בדיקת "כלכליסט": מפסידים מיליארדים, מרוויחים מיליונים
שנת 2011 היתה שנה קשה לחוסכים וקופות הגמל הגדולות הפסידו בממוצע 3%. ההפסדים האלה לא הפריעו לאנשים שמנהלים את החסכונות למשוך שכר שנתי בעלות של 1.7 מיליון שקל בממוצע. ככה זה כשהכסף הוא של