"אף בנק לא יעשה היום מניפולציה של המידע"
כך אמרה מירב ספקטרובוסקי-ששון, מנהלת אגף בנקאות ישירה בבנק הפועלים, בכנס התנהלות פיננסית נכונה בעידן הדיגיטלי; רועי אשל מאינטואיט: "אני רוצה שאוכל להתריע בפני הלקוח גם על דברים שהבנק אולי לא ירצה שיידע"
הסטארט-אפים בתחום הפיננסים רוצים להנגיש לכם את המידע שלכם, אבל מזהירים מפני האינטרסים של הבנקים בנושא. "אני לא בטוח שזה נכון שבנק יעמוד מאחורי אפליקציה כמו שלנו", אמר היום (ב') רועי אשל, מנהל תחום המובייל בחברת אינטואיט, בכנס התנהלות פיננסית נכונה בעידן הדיגיטלי של "כלכליסט" ובנק הפועלים בת"א.
אשל אמר את הדברים בפאנל "השינוי מתחיל בכף היד" בתשובה לשאלה מדוע חברות הייטק בתחומו לא מגייסות כספים ממוסדות פיננסים. "אני רוצה שאוכל להתריע בפני הלקוח גם על דברים שהבנק אולי לא ירצה שיידע, כמו אם הוא מתקרב למסגרת האשראי. זה יתרון שאנחנו לא קשורים לאף בנק".
דויד וייס, סמנכ"ל ומייסד שותף בחברת FeeX, הסכים איתו, והזהיר: "אני חושב שחשוב להבין מי הגופים שעומדים מאחורי האפליקציות והכלים שאנחנו משתמשים, ומהם האינטרסים שלהם".
מירב ספקטרובוסקי-ששון, מנהלת אגף בנקאות ישירה בבנק הפועלים, התנגדה נחרצות לדברים אלו. "אף בנק לא יעשה היום מניפולציה של המידע". היא ציינה את כל הכלים שהבנק מציע על מנת להקל על הלקוח לקבל גישה למידע הפיננסי שלו, והוסיפה: "אנחנו נתריע בפני הלקוח על הדברים שהוא מעוניין להתריע. הלקוח יכול לדעת בדיוק מה מצבו הפיננסי ולהחליט איך לפעול. אם הטענות האלו היו נכונות היינו נותנים ללקוחות להיות במסלולים שלא טובים להם, וזה חד משמעית לא נכון. אמרו קודם שצריך לפעול איך שנכון ללקוח. אני לא חושבת שיש משהו שנכון ללקוח אבסלוטית. אנחנו רוצים להציע ללקוח את הכלים שיאפשרו לו לפעול איך שנכון עבורו".
יניב לוי, מנכ"ל ומייסד חברת Change, היה יותר אופטימי לגבי עתיד שוק המידע הפיננסי בישראל. החברה שלו פיתחה כלי שמאפשר לדבריו "להתמודד עם תופעת הבזבזנות. פתחנו יועץ דיגיטלי שיושב לך בכף היד, שמתחבר לכל חשבונות הבנקים וכרטיסי האשראי, ומנתח את ההתנהגות הכלכלית של הלקוח". השירות שלו, הוא מבטיח, לא רק מתריע בפני כשלים פיננסיים אלא גם מדריך את המשתמש כיצד להימנע מהם – ואפילו מדריך אותם כיצד לדבר עם נציגי חברות כרטיס האשראי על מנת להוריד את דמי העמלות.
"מה שאנחנו רואים היום שיוצא מהחממות הישראליות בתחום הפינטק מאוד מעודד", אמר לוי, שסיפר כי אפשר לראות כיצד הממשלה מעודדת חדשנות בנושא הזה – גם אם הרגולטור אינו תמיד משתף פעולה. "יש הרבה מה לעשות בנושא בארץ, ואפשר לייצא את הידע הזה החוצה".
אבל גם לוי ציין כי התשתיות בארץ אינן מאפשרות לו לעבוד משום שאינו יכול להתחבר למאגרי המידע של הבנקים. "בלי להתחבר לכל הבנקים וחברות האשראי הפתרונות שאנחנו יכולים להציע הם מצומצמים. אין לי כסטארט-אפ קטן את היכולת להניע שוק שלם – זה חייב לבוא מהרגולטור, שלא מכריח את הבנקים לפתוח את השערים ולשחרר את המידע שלנו", אמר לוי.
וייס ואשל גם ציינו כי כיום זה כמעט ובלתי אפשרי ללקוחות לקבל את המידע הפיננסי שלהם עצמם דרך אפליקציות צד-שלישי. "המידע לא היה זמין בארץ כאשר התחלנו לעבוד", אמר וייס, שהחברה שלו עוסקת בפיתוח כלי לניהול הפנסיה בעזרת חוכמת ההמונים. "חייבים להמשיך להלחם עבור שקיפות בתחום ללא שקיפות. היינו צריכים לבקש מהלקוחות להעלות לאינטרנט את דוחות הפנסיה השנתיים שלהם כי זה היה הדרך היחידה שהיינו יכולים לקבל את המידע. אנשים לא ידעו מה יש להם ומה הם משלמים".
וייס ציין למשל כי הוא ראה פערים עצומים בדמי הניהול גם במקרים של אנשים בעלי תנאים פיננסים דומים, וכיצד שישים אחוז מהרווקים בישראל שילמו דמי ניהול שרלוונטים רק לבני משפחות. "זה כמו לשלם ביטוח רכב שאין לך רכב", אמר וייס, שהסביר כי קשה מאוד לפעול בישראל.
אשל ציין כי הרגולטור הוא מכשול לכניסה לישראל אבל הוסיף כי זאת אינה הסיבה העיקרית שאינטואיט, חברה לניהול מסגרות אשראי ומידע פיננסי, אינה פועלת בארץ. "אנחנו מנסים לפתור בעיה שפחות קיימת בארץ. בארצות הברית יש לך אנשים עם שבעה כרטיסי אשראי בשלושה בנקים ודירוגי אשראי ואין להם מושג איפה כל הכסף שלהם. אולי אם יקום בארץ דירוג אשראי, כפי שחושבים לעשות".
ספקטרובוסקי-ששון מצידה אמרה כי ניתן להרגיש ב"רוחות של שינוי" אצל הרגולטור. "הרגולוציה מאוד חשובה על מנת להגן על המשתמש, אבל יש דברים שצריך לעבוד עליהם. אנחנו רוצים לאפשר ללקוח לעבוד בחופשיות". בעיקר, היא מציינת את המגבלות על פתיחת חשבונות חדשים, הזדהות דיגיטלית והעברת כספים ללא עמלות. "אנחנו עובדים על כל הדברים האלו מול הרגולטור", היא הבטיחה.
