עם פרשנות כזאת מי צריך פרשנים

בשבוע שעבר מונה ג'ון הולינג'ר, פרשן הכדורסל של ESPN, לתפקיד סגן נשיא ממפיס גריזליס שאחראי לענייני כדורסל. הפרשן בן ה-41 מונה לתפקיד לאחר יותר מ-15 שנה של ניתוח אנליטי מיוחד שעשה באתר alleyoop ו-ESPN. הניתוח כלל בדיקה סטטיסטית עם כלים שאנשי הכדורסל לא השתמשו בהם - מה שהעניק לו יכולות ניבוי וניתוח מרשימות - קצת מה שאסף רותם עשה בכלכליסט בחמש השנים האחרונות.

המינוי הוא עוד ניצחון לפרשני הסייברמטריקס של הספורט - אנשים שמחפשים את המספרים שמאחוריי הניצחונות וההישגים. מנסים להבין את המדע על ידי סטטיסטיקות מתקדמות. ענף שהתפתח מביל ג'יימס, סטטיסטיקאי חובב שפרסם חוברות עם תובנות סטטיסטיות מיוחדת (כיום הוא עובד בבוסטון רד סוקס), המשיך בבילי בין, שהביא את הניתוח בבייסבול למקצוענות - על ידי גיוס אנשים שאינם "מתוך התעשייה", מה שהוביל קבוצות אחרות לעשות כך והגיע עד לקבוצות ה-NBA כשב-2007 צעיר בשם דריל מורי מונה לתפקיד הג'נרל מנג'ר של יוסטון רוקטס.

תקשורת הספורט התקדמה בשנים האחרונות, בעיקר בגלל יכולות הניתוח של הפרשנים הבכירים - שבגלל שהם לא מקובעים לאיזשהי דרך או הבנה אבסולוטית משתעשעים ברעיונות ומספרים ומגיעים למסקנות מרחיקות לכת. לעיתים לא רחוקות, הפרשנים הללו נהפכים לדמויות בתוך המשחק - בגלל יכולות הביטוי והניתוח המרשימות.  

איל ברקוביץ'. לא פרשן צילום: ראובן שורץ

בישראל איל ברקוביץ', שחקן לשעבר, הוא הפרשן המוביל בכדורגל. למה? כי "יש לו פה גדול" ו"הוא מעניין" ו"לא דופק חשבון". אבל האם הוא יכול לנתח משהו? האם הוא מביא זווית יחודית? מספרים שמנסים להסביר? תובנות כלשהן? האם הוא מפרה את תרבות הספורט? האם הוא מפתח אותה?

לא. ההפך. הוא בעיקר מתעסק בלזרוק "אמיתות" לא מבוססות שהוא הגיע אליהן מתוקף תפקידו כשחקן לשעבר. לפעמים זה אפילו מביך.

אתמול, למשל, אמר שז'וזה מוריניו לא מאמן. 

"מוריניו זה אברם משופר", ירה ברקוביץ'. "הוא אף פעם לא היה שחקן כדורגל, הוא דיפלומט טוב. כל הקבוצות שלו משחקות כדורגל מגעיל. הוא הביא הישגים כי יש לו שחקנים טובים. מתי הוא בנה קבוצה? הוא לא בנה שום דבר בצ'לסי".

כמה בורות. 

א' - מוריניו היה שחקן כדורגל. אמנם לא מצוין אבל הוא כן שיחק והתאמן בקבוצה מקצוענית. הוא עזב כשהבין שלא יהיה איל ברקוביץ' והתמקד בלימודי כדורגל. באוניברסיטה. כששאלו אותו איך הוא מאמן טוב יותר משחקנים לשעבר ענה "בגלל שהיה לי יותר זמן ללמוד". ברקוביץ', בעצם אומר, שמי שלא היה שחקן כדורגל לא יכול להיות מאמן כדורגל. זה בדיוק ההפך. המאמנים הגרועים ביותר הם שחקנים לשעבר - כך על פי בדיקת סטטיסית של ד"ר סטפן סיזמאנסקי. 

ב' - מוריניו רחוק מלהיות דיפלומט טוב. ההפך הוא הנכון, בגלל כישורים דיפלומטיים שהוא מקריב לטובת הקבוצות שלו או לטובת השגת יתרון על פני יריבות (ועל פני יריבים פנימיים) הוא עולה על העצבים של בעלי העניין בקבוצות. הוא שיגע את היו"ר של פורטו, הוא שרף את עצמו בצ'לסי והוא מטריף את פלורנטינו פרס, נשיא ריאל מדריד. הוא הגיע לאן שהגיע בגלל שהוא מאמן מצוין, שהשחקנים שלו אוהבים ומוכנים להילחם עבורו. סרט תעודה על מוריניו ששודר לאחרונה ב-ITV מלמד עד כמה הם אוהבים אותו. ועד כמה הוא לא דיפלומט.

