סגור
לולים לול תרנגולות חממה משתלה
לול תרנגולות. המגדלים והמשחטות מתאמים ביניהם את כמות התרנגולות המופנות לשחיטה ובכך מקבעים את המחיר (צילום: עמית שעל)

שומרים על הקרטל: מחירי העופות זינקו ב-18% בתוך 3 שנים והוזלה לא נראית באופק

עוף הוא מרכיב מרכזי בתזונה הישראלית, ובשלוש השנים האחרונות עלה מחירו יותר מהביצים, הדגים או הבשר. אך הצעת האוצר ורשות התחרות לבטל את הקרטל בענף זכתה לקבלת פנים צוננת בוועדת הכלכלה, בנימוק שהמהלך יפגע בחקלאים. "אנחנו רוצים שהמגדלים יישארו בצפון", הסביר היו"ר דוד ביטן

ישראל היא שיאנית העולם בצריכה לנפש של עופות, כ־69 ק"ג לנפש בשנה, מה שהופך את העוף למקור חלבון מרכזי בתפריט של תושבי ישראל. שוק הפטם בישראל מגלגל כ־12 מיליארד שקל בשנה. משק בית בחמישון התחתון מוציא על מוצרי עוף והודו כ־202 שקל בחודש, שהם כ־10% מסך ההוצאה החודשית שלו על מזון. אם לוקחים את כלל האוכלוסייה, הרי שמדובר בכ־6.3% מסך ההוצאה על המזון. שלושת הנתונים הללו לבדם יכולים להסביר למה שוק הפטם (העוף) הוא אחד החשובים ביותר כשדנים ביוקר המחיה בענף המזון. לשם השוואה, ההוצאה על ביצים היא חמישית מההוצאה על עופות.
בשלוש השנים האחרונות העוף התייקר בכ־18%. יותר מהביצים, הדגים, הלחם ובשר הבקר. נכון שחלק משמעותי מההתייקרות קשור לעליית מחירי התערובות להאכלת העופות, אך עליית המחיר כשלעצמה מצדיקה בחינה של מבנה הענף. כאן אנו מוצאים ענף חקלאי שמעל פני השטח נהנה מתחרות – יש מדגרות רבות, מגדלים רבים ומשחטות רבות. אך מתחת לפני השטח מדובר בענף שחסום לגמרי ליבוא ושמנוהל כקרטל. המדגרות, המגדלים והמשחטות מתאמים ביניהם את כמות התרנגולות המופנות לשחיטה מכל מגדל ומגדל, ובכך מקבעים רמת מחיר מסוימת.
באוצר וברשות התחרות מציעים לאסור את הקרטל הזה. הצעה כזו, שהוכנסה לחוק ההסדרים, הגיעה לדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת בשבוע שעבר וזכתה לקבלת פנים צוננת מאוד.
בשרשרת הייצור של העוף יש שלוש חוליות חשובות: המדגרות שמשווקות את האפרוחים, המגדלים שמקבלים את האפרוחים ומגדלים אותם עד הגיעם לשחיטה, והמשחטות. המצב כיום הוא שהמדגרות מחזיקות במשחטות, וכך המדגרה היא זו שקובעת כמה תרנגולות היא תביא לכל לול, ולמעשה היא קובעת מהי כמות העופות שתהיה במשק. תיאום הכמויות הזה מאפשר לגופים השונים לשלוט במחיר. על פי ההצעה שמקדמים באוצר וברשות התחרות, מי שמחזיק גם במדגרה וגם במשחטה (אינטגרציה) לא יוכל לתאם את כמויות האפרוחים המועברים אל המגדלים. המגדלים יוכלו להמשיך להגיע להסכמים ארוכי טווח עם כל משחטה ועם כל מדגרה על כמות העופות שהיא רוצה לגדל ולהעביר למשחטה.
