מחקר: עושר אינו משחית, הוא דווקא הופך אנשים לנדיבים יותר

ביל גייטס הוא האדם העשיר בעולם בזכות הון של 78.9 מיליארד דולר שצבר. בבעלותו גם אחוזה במדינת וושינגטון השוכנת למול אגם, וכוללת בריכה עם מערכת מוזיקה תת מימית. אולם לדבריו, אין לו שימוש בכסף מעבר לרמה מסוימת.

בהתאם, מייסד מיקרוסופט תרם כבר 28 מיליארד דולר מאז 2007 לארגונים הפועלים למיגור מחלות קטלניות ברחבי העולם. הוא מקווה גם להכפיל את ההשקעות שלו בחמש השנים הבאות באנרגיה מתחדשת. הוא לא לבד במשימתו לתרום את הונו. במקרים רבים, לאחר שעשירי העל מרוויחים את המיליארדים שלהם, הם מחליטים לנסות ולהציל את העולם.

קשה אבל שלא לתהות מה עומד מאחורי ההחלטה הזו של האנשים המשפיעים ביותר בעולם להפוך את העולם למקום טוב יותר עבור הדורות הבאים?

וורן באפט וביל גייטס, מדוע מיליארדרים תורמים להצלת העולם? צילום: רויטרס

מחקר חדש טוען שייתכן ומצא את התשובה. המחקר שערכה לי פלונקה – טוסט מאוניברסיטת מישיגן, טוען כי בניגוד לאמונה הרווחת העושר אינו משחית, אלא הוא הופך אנשים לנדיבים יותר.

"מחקר קודם מצא כי כוח, מעמד, גורם לאנשים להתנהג בצורה אנוכית יותר", כתבה קימברלי וויד – בנזוני מאוניברסיטת דיוק ואחת ממחברות המחקר הנוכחי. "אם נוסיף לכך את מימד הזמן, נגלה דווקא שכוח גורם לאנשים להתנהג בצורה נדיבה יותר כלפי הדורות הבאים".

החוקרים הגיעו למסקנה הזו באמצעות שורה של ניסויים. בראשון, חולקו 222 המשתתפים בצורה רנדומאלית לקבוצות של בעלי השפעה וחסרי השפעה. בעלי ההשפעה התבקשו לכתוב על מצב שבו היה להם יותר כוח על פני אחרים, בעוד שחסרי ההשפעה התבקשו לכתוב על סיטואציה שבה הרגישו את היעדר הכוח שלהם.

בשלב הבא הם התבקשו להשתתף בהגרלה ולתרום את הזכייה שלהם לארגון המגייס תרומות מזון. התרומה התאפשרה בשתי דרכים: הם היו יכולים לתרום את הכסף כדי להאכיל את העניים באופן מיידי או לתרום למען יישום רפורמה ארוכת טווח במערכת אספקת המזון.

התוצאות הפתיעו. בעלי ההשפעה היו בעלי סבירות גבוהה יותר לבחור ברפורמה העתידית על פני הקלה מיידית לבעיית הרעב.

בניסוי דומה, 465 אנשים התבקשו לבחור האם לקבל עכשיו בונוס של אלף דולר או להמתין לסכום גדול יותר כעבור שנה. העניקו להם גם את האפשרות לחלק את הכסף לאדם אחר עכשיו או סכום גדול יותר לאדם אחר מאוחר יותר. המשתתפים שהחזיקו ביותר כוח והשפעה נטו להעדיף את הבונוס מאוחר יותר.

הניסויים האלה כמובן לא יכולים להעיד על דפוסי התנהגות שנמשכים כל החיים, אך הם מצביעים על כך שהאחריות לעיצוב העתיד מחייבת את בעל הכוח לחשוב לטווח הארוך. אולם, איזו מטרה יכולים הממצאים האלה לשרת מחוץ למעבדה?

"ארגונים שרוצים לוודא שהמנהלים ישקלו את ההשפעה ארוכת הטווח של ההחלטות שלהם, צריכים לנסות להדגיש כי להם יש את הכוח לעצב לא רק את הביצועיים הנוכחיים שלהם, אלא את הביצועים והתוצאות של הדורות הבאים", אומרת וויד – בנזוני.

במילים אחרות, אותם אנשים המחזיקים בעמדות כוח יקבלו החלטות ידידותית יותר לעתיד, אם הארגונים יעוררו בהם תחושת אחריות כלפי הדורות הצעירים.