מי הרוויח מאולימפיאדת בייג'ין

43 מיליארד דולר השקיעה סין בעצמה לקראת האולימפיאדה, ובוועד האולימפי העולמי מקווים שהמייק־אובר הזה יעשה לה מה שעשתה אולימפיאדת טוקיו 64' ליפן ומה שעשתה אולימפיאדת סיאול 88' לדרום קוריאה. קשה לאמוד את ההשפעה הכלכלית של האולימפיאדה על סין אבל סביר להניח שהממשלה הסינית חישבה היטב איך בדיוק היא תעזור לתדמיתו ולמותג שלהם.

מה שבטוח זה שסין מעוררת רגשות מעורבים בנוגע לאולימפיאדה.

למשל שנגחאי היישין, יצרנית הצעצועים הסינית, יכולה להיות מרוצה ומודאגת באותו הזמן - יותר ממיליון בובות חמודות ופרוותיות בצורת הקמעות של האולימפיאדה נמכרו אבל ספק אם ימשיכו להימכר אחרי האולימפיאדה. "מספר ההזמנות יפחת אחרי האולימפיאדה", ביכה שאן יינגקון, מנכ"ל שנגחאי היישין, בפני כתב מגזין "ביזנסוויק". אבל הסוף למכירת צעצועים פרוותיים אינו הדבר היחידי שמדאיג את יינגקון - ישנם דברים מדאיגים אחרים: עלייה בעלות העבודה, מחירי נפט גבוהים ומשבר הסאב־פריים, למשל.

האצן יוסיין בולטצילום: איי פי

הערב ייערך טקס הסיום, שצפוי להיות גרנדיוזי, אולי לא כמו טקס הפתיחה, אבל עדיין גרנדיוזי. רוברט פלאנט, סולן לד זפלין יופיע וגם דיוויד בקהאם; הלפיד האולימפי יעבור למארגני אולימפיאדת לונדון, וז'אק רוגה, נשיא הוועד האולימפי, יחזור על הקלישאה ש"אלו היו המשחקים הטובים בכל הזמנים" - הוא וקודמו אנטוניו סאמרנש אמרו זאת בטקס סיום של כל אולימפיאדה מאז 1984, מלבד אולימפיאדת אטלנטה 96', שהיתה די פארסה ניהולית.

האולימפיאדה הזו אכן היתה "הכי טובה בהיסטוריה למספר אנשים". למשל ליוסאיין בולט (וראשי פומה) ולמייקל פלפס (וראשי ספידו). גם ראשי NBC נהנו מרייטינג חסר תקדים (ותודה לפלפס) אולם הספונסרים הרשמיים פחות נהנו מההגבלות של הסינים, שמנעו ממבקרים רבים לפקוד את הביתנים הרבים שהציבו ב"אולימפיק גרין". וגם הטיבטים לא נהנו מהאולימפיאדה הזו ובטוח שגם פעילי זכויות האדם סבלו בה.

המשחקים האלה הם אולי הגדולים בכל הזמנים אבל בוודאות אינם האיכותיים ביותר בכל הזמנים - יותר מדי אנשים סבלו בשביל "שיעברו בשלום". נקווה שמארגני איליפיאדת לונדון 2012 יראו לעולם שאפשר לארח אולימפיאדה ענקית, ירוקה, מוצלחת וטובה יותר לאנשים מאשר לספונסריםלספונסרים ולאנשים. בקיצור, בואו נקווה לאולימפיאדה דמוקרטית יותר בעוד ארבע שנים.

האולימפיאדה עשתה טוב לעסקים בסין אבל הם לא ייהנו ממנה לעוד הרבה זמן. למשל תעשיית הריהוט הסיני, שמכניסה 80 מיליארד דולר בשנה, נהנתה מאוד מהאולימפיאדה, בגלל הביקוש הרב שנוצר כדי למלא אצטדיונים בכיסאות וחדרים בכפר האולימפי במיטות. ואולם בשנה הבאה תתמודד התעשייה הזו עם ירידה גדולה מהביקוש האמריקאי לרהיטים סיניים. הביקוש הזה שווה לפחות 40% מתעשיית יצוא הרהיטים הסינית, ששווייה 23 מיליארד דולר.

