד עם ניצחון 3-1 על נורבגיה. ומיד שוב עלו התהיות "איך זה שהילדים מנצחים והבוגרים מפסידים?".

מיכאל אוחנה. צמצום מספר הזרים לא יסייע לוצילום: יובל חן

ובכן, קודם כל - הניצחונות האלה נדירים. במיוחד על איטליה. אבל בכל מקרה ייתכן שבגלל שיש ניצחונות כאלה אז הבוגרים מפסידים. נבחרות הנערים והנוער מטרתן ללמד. הפסדים מלמדים בשלב הזה אפילו יותר מניצחונות. אז נכון, הצלחנו לנצח את איטליה בזכות טקטיקה נכונה לאותו רגע וקצת מזל, אבל השאלה הגדולה שצריכה להישאל היא לא "כמה ניצחנו?" אלא "מה למדנו". לא בטוח ששואלים את השאלות האלה.

דבר שני, הניצחונות של הצעירים הובילו את פרשן ערוץ הספורט, לירן שטראובר, לדבר על צמצום מספר הזרים בליגה. "כשאני רואה את השחקנים הצעירים האלה, אני לא יכול שלא לחשוב על צמצום הזרים בליגה, ואני בעד מהלך שכזה. זה נכון שיש זרים שמשדרגים קבוצות, אבל חייבים לתת לשחקנים הצעירים להשתלב" כתב שוער מכבי תל אביב לשעבר.  

פעולה כמו צמצום מספר הזרים יכולה לגרום למספר דברים: היא תשיג לכדורגלנים הישראלים יותר זמן משחק והיא כנראה תגדיל את משכורות חלק מהשחקנים הישראלים. אבל האם היא תשפר את הכדורגל הישראלי או את הנבחרת הישראלית? כנראה שלא.

הכדורגל הישראלי נהנה כבר עכשיו מיתרון יחסי לרוב המדינות באירופה, שם אין מכסות זרים בכלל.גם לא באיסלנד שהגיעה לפלייאוף עם אוכלוסיה של 320 אלף איש. גם בשווייץ המגבלות על החתמת הזרים מאוד מצומצמות.

אז איך זה שהם מייצרים יותר שחקנים? פשוט שם יש יותר קבוצות ומועדונים לאוכלוסייה והשחקנים גדלים בצורה טובה יותר. אקדמיות, עבודה טובה יותר בשטח בשורשי הכדורגל ובנבחרות הנערים והנוער.

הורדת מספר הזרים בכדורגל רק תפגע בכדורגלנים המועטים שצומחים כאן כמו שצריך. הם יהיו פחות חשופים לכדורגלנים מתרבויות אחרות ויתמודדו עם פחות תחרות בדרך להרכב - תחרות אמורה לסייע לשחקן להשתפר.

מה שכן, צריך איזשהי רגולציה לגבי הזרים שמגיעים לכאן. לפעמים מגיעים לכאן זרים שהקשר בינם לבין כדורגל הוא מקרי בהחלט - בהתאחדות לכדורגל ובקבוצות הכדורגל צריכים לשאוף שכל זר שמגיע לישראל הוא סוג של ראדה פריצה כזה, מקצוען שיכול ללמד את השחקנים הצעירים דבר או שניים על כדורגל. ואם לא ראדה פריצה, אז שחקנים צעירים עם פוטנציאל מכירה גבוה. אבל צמצום מספר הזרים באופן טוטאלי זו שטות גמורה.

שטראובר מציע גם ליגת מילואים אבל זו אינה תחרותית וככה נוצר אלמנט לימודי שלילי. ליגה לגילאים 21 עד 23 - מעיין "נוער מתוגבר" היא רעיון שעשוי לקדם את השחקן הישראלי יותר מצמצום התחרות. שיטת מועדוני לוויין - בהם ישחקו בליגות הנמוכות שחקנים מליגת העל והליגה הלאומית שסיימו את הנוער אבל לא ממש הגיעו עדיין לרמה הבוגרת - גם כן יעילה יותר לטיפוח שחקנים מצמצום זרים.

השורה התחתונה היא שהנבחרת הבוגרת מדרדרת לאיטה וזה לא בגלל המאמן, זה בגלל שאין לנבחרת שחקנים טובים מספיק. העובדה שאין ישראלים בליגות הבכירות של אירופה מזה שנים רבות מחזקת את ההשערה שפשוט אין מספיק שחקנים ישראלים טובים. מבחינת אחוזי הצלחה, זה היה הקמפיין החלש ביותר של הנבחרת מזה 20 שנה וגם מבחינה ספיגות הגענו לשפל. אלי גוטמן שיתף 35 שחקנים בעשרה משחקים - רק שתי נבחרות שיתפו יותר. זה לא בגלל שיש הרבה אופציות אלא ההפך - בגלל כשהמצב גרוע - כל מטאטא ראוי לנבחרת.  

.