ישראל מתחברת לכלכלה
 

עסקי ספורט

מילון כלכליסט
אוהדי מכבי תל אביב. הבעלים האמיתיים של הקבוצה
אוהדי מכבי תל אביב. הבעלים האמיתיים של הקבוצה 
צילום: טל שחר
מניות קשורות לכתבה
     

    המדריך להקמת עמותת אוהדים

    הכל חשוב - מבחירת השם ועד הליווי המשפטי. אם נמאס לכם מבעלי הקבוצה שלכם, קראו את הכתבה הזאת

    שי גולוב

    20.01.11, 10:11
    4 תגובות
    המייל האדום | תגובה לכתבה | הדפסת כתבה | שלחו כתבה |
    שתף כתבה

    הגעתם לרגע שבו החלטתם שאתם רוצים להתמסד ולהשפיע בצורה מובנית ולאורך זמן על התנהלות המועדון שלכם. שמעתם בחצי אוזן על מעורבות האוהדים בברצלונה, קבוצות אוהדים בין אם זו של מנצ'סטר ובין אם של הפועל קטמון, ומישהו לחש לכם שאפילו אופ"א מקדמת מעורבות אוהדים במועדונים.



    אז איך מתחילים? סוד הקסם הנו ארגון וסדר. אוהדי הכדורגל הם מרכיב מרכזי בעוצמה של ענף הכדורגל, אך הם עצמם אינם מביאים לידי ביטוי את העוצמה הזו מסיבה אחת פשוטה - במשך זמן רב מרבית האוהדים אינם מאורגנים ואינם פועלים באמצעים אשר יביאו לידי ביטוי את העוצמה והכוח שלהם. אז מהי הדרך הטובה ביותר להתארגן, כך שנבליט את כל החוזקות שלנו?

     

    שלושה עקרונות

     

    בכל העולם התארגנויות אוהדים אשר מכוונות להשפעה על התנהלות המועדון מבוססות על שלושה עקרונות יסוד של ההתארגנות - שקיפות, דמוקרטית ופתיחות לכולם. 

    שלושת העקרונות באים לענות על ההכרח שכוחה של קהילת האוהדים חייב להיות רחב ככל האפשר - כך שכל אוהד שמעוניין ומסכים לעקרונות יסוד אלה יוכל להשפיע דרך ההתארגנות על התנהלות המועדון באופן דמוקרטי. עקרון יסוד נוסף החוזר בכל העולם הנו, שחבר בהתארגנות אוהדים חייב להסכים להתנגדות לפעולות המעודדות אלימות וגזענות. היבט נוסף הוא דמי חבר שווים לכל נפש (באנגליה ישנה המלצה כי דמי החבר השנתיים לא יעלו על מחצית ממחיר כרטיס למשחק ליגה - 15 יורו לערך).

     

    כל ההתנהלות הזו חייבת להתנהל בשקיפות מרבית, מכיוון שכאוהדים הרוצים להשפיע על התנהלות המועדון, אנחנו חייביםלהציג אלטרנטיבה לאופן התנהלות המועדון כמוסד השייך לקהילה שלו. השקיפות הזו תבוא לידי ביטוי בהתנהלות התקציבית והניהולית, לצד מועדים קבועים וידועים לאפשרות להשפיע - מפגשים פתוחים ומועדי בחירות וקבלת החלטות.

     

    המחוקק הישראלי נתן לנו מסגרת משפטית פשוטה להקמה וניהול שעונה על כל הצרכים האלו - עמותה. בישראל כבר הוקמו כמה עמותות אוהדים, ונצבר ניסיון שאפשר ללמוד ממנו. עמותות האוהדים בהפועל פתח תקווה ומכבי נתניה הן שתי דוגמאות לעמותות פעילות בליגה הבכירה בכדורגל (קוראים לה ליגת ווינר, למקרה ששאלתם).

     

     

    אוהדים בבונדסליגה. יש ניסיון שאפשר ללמוד ממנו
    אוהדים בבונדסליגה. יש ניסיון שאפשר ללמוד ממנו צילום: אי פי אי

     

    המדריך הטכני

     

    אז איך עושים זאת? הקמת עמותת אוהדים היא עניין פשוט הכולל מספר שלבים, לצד כמה דגשים מהניסיון הנלמד של עמותות האוהדים הפועלות כיום בליגת העל. אבל תחילה נכנסים לאתר רשם העמותות, מורידים את הטופס לרישום העמותה ומתחילים למלא.

