מתווכחים כל הדרך לגירעון של 1.9 מיליארד שקל בקופות החולים
ראשי מערכת הבריאות מחליפים ביניהם האשמות, משאים ומתנים על תוספות תקציב נשארים תקועים ובינתיים מעמיקים הגירעונות בתקציבי קופות החולים. מה הפלא שבינתיים הציבור מעדיף להגדיל את ההוצאה מכיסו הפרטי ולממן ביטוחים פרטיים
08:24
18.12.12
הסחרחורת הפיננסית במערכת הבריאות היא כבר מזמן לא סתם אנקדוטה. היחסים העכורים בין הגופים השונים במערכת עברו אל תחום הפגיעה הממשית בהתנהלותה, וכתוצאה מכך פוגעים גם בשירותים שהציבור מקבל.
כדי לסבר את האוזן, קופות החולים נמצאות במצוקה תקציבית קשה וצופות כי יסיימו את 2012 עם גירעון של 1.9 מיליארד שקל - זאת אחרי גירעון של 1.2 מיליארד שקל בשנה שעברה. מכבי כבר הודיעה לבתי החולים שהיא לא תשלם להם לפחות עד 28 בחודש, וגם זה מותנה בכך שיעמדו לרשותה התקציבים הנדרשים. הכללית מאיימת לנקוט צעד דומה החל בינואר כלפי בתי החולים הממשלתיים, ושתי הקופות הקטנות, מאוחדת ולאומית, מעכבות גם הן תשלומים.
רוני גמזו מנכ"ל משרד הבריאותצילום: עמית שעל
לא מן הנמנע כי צעדים אלו של הקופות הם חלק מהמשא ומתן שלהן עם משרד האוצר על תקציבים בגובה כמיליארד שקל, אבל ההשלכות שלהם בשטח עלולות להיות קשות. כך למשל, סיפר מנהל רמב"ם פרופ' רפי ביאר ל"כלכליסט" לפני כשבועיים כי ארבע הקופות חייבות לבית החולים שלו כ־100 מיליון שקל, ומשמעות הדבר היא שבשבועות הקרובים הוא לא יוכל לשלם לספקים. לדבריו, הצעד הזה "יוביל מהר מאוד למחסור בציוד רפואי".
100 מיליון שקל מתעכבים
הגירעון של קופות החולים אינו תוצאה של כוח עליון אלא של שחיקה מתמשכת בסל הבריאות הציבורי, שחיקה שבג"ץ הגדיר ביוני האחרון כ"פגיעה חמורה ורחבה" בציבור - כמו גם של שורת החלטות רגולטוריות ומימוניות והסכמי תקצוב ייעודיים שמתעכבים. במצב כזה, אין מה להתפלא מכך שמי שזקוק לניתוח בחיפה יעדיף לשלם כמה אלפי שקלים השתתפות עצמית ולעבור אותו בבית החולים הפרטי של אסותא בעיר, במקום לעבור אותו ללא כל עלות בבית חולים שעלול לא להחזיק בכל הציוד הרפואי הנדרש.
צילום: עמית שעל
כדי להקטין את השחיקה התקציבית, חייב בג"ץ את משרדי האוצר והבריאות למצוא דרך לשנות את אופן עדכון סל הבריאות. השופטים תחמו את השינוי הנדרש בזמן - עד 21 בדצמבר, יום חמישי הקרוב. בשל חילוקי דעות, ניסיונות לחץ עד הרגע האחרון וגם שביתת האחיות שגזלה את זמנם של אנשי האוצר, המדינה לא הצליחה עד כה להגיע לסיכום שיאפשר לה לעמוד בפסיקת בג"ץ, על כן היא צפויה לבקש הארכה.
אז תקציב נוסף בגובה 100 מיליון שקל בשנה לא יעבור כרגע לסל הבריאות, בעוד שבינתיים כ־800 מיליון שקל עדיין חסרים לקופות החולים עקב עיכוב בחתימה על הסכמי תקצוב ייעודיים.
הרפואה הפרטית מתחזקת
הכאוס התקציבי במערכת הבריאות הוא אחת הסיבות לכך שמספר פוליסות ביטוחי הבריאות הפרטיים גדל בין 2002 ל־2011 ב־90%. הציבור מעביר יותר ויותר כסף מכיסו אל חברות הביטוח, שהכניסו בשנה שעברה כ־6 מיליארד שקל מהסוגים השונים של ביטוחי הבריאות והביטוחים המשלימים של קופות החולים.
גורמים במערכת מזהירים מפני חזרה ל־1998, אז התרוקנו מדפי התרופות בבתי המרקחת בשל משבר תקציבי בקופות החולים. אולם גם אם התסריט הזה שחור מאוד ועדיין לא קרוב, אין חולק על כך שהמצב התקציבי משפיע באופן עמוק על הפעילות השוטפת של הקופות, גם אם מדובר בסך הכל בעוד מרפאה שלא תגייס עוד רופא עור, ובכך תגרום להארכת התורים הארוכים במילא לרופא מקצועי דרך הסל הציבורי. זאת בעוד שהשתתפות עצמית של 100 שקל תקצר את התור מכמה שבועות לכמה ימים, ואולי אפילו שעות.
הציבור הישראלי לא נשאר אדיש למצב. אף שהוא משלם מכיסו דמי ביטוח בריאות המגיעים לכ־18 מיליארד שקל בשנה, ומעביר ממסיו תקציב מדינה של 15 מיליארד שקל נוספים, בשנים האחרונות הוא בוחר לשלם תוספת והאיץ את הרכישה של ביטוחי בריאות פרטיים, אם באמצעות קופות החולים ואם באמצעות חברות הביטוח. בכך ממשיך לגדול חלקה של הרפואה הלא שוויונית והלא נגישה, לפעמים גם על חשבון זו הנגישה לכל.