הצגת ההצעה בוועדת הכלכלה חשפה שוב פער משמעותי שקיים בין הכלכלנים לבין נציגי הציבור והחקלאים. עבור הכלכלנים "תיאום מחירים" ו"מגבלות על תחרות" הם שורש כל רע. משעה שהכלכלן הראה כי מתקיים קרטל, הרי שאין צורך בהצדקה נוספת לפירוקו. נציגי החקלאים טענו כי מי שאשם בעליית מחירי העוף אלו הרשתות הקמעונאיות וחזרו על סיסמת "פערי התיווך". מבחינת הכלכלנים, הטענות הללו לא אמינות, שכן במקטע הקמעונאי יש תחרות עזה, שולי הרווח שם נמוכים מאוד, ולכן לרמי לוי או לשופרסל אין יכולת להעלות את המחירים כרצונם.
בהתאם לכך, יו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן אמר לנציגי האוצר ורשות התחרות: "תיאוריות זה לא מספיק. אתם יכולים להבטיח לי שהמחירים יירדו אם המהלך יבוצע?". נציגי האוצר ורשות התחרות, שהם אינם פוליטיקאים, לא יכלו להבטיח. הם רק יכלו להגיד שהנתונים מראים שבתקופה שלא היה קרטל, מ־2015 עד 2020, המחיר ירד, ואילו בתקופה שהיה קרטל רווחי החברות המאוגדות הכפילו את עצמן. כך שלפי התיאוריה הכלכלית, תיאום מחירים מביא לעליית מחיר לצרכן. ספק רב אם האמירה הכללית הזו ריצתה את ח"כ ביטן.
נציג האוצר בדיון גל ברנס אמר ברגע של תסכול: "אנחנו כל הזמן מתבקשים להציע הצעות להוריד את יוקר המחיה, וכשאנחנו מביאים משהו שאנחנו חושבים שיוריד את יוקר המחיה בטווח הקצר, לא מסכימים לקדם את זה".
התסכול של אגף תקציבים מוצדק, אך יש להודות שההצגה של האוצר בדיון הייתה חלשה למדי. נציגי החקלאים טענו כי ביטול של האינטגרציות הללו יביא לכך שדווקא המגדלים הקטנים יידחקו מהשוק. הם איימו שאם האינטגרציה תבוטל, ענף הפטם יהפוך ללא רווחי, ואז מגדלי עופות יפרשו מהתחום וייווצר מחסור גדול בייצור העוף בישראל.
הטענות הקונקרטיות הללו לא מחלחלות לאוזן שמורגלת בחשיבה כלכלית אקדמית, שכן עבור הכלכלנים, אם יהיה מחסור – המחיר יעלה, ואם המחיר יעלה – ייכנסו שחקנים חדשים. או במילים אחרות, השוק יתקן גם את זה. אלא שכלכלני האוצר שוכחים לפעמים שהחשיבה הכלכלית המופשטת הזו לא תמיד משכנעת את נציגי הציבור.
ביטוי לכך הוא האופן שבו ח"כ ביטן התייחס להצעה. "זו ההצעה שהכי פחות אהבתי מכל ההצעות שלכם, אנחנו עדיין רוצים שהמגדלים יישארו שם בצפון. אם נגרום להם ללכת, יהיה קשה מאוד להחזיר אותם", אמר.
מבחינתו של ביטן ומבחינתם של פוליטיקאים רבים, כשחושבים על חקלאות, יש להכניס עוד שיקולים רבים ומגוונים לתוך התמונה. לא רק השיקול הכלכלי. זאת אף על פי שביטן הבין היטב כי אינטגרציה היא בעייתית, ושמצפים מהממשלה לטפל בעיקר ביוקר המחיה.
החקלאות בישראל עדיין מאורגנת לפי תפיסות עולם כלכליות המאמינות בתכנון מרכזי. מבחינת הכלכלנים והאוצר, מדובר במבנה אנכרוניסטי שיש לצמצם ככל הניתן. אבל מתברר שהדרך לשכנע את חברי הכנסת תעבור רק דרך התייחסות פרטנית ומקיפה לחששות הנקודתיים. הם לא יסתפקו בהצהרות כלליות על “שוק חופשי”.
במהלך הדיון הצביע שר החקלאות לשעבר ח"כ עודד פורר על כשלים נוספים, פרוזאיים יותר, בעולם הפטם. מתברר שתאגיד הפיקוח הווטרינרי לא מאפשר למשחטות לשחוט בקצב המלא שבו הן מסוגלות, וזאת בגלל מחסור בפקידי פיקוח. וכך, שוב גילינו כי מאחורי כל שוק לא מתפקד, יש גם רגולציה ממשלתית בעייתית שיש להסיר.