     

    בחירת שם: עליכם לבחור שני שמות לעמותה. השם הראשון הנו ברירת המחדל, והוא השם המועדף עליכם, והשם השני הנו האפשרות השנייה, במקרה שמסיבה כלשהי רשם העמותות יחליט שהשם הראשון איננו מאושר.

     

    המלצה לגבי השם: מכיוון שאחד מרעיונות הבסיס בעמותת אוהדים הנו הרחבת השורות ופתיחת הדלתות בפני אוהדים שונים, כאלו שיכולים ורוצים לתרום אך אינם מוצאים את מקומם בארגוני האוהדים הקיימים, מסיבות של גיל, דימוי ועוד - לשם יש חשיבות מכרעת. השם חייב להיות כולל ככל האפשר, כזה שגם אוהד בן 12 וגם אוהדת בת 65 ירגישו טוב איתו, יזדהו איתו וירצו להיות חברים בארגון שנושא אותו. שם טוב ישקף זיקה למועדון ולאוהדים - כדוגמת "איגוד אוהדי הפועל פתח תקווה" ,"המכתש - ארגון אוהדי הפועל רמת גן גבעתיים", "הלב הירוק - עמותת אוהדי הפועל כפר סבא" וכד'. הביאו בחשבון שהשם המלא יהיה חייב להופיע בכל פרסום שלכם על פי החוק.

     

    מייסדים: עליכם לגייס שבעה מייסדים, אשר יהוו את הוועד המנהל הראשון שלכם. כדי שהעמותה תזכה ללגיטימיות מרבית מקהל האוהדים, חשוב לכלול בוועד המייסד תמהיל אשר מצד אחד, מייצג את כלל מרכיבי האוהדים, ומצד שני, אנשים אשר מחויבים למטרה, נכונים לעבודה מאומצת, ואינם מגיעים לוועד המייסד רק לשם הישיבה בו.

     

    עקרונית, ניתן לפתוח עמותה עם שני מייסדים, אך לשם קבלת אישורים מרשויות המס בהמשך הדרך, מומלץ ביותר לרשום שבעה מייסדים.

     

    כל התהליך של מילוי פרטי המייסדים וחתימה על מסמכי הרישום חייב להיעשות מול עורך דין, אשר, בין היתר, יאמת את פרטי המייסדים ואת נכונותם לכהן כחברי הוועד המייסד. בבקשת הרישום המייסדים גם מתבקשים לאשר מסירת מידע לרשם העמותות על רישום פלילי, אם קיים, של אחד המייסדים, ולהצהיר כי לא הורשע בעבירה שיש עמה קלון.

     

    מטרות העמותה: עליכם לקבוע מהן מטרות העמותה. ההמלצה היא כי הן יהיו רחבות ככל האפשר, ויאפשרו קשת רחבה של פעילויות. המטרות המקובלות כיום בחלק ניכר מעמותות האוהדים הן:

     

    • לאגד את ציבור אוהדי הקבוצה במסגרת ארגונית ממוסדת על פי חוק.
    • לפעול להרחבת קהיליית אוהדי הקבוצה.
    • לייצג את קהיליית אוהדי הקבוצה בפני הגורמים הרלבנטיים, לרבות ההתאחדות לכדורגל בישראל, הרשויות המקומיות, משטרת ישראל ומשרד הספורט.
    • לפעול להנצחת המורשת הספורטיבית של הקבוצה.
    • לטפח את תרבות העידוד של ציבור אוהדי הקבוצה.
    • לסייע במאבק בנגע האלימות והגזענות בספורט בכלל, ובכדורגל הישראלי בפרט.

     

    השתדלו לציין לא רק תחומי פעילות כללים, אלא כיווני פעילות בשנים הקרובות כפי שאתם מוצאים לנכון. בכל מקרה, ניתן לשנות את מטרות העמותה רק בהצבעה מתאימה של האסיפה הכללית, ובכפוף לאישור רשם העמותות.

     

    תקנון: זהו המסמך המסדיר את ההתנהלות החוקית של העמותה - נוהלי בחירות, בעלי תפקידים ועוד. יש שימליצו למייסדים לאמץ בתחילה את התקנון המצוי המפורט בחוק, ולא להגיש לרישום תקנון חדש כבר במועד בקשת רישום העמותה. שינויים של התקנון בעת תהליך הרישום רק יעכבו את אישור העמותה.

     

    כמובן שאין כל טעם ברישום עמותה מבלי שתהיה לה פעילות. הקפידו לנהל רישום מסודר של פעילות העמותה על כל רבדיה, ולנהל פנקס חברים מסודר. חוק העמותות, כמו גם חוקים נוספים, מחייבים את העמותה לעמוד בדרישות שונות, לרבות הגשות דו"חות שנתיים לרשם העמותות, וכמובן שמוטב לעמותה לקבל ייעוץ משפטי בעניינים אלה.

     

    זהו, כמעט וסיימתם - עליכם לשלם את האגרה המשתנה מעת לעת. קיימות שתי רמות אגרה - לעמותות שמחזורן בשנה לא עולה על 300 אלף שקל ואשר לא משלמות שכר. הן יכולות לצרף תצהיר מאומת על ידי עורך דין בעת הרישום, ולשלם אגרת רישום מופחתת.

     

    שימו לב! אין להשתמש בשם העמותה לפני קבלת אישור הרישום שלה - תעודה רשמית מרשם העמותות. הצגתכם כעמותה בטרם קבלת האישור מהווה עבירה פלילית, שחושפת את מייסדי העמותה ולאחריותם בלבד לתביעה משפטית.

     

    בכל מקרה, ארגון היציע, שהנו עמותה רשומה בפני עצמה, מעמיד לרשות חבריו ייעוץ משפטי על ידי עו"ד דור ליאונד, אשר ליווה את רישום מרבית עמותות האוהדים בישראל.

     

    שי גולוב הוא יו"ר היציע וחבר הוועד המנהל של ארגון האוהדים האירופי

     

     

    אוהדים. באמת שהמטרה הסופית היא לכייף
    אוהדים. באמת שהמטרה הסופית היא לכייף צילום: איי אף פי

     

    המדינה צריכה להתערב

     

    עמותות האוהדים עושות רק טוב לעסקי הספורט - המדינה בראשות משרד הספורט צריכה לסייע להן

     

    זה קורה. לאט, אבל זה קורה. גם בישראל מבינים את חשיבות המעורבות של האוהדים בקבוצת כדורגל. בהפועל פתח תקווה לקחה עמותת האוהדים חלק פעיל במכירת כרטיסים ומנויים, ולפי הערכות הביאה לעלייה בהכנסות מכך. במכבי נתניה עושים האוהדים עבודה טובה בעירוב האוהדים והקבוצה בפעולות משותפות כגון פעילויות חינוכיות בבתי הספר ופיתוח תרבות דיון במגרשי הכדורגל. המודל הזה של אוהדים בתוך קבוצת הכדורגל עובד מצוין. לא רק כלכלית, גם מקצועית. הפועל קטמון, קבוצת האוהדים הראשונה, בדרך לעלות ליגה. הפועל אוסישקין תל אביב עושה חיל בגביע וגם כן בדרך לליגה הבכירה. יש קשיים, כמובן, אבל אלו קשיים שאפשר לפתור.

     

    מה שמדהים ומאכזב זה שהרשויות לא עושות שום דבר כדי לעזור לעמותות האוהדים, שבאופן די ברור עושות רק טוב לכדורגל ולספורט. ולא אפשר לצפות מהרשויות לעשות משהו למען ניהול בריא יותר. הרי אבי לוזון היו"ר מגיע מקבוצה ללא אוהדים - קבוצה שגם לא עשתה שום מאמץ מיוחד כדי להביא אוהדים למגרש העלוב שלה. סגן היו"ר, האיש החזק ביותר בהתאחדות, הוא שטרן חלובה, שהישגו העיקרי בכדורגל הישראלי הוא להעלים את צפרירים חולון.

     

     

    אוהדי הפועל קטמון. כדורגל בריא מבוסס על עמותות אוהדים
    אוהדי הפועל קטמון. כדורגל בריא מבוסס על עמותות אוהדים צילום: מיכל פתאל

     

    בגרמניה, "מדינת הכדורגל הבריאה ביותר בעולם" לפי ג'ונתן ווילסון, סופר הכדורגל המפורסם, נמצאים בלב המודל הגרמני האוהדים ולא הבעלים או בעלי המניות. עד שנות התשעים מועדוני הבונדסליגה היו בבעלות 100% אוהדים - חברי מועדון ששילמו כסף להיות חלק ממנו. בשנות התשעים המועדונים הפריטו את חלק הכדורגל מהמועדון כדי למשוך השקעות. עם זאת, לפי חוקי הבונדסליגה 50% פלוס מניה אחת חייבים היו להישאר בידי חביר המועדון כדי שמשקיעים פרטיים לא יצליחו לרכוש את הקבוצה. זה לא מנע מחברות ענק להיכנס למועדונים (אדידס ואאודי, למשל, משקיעות בבאיירן מינכן), אבל האוהדים נשארים בלב העסק. המודל הזה נחשב לטוב ביותר באירופה.