מייקל פלפסצילום: אי פי איי

האולימפיאדה נגמרה כאמור והיא תחזק את ערך המותג סין בעולם אבל הבעיות של הסינים עוד לא נפתרו. "האתגרים הפיננסיים של סין אינם קשורים באולימפיאדה", אמר ג'ינג יולריך, יו"ר קרנות סין בג'יי.פי מורגן. תחזית הצמיחה הקרירה משהו משלימה את דבריו, למרות האולימפיאדה, מצפים בסין לצמיחה של 8.6%, צמיחה קטנה כשמדובר בסין (נס כשמדובר במדינות אחרות).

דרך אגב, למרות ההשקעה העצומה של סין באולימפיאדה (43 מיליארד דולר), מדובר רק ב־1% מסך ההשקעות של המדינה בבניית תשתיות - גשרים, כבישים ובתי חרושת - בשנה שעברה.

אפשר להגדיר את האולימפיאדה כמסיבה של 18 יום בלי קשר למציאות. הוצאה של כמעט 45 מיליארד דולר בשביל מסיבה כזו היא מעט מוגזמת. הוועד האולימפי העולמי צפוי לרשום רווחים של 3 מיליארד יורו מהאולימפיאדה, כך לפחות דיווחו בהולנד. אבל מה הנזק הכספי של המסיבה הזו למארחתשימוש רב מדי במילה מסיבה. מספיקה פעם אחת?

הנזק הכספי אינו קטן. מונטריאול, שאירחה את המשחקים האולימפיים ב־1976, הפסידה 2 מיליארד דולר ורק באחרונה השלימה את התשלומים. על מוסקבה 1980 אין ממש פרטים פיננסיים, כי הקומוניסטים לא ממש נידבו מידע. בכלל, אחרי אותה אולימפיאדה סובייטית היה הוועד האולימפי בשפל חסר תקדים. הוא התנסה בשלוש אולימפיאדות נוראיות מבחינתו, שהחלו באסון של 72', המשיכו באסון הכלכלי של מונטריאול ולא ממש הסתיימו גם אחרי ההחרמות ב־1980. ואז התקיימה אולימפיאדת לוס אנג'לס 84' ועמה הגאולה. רווחיה היו 250 מיליון דולר, וזו היתה הפעם הראשונה שהמשחקים האולימפיים הסתיימו ברווח. את האולימפיאדה הבאה בסיאול סיימו ברווח של 300 מיליון דולר.

 מהבחינה הזו היתה האולימפיאדה בברצלונה הטובה ביותר. המשחקים הסתיימו בהפסד של 1.4 מיליארד דולר, אבל ההשפעה הכלכלית שלהם על העיר אדירה - יותר מ־11 מיליארד יורו. ברצלונה נהפכה בזכות המשחקים לאחת מערי התיירות המובילות בעולם.

אטלנטה 96' היתה כישלון ניהולי ממדרגה ראשונה, שנבע מיהירות אמריקאית מרגיזה; באופן מפתיע, גם סידני, שהצטיירה כמופת ארגוני, עלתה יותר מדי לרשויות האוסטרליות - כ־6.4 מיליארד דולר, ועדיין ההשקעה לא החזירה עצמה. ההפך הוא הנכון - תחזוקת המתקנים עולה לממשלה 11 מיליון דולר בשנה, התיירות לאוסטרליה לא צמחה, גם לא ההשקעות במדינה.

אבל הספורט האוסטרלי לעומת זאת התקדם ובעקיפין עוזר מאוד למותג אוסטרליה. האולימפיאדה ביוון אמורה היתה להיות טרגדיה יוונית, והתקציב המנופח של 12 מיליארד דולר בצירוף הכנות של הדקה ה־90 הדאיגו מאוד את הוועד האולימפי; אבל המסיבה עברה בשקט יחסי והתיירות היוונית נהנתה מצמיחה, כמו גם הספורט היווני. משתלם או לא? משלמי המסים היוונים עדיין חשים ב־12 מיליארד הדולרים האלה בתלושי השכר שלהם.

סין תפסיד כסף בגלל האולימפיאדה, וסביר להניח שגם אוליפיאדת לונדון 2012 תגרור הוצאות - כבר היום מתנפח התקציב בעוד מיליון ליש"ט. זה לא מצב אידיאלי לוועד האולימפי, ולכן מי שתזכה באירוח משחקי 2016 תהיה זו שתבטיח מינימום השקעה ומקסימום החזר. בינתיים לריו דה ז'נרו ולשיקגו יש התוכניות הטובות ביותר לצבור רווחים מהמסיבה האולימפית.