משרד החינוך האמריקאי: ספורט הוא חלק מזכויות האזרח
המשרד פרסם הנחיות המחייבות בתי ספר להערך כדי לכלול תלמידים עם מוגבלויות בתכניות הספורט הכלליות או להציע חלופות
משרד החינוך האמריקאי פרסם הנחיות המחייבות בתי ספר לערוך "התאמות הגיוניות" כדי לכלול תלמידים עם מוגבלויות בתכניות הספורט הכלליות או להציע חלופות מקבילות. זה אולי נשמע כמו עוד דו"ח משעמם שמנפיקים משרדי ממשלה בירוקרטים בכל יום נתון. אך מדובר פה במשהו שונה לגמרי. מההנחיות עולה כי גישה לתכניות ספורט בין בתי ספר, פנימיות ובין אוניברסיטאיות היא זכות אזרחית.
הגדרת גישה לתכניות ספורט כזכות אזרחית היא צעד קדימה עבור מערכת החינוך האמריקאית, ועבור אנשים עם מוגבלויות. היא מדגישה את התפקיד החשוב שיכול להיות לספורט בפיתוח של צעירים כחברים פעילים ותורמים בחברה. היא גם תעזור לבטל את הסטיגמה שלעיתים קרובות מדי מקושרת עם מוגבלויות פיסיות, מנטאליות ורגשיות.
המגבלה העולה מההנחיה הזו קשורה לכך שהיא מבהירה את החוקים הקיימים אך אינה יוצרת חדשים. כך שאף שלא מדובר בחוק "חסר שיניים", לא ברור אם ניתן יהיה להגיש תביעה על בסיסו. בהחלט צפויות להיות תביעות, שכן מובן מאליו שההנחיה תעלה לדיון שורה של נושאים הקשורים לסיווג והגדרות כמו: מהי מוגבלות? מהי "התאמה הגיונית"? מה יעבור התאמות: הספורט, הארנה או האנשים שזכאים להשתתף?
מטרת ההנחיה, בסופו של דבר, היא להציע לתלמידים עם מוגבלויות הזדמנות שווה להשתתף בתכניות ספורט מחוץ לתכניות הלימודים. מדובר ביוזמה טובה וראויה, אך חלק מהניסוחים במסמך מעניקים מרווח תמרון רב למי שמעוניין בכך ולמי שמעוניין להתחמק מציות להנחיה.
ההנחיה מציינת כי "בתי הספר יכולים לחייב רמה מסוימת של כישורים או יכולות מצד התלמיד על מנת לאפשר לו להשתתף בתכנית או פעילות סלקטיבית או תחרותית, כל עוד הקריטריון לתחרות אינו מפלה".
יש היגיון בפסקה הזו. לא צריך להתאים את התכניות לבעלי המוגבלויות הקשות אם הם כלל לא מסוגלים להשתתף בהן. אך בתי ספר שאינם מוכנים לקחת כסף מקבוצות הספורט המרוויחות כדי לאפשר לתלמיד אוטיסט הזדמנות להשתתף בנבחרת השחייה, עשויים להעניק פרשנויות פחות נדיבות לפרצה הזו.
צפוי להיות מופעל לחץ ציבורי רב כדי להבטיח שהרוח וההיקף של ההנחיה לא ילכו לאיבוד. במקביל, לא מעט אנשים מציינים כי מדובר בצעד גדול קדימה מבחינת אנשים עם מוגבלויות.