ג' - הקבוצות של מוריניו "משחקות כדורגל מגעיל" אבל עדיין ריאל מדריד שלו שברה את שיא הכיבושים של הליגה הספרדית. ואיזה מין פרשנות זו "כדורגל מגעיל"? מי קבע מה זה כדורגל יפה? איל ברקוביץ'? זאב ברקוביץ'? יוהן קרויף? יש מיליון דרכים לנצח משחקים. מי קבע איך זה יותר יפה לעשות? להחזיק את הכדור 80% מהזמן זה יותר יפה מהתקפות מתפרצות מרהיבות? ללכת עם הכדור לתוך השער יותר יפה מבעיטה מרחוק? להגיד "זה מגעיל" זו פרשנות נמוכה.

ד' - ברקוביץ' טען שמוריניו "הביא הישגים כי יש לו שחקנים טובים". האם יש מאמנים שהביאו הישגים עם שחקנים גרועים? האם מאניש, דקו, פאולו פריירה, הלדר פושטיגה, קושטינה, אדגראס יאנקאוסקאס, דמיטרי אלניצ'ב - שחקנים שמוריניו הביא איתם אליפות אירופה - הם "שחקנים טובים" על פי ברקוביץ'? מוריניו הופך שחקנים לטובים יותר. הוא הופך אינדיבדואלים לקבוצות אימתניות - זה כל בן אדם שעבד איתו יכול להעיד. אפילו אלו שלא ממש אוהבים אותו.

ה' - לפי ברקוביץ', שכאמור בדק את ההיסטוריה של מוריניו בדקדקנות רבה, המאמן הפורטוגלי לא בנה קבוצה אף פעם. ו"הוא לא בנה שום דבר בצ'לסי". אז מי בנה את פורטו והוביל אותה לאליפות אירופה עם שחקנים מאוניאו דה ליירה? ומי בנה את צ'לסי עם שחקנים כמו ריקרדו קארבליו, פאולו פריירה, מייקל אסיין ודידייה דרוגבה? אלו כולם שחקנים שמוריניו דרש מצ'לסי. ברקוביץ' יודע בכלל שמוריניו מואשם בכך שהוא בנה את ריאל מדריד הנוכחית עם שחקנים של סוכנו, ז'ורז' מנדש? הוא מודע למאבקי הכוחות האדירים בריאל מדריד בכל מה שקשור לבניית הקבוצה? ומה ברקוביץ' מבין על בניית קבוצה? בדרך כלל הוא היה זה שנזרק מהקבוצות שהוא שיחק בהן לטובת בניית קבוצה רצינית.

בוא נלך יותר רחוק. האם ברקוביץ' יודע שמוריניו הביא שתי אליפויות לצ'לסי אחרי 50 שנה ללא אליפות עם שלד שחקנים שהוא בחר וטיפח? ברקוביץ' יודע שמוריניו לקח אינטר שלא הצליחה לעבור את שלב רבע הגמר בליגת האלופות (מאז 2003) לזכייה בגביע? הוא יודע שריאל מדריד, לפני מוריניו, לא הצליחה לעבור את שלב שמינית הגמר שש עונות ברצף?

בכלל, האם ברקוביץ' יודע שלמוריניו יש 68.9% הצלחה? הוא יודע שרק לפפ גווארדיולה, שאימן 479 משחקים פחות ממוריניו, יש אחוזי הצלחה יותר טובים כמאמן? הוא יודע  שבשבע משמונה העונות האחרונות בהן אימן קבוצה זכה מוריניו באליפות? הוא יודע שמוריניו הוא המנג'ר השלישי בלבד שזוכה בשתי אליפויות אירופה עם שתי קבוצות שונות? הוא יודע שמאז שהחל לאמן מוריניו זכה בתואר כלשהו בכל שנה קלנדרית? הוא יודע שמוריניו רשם 150 משחקי בית ללא הפסד - שיא שכנראה לעולם לא יישבר? 

כל פרשן אחר בעולם הזה היה נזרק מהאולפן אם היה אומר מה שברקוביץ' אמר על מוריניו. לא בגלל שמוריניו דיפלומט גדול עם קשרים ענפים בתקשורת (כמו גרנט) אלא בגלל שזה מופרך, טיפשי וחסר הבנה בסיסית. וזו לא הפעם הראשונה שברקוביץ' חושב משהו בראש שלו ומקיא אותו החוצה על אוזניי הצופים.

זה "הפרשן המוביל" של הכדורגל הישראלי. הוא מקבל את הבמות הכי גדולות ופשוט פולט משפטים שאינם מבוססים. לא על מספרים, לא על מחשבה, לא על תובנה. אבל ההבדל בינו לבין ג'ון הולינג'ר זה שבישראל ברקוביץ' יקבל עוד תפקיד מוביל בכדורגל הישראלי בעוד שעל אנשים כמו ג'ון הולינג'ר ימשיכו להתייחס בבוז.