     

    מועדונים גרמניים הם קואופרטיב - מודל עסקי שכנראה נוגע במהות הכדורגל יותר טוב ממודלים אחרים. למה? מפני שכדורגל תמיד היה קשור בלבו למהות הקהילה בחיי האדם. מועדונים גדולים הפכו לכאלה בעיקר בגלל שהיו מאחוריהם קהילות חזקות וגדולות שתמכו בהם. המודל אינו מושלם כי אין מודל מושלם, אבל הוא הרבה יותר טוב ממודל הנדבן, שלפיו אינדיבידואל קונה קבוצה ומנהל אותה כאוות נפשו. זה מודל שפשוט לא עובד בגלל שאגו הרבה יותר מדי חשוב במכניזם של קבלת ההחלטות במועדונים הללו. לפי חברת הייעוץ איי.טי קירני (A.T. Kearney): "המערכת הכלכלית בכדורגל מעודדת השקעות יתר ולקיחת סיכונים מוגזמת", כדי לנצח במשחקים, מעבר לכל היגיון כלכלי.

     

    בעלי הקבוצות שרודפים אחר גביעים, השפעה פוליטית או הגשמה של חלום ילדות מסכנים את הקבוצות ואת הליגות. תאמרו שאלי טביב מצוין להפועל בגלל שהיא מנצחת כמה משחקים? לא הוא לא. ההחלטות לגבי העתיד לא מתקבלות, המועדון לא נבנה, אין שום מעורבות קהילתית בניהולו - טביב בא להפועל במטרה מסוימת שאינה קשורה להפועל. אבל טביב הוא עוד דוגמה "מוצלחת" יחסית למודל הנדבן. דוגמאות מוצלחות הרבה יותר הן הפועל קריית שמונה ומכבי חיפה. בשאר הקבוצות, בעיקר בליגות הנמוכות, המודל הזה הביא לחורבן קבוצות וקהילות. בעולם יש עוד מאות קבוצות כאלו שקרסו בגלל מודל הנדבן. לא בהכרח בליגות הראשונות (למרות שזה קורה לא מעט), אלא בעיקר בליגות הנמוכות יותר.

     

    "מודל הנדבן" הוכח בתחילת המאה ה־21 כלא טוב לכדורגל. ומה שמתבהר יותר ויותר בתמונה הגדולה הוא שמועדונים בבעלות אוהדים מחזיקים את עצמם טוב יותר וזה בעיקר בגלל שהנאמנות של "הבעלים" לעולם לא נגמרת. המודל הזה גם מונע את העברת רוב הכוח לידיים של אינדיבידואל. והאמת, בגלל כניסת התקנות של הפייר פליי הפיננסי, הדרך היחידה להצטיין תהיה לבנות קהילות חזקות יותר של אוהדים; לחזק את הקשר עם הקהילות המקומיות; לערב יותר אוהדים בניהול המועדון (הספונסרים מתים על זה - תשאלו את אלטשולר שחם). בקיצור, העמותות הן הדרך היחידה קדימה. שמישהו יעזור להן בבקשה.

     

    אוריאל דסקל

     

     


    4 תגובות ל ”המדריך להקמת עמותת אוהדים“

    (4 תגובות)
     
    נושאים
    בארץ רכב עסקי ספורט משפט קריירה קריקטוריסט אפליקציות נדלניסט עולם פנאי 2014 וידאו צרכנות דיגיטלית תעופה ותיירות מינויים חדשים ארכיון שערים טכנולוגי חינוך פיננסי פרסום ושיווק אינטרנט דעות אחריות וסביבה מיוחדים פוטו כלכליסט
     
    השוק
    מקור נתוני הבורסה: קו מנחה /   bizportal
     
    אודות
     
    כלים
    דיוור אלקטרוני Radware Connector Supersize - עיצוב אתרים YIT  - פיתוח אינטרנט ואפליקציות