כל אחד מיוחד
מחקרים מוכיחים שכל כדורגלן שונה לחלוטין מהכדורגלן שלידו. אז איך אפשר ללמד את כולם אותה הטכניקה? אי אפשר, ולכן צריך לשנות את כל תעשיית הכדורגל
אדינסון קאבאני עלה לפריז סן ז'רמן 64.5 מיליון יורו. ראדמל פאלקאו הגיע למונקו עבור 60 מיליון יורו, וניימאר נרכש על ידי ברצלונה עבור 57 מיליון יורו. ייתכן שבקרוב גארת' בייל יעשה את המעבר לריאל מדריד עבור סכום של 95 מיליון יורו, ולואיס סוארס עשוי להגיע לארסנל עבור סכום של 55 מיליון יורו. מריו גצה נרכש עבור 39 מיליון יורו, וכרגע יש משא ומתן בין צ'לסי למנצ'סטר יונייטד לגבי רכישת וויין רוני עבור סכום של יותר מ־35 מיליון יורו.
כל השחקנים האלה בעלי היכולת לשנות את המשחק בפעולה אישית. רובם בעלי יכולות טכניות ומנטליות גבוהות, וכן יכולת לפעול על שטח קטן כדי לשנות את פני המהלך או את פני המשחק ב־180 מעלות. המחיר שלהם כל כך גבוה בדיוק בגלל היכולות הללו. ואולם, מבנה הגוף שלהם שונה לחלוטין, אין דמיון בין סגנון הריצה שלהם, וגם סגנונות הבעיטה והמסירה שונים. הם לא דומים זה לזה בשום צורה מלבד היכולת שלהם לשנות את המשחק ברגע של גאונות. בכלל, ליאו מסי נראה כמו יצור אחר מפלנטה אחרת ביחס לזלאטן איברהימוביץ'. השבדי בגובה 1.95 מטר ושוקל 95 ק"ג. מסי 1.69 מטר ושוקל 67 ק"ג. אם שניהם היו מתאבקים, הם לא היו מתחרים על אותו המזרן, אבל שניהם מבריקים ומצוינים על הדשא. האם יש קשר גופני בין כריסטיאנו רונלדו (86 ק"ג של שרירים על 1.86 מטר) לבין אנדרס אינייסטה (65 ק"ג על 1.70 מטר של גוף של פקיד שומה חולה רככת)? ובכל זאת שניהם כדורגלנים אדירים.
מחקר חדש מראה שבדיוק את ההבדלים הללו מועדונים לא ממש מבינים כשהם ניגשים לאמן שחקנים צעירים, ועד היום, כך נראה, השחקנים המבריקים הללו התפתחו להיות מבריקים בעיקר בזכות מקריות שאפשרה להם לטפח את כישוריהם מספיק לפני שהם נכנסו ל"פס ייצור".
"לא ניתן לשכפול"
וולפגנג שולהורן, ראש הפקולטה למדעי האימון במיינץ, עשה את המחקר שעשוי לשנות את פני הכדורגל. שולהורן היה המנטור של יורגן קלופ וכיום מלווה את פעילותו של תומאס טוכל, מאמן מיינץ. שולהורן גם היה מורו של פרנסיסקו "פאקו" סיירולו, מאמן הכושר האגדי של ברצלונה, שחינך דורות של שחקנים וגם היה אחד מעוזריו של פפ גווארדיולה. הוא גם האיש שחינך את אוסקר גארסיה, לשעבר מאמן מכבי תל אביב.
שולהורן ידוע בתור אחד שעוזר בפיתוח אימונים קצרים שמתמקדים בפיתוח מהירות וגמישות. האימונים שהוא הגה עוזרים להעביר אינפורמציה בצורה מהירה ומעוררת מבחינת השחקנים. השחקנים מתבקשים להתמקד בדברים חיוביים שקרו להם במהלך האימון ולהימנע ממחשבה על טעויות. שולהורן גם מבקש מהמאמנים שבאים אליו להשתמש בשיטת "לימוד דיפרנציאלי" — כלומר, לשנות את שיטת האימון שתתאים לכל שחקן בנפרד כשעובדים על טקטיקה ואימון בווידיאו או על המגרש. השיטה הזו היא מקור החשיבה שאליו הולכים המאמנים המודרניים: כל השחקנים אינדיבידואלים ולכן כל שחקן צריך לקבל יחס שונה.
מחקר חדש של שולהורן בנושא הזה בדיוק כבר עושה מהפכה באימון האירופי. "דרך אימונים מגוונים ואינדיבידואליים השחקן מוצא את הטכניקה הכי אינדיבידואלית שהכי מתאימה לו", כותב שולהורן במחקר. "היתרון באימון הדיפרנציאלי, שהוא מעניק יותר יתרונות ליותר שחקנים ומותאם בצורה טובה יותר לכל גיל ולכל אינדיבידואל".
כדי להבין לעומק את העניין הזה צריך לפנות למרק ורטהיים, חברו של שולהורן, ראש המרכז לקידום הספורט והמרכז לקואורדינציה בישראל וחבר מערכת ספורט הישגי בגרמניה. "בפשטות, המחקרים החדשים של שולהורן מוכיחים כי הטכניקה היא מיומנות חד־פעמית ולא ניתנת לשכפול. כלומר הטכניקה בכדור לא ניתנת ללמידה באופן כולל".
שולהורן חקר והשווה בין בעיטות של שחקנים, וגילה כי בקרב כדורגלנים בכירים כל בעיטה ומסירה שונות בצורה מוטורית, וזה לא קשור לנגיעה בכדור אלא יותר באופן שבו השחקן מגיע אל הכדור ומשנה את התנועה שלו בצורה מיידית. לפי שולהורן, הטכניקה של הבעיטה עצמה משתנה ממצב למצב בדקות המשחק השונות, ומכאן עולה שהעניין הקריטי הוא לא איך מלמדים לבעוט אלא איך הגוף מגיב בתנועה ושינוי מצב.
גילויים אלו עשויים לשנות את שיטות האימון בצורה ניכרת. "עד כה כל מאמן למד כי יש שלושה שלבים עיקריים לטכניקה לפני הנגיעה בכדור", אומר ורטהיים. "ההגעה לכדור, הנגיעה בכדור, והתנועה אחרי הנגיעה בכדור. כל מאמן ניסה להסביר למתאמן את השלבים, תרגל אותם תוך כדי תיקונים, ואימן אותם מתוך כוונה שאלו התיקונים שיעזרו לכולם בקבוצה. אבל זה משתנה בצורה דרמטית מאחר שהשאלה כעת היא איזה שחקן עומד מול המאמן. מה נתוניו: הגובה, המהירות והדרך שבה הוא קולט מידע חדש". לפי ורטהיים, "אי אפשר ללמד את הילד הגבוה לבעוט את הכדור באותה צורה שבה הילד הנמוך לומד. אולם כל מאמן יודע כי ילד עם קואורדינציה גבוהה לומד מהר יותר ומשריש טוב יותר את הלמידה ואת התנועה שהוא יכול לבנות עליה את הטכניקה שלו" .
הקואורדינציה היא תחום לא קל ללמידה ולמען האמת גם חדש. אבל הוא היה מהותי לפיתוח כדורגלנים עוד לפני שידעו לשים אצבע על מה שהופך אותם למיוחדים באמת.
רוב הכוכבים הגדולים הם תוצר של מקריות בסופו של דבר. הם "נדחפו" על ידי הורים מאמנים או שחקנים לשעבר למשחק, אבל זה לא היה הגורם המכריע כמו עשרות האירועים שאירעו בחייהם הצעירים ובמחלקת הנוער. עם זאת, המחקרים מראים שכמעט בכל ענפי הספורט — ובטח במשחקי כדור ובמשחקים קבוצתיים — הקואורדינציה היתה הגורם הבולט בכל שחקן בכיר. הטכניקה שהוא מלטש רק מתלבשת על היכולות הקואורדינטיביות. שחקן שלא עבר אירועים או אימונים שמשפרים את הבסיס הקואורדינטיבי שלו בגיל צעיר לא יוכל להיות ברמה הגבוהה, ולא משנה כמה הטכניקה שלו תלוטש על ידי שעות של אימונים רפטטיביים.
"המועדונים המובילים בגרמניה, ספרד ואיטליה הבינו את זה. ולכן יש הרבה יותר מבחינה קואורדינציה לשחקנים צעירים", אומר ורטהיים. "יותר ויותר תוכניות אימונים מוקדשות לזה. בהתאחדות הכדורגל הגרמנית, 50% מאימוני היסודות מתרכזים בקואורדינציה. אנו רואים שיש לעניין הזה התייחסות מעמיקה. זה גם מסייע לנו לראות אילו שחקנים מתאימים לרמה הגבוהה בגיל צעיר יותר". בשטח יותר ויותר מועדונים שוכרים מאמני קואורדנציה במקום מאמני כושר.
איך מיישמים בישראל?
ישראל מפגרת מאחורי אירופה בעיקר בתחום האימון. על פי עדויות של מועדונים ומומחים, השחקנים הישראלים שמגיעים בגיל צעיר למבחנים במועדוני כדורגל אירופיים נתקלים בקשיים במבחנים המוטוריים. זאת כיוון שלא אימנו אותם כמו שצריך, וכיוון שרובם לא שיחקו מספיק זמן כדי לתרגל בעצמם את התנועות הנכונות מבחינתם.
"ראשית, צריך תפיסה שונה ולגלות יותר הבנה להבדלים בין אימון ילדים עד גיל 14 (כללי) ומגיל 14 (בתנאי שהגיל הביולוגי תואם כרונולוגית)", אומר ורטהיים. "שנית, יש להתייחס לתחום בצורה מעמיקה כחלק ממכלול האימונים. קואורדינציה צריכה להילמד בצורה מעמיקה על פי הידע החדשני ביותר הקיים במדעי המוח ומדעי האימון, ויש להיזהר מחיקויים לא נכונים והעתקה מיוטיוב. צריכים לבנות לכל מועדון תוכנית בעזרת אנשי מקצוע מובילים בתחום. יש להכשיר אנשים שיעבדו במועדון בתחום ו/או גם להכשיר מדריכי/מאמני ילדים בתחום, ולא רק בהשתלמות חד־פעמית אלא בהכשרה רצינית ומעמיקה".
ההכשרה הרצינית והחדשה היא בעיה קשה בישראל אבל גם בעולם. מאמנים רבים, במיוחד הוותיקים יותר, מתקשים לקבל את זה שלא ניתן לשכפל טכניקה, שהרי כל מה שצריך זה להתאמן קשה על העניין, וכל אחד יבעט בכדור כמו שצריך.
ריימונד ורייאן, מאמן כושר הולנדי, טוען שמאמנים שלא מבינים את השינויים הללו בדרכי האימון הם "דינוזאורים" והם פוגעים בשחקניהם ובכדורגל. "יש מאמנים בכירים כמו דיוויד מויס שהמתודות שלהם ממש פרה־היסטוריות", תקף ורייאן את מנג'ר מנצ'סטר יונייטד החדש. "הדרך היחידה שבה אפשר לפתור את הבעיה הזו בפארק היורה היא שהמאמנים יהיו פתוחים להתפתחויות במדינות אחרות. עד שזה לא יקרה — הם לא ישתנו".
הדינוזאורים מתחלפים לאט לאט ברחבי העולם, מתחילים ללמד את הכדורגל בצורה שונה לחלוטין כדי למצות את הפוטנציאל שיש לכל שחקן. ומי שלא יהיה חלק מהעולם החדש הזה יישאר מאחור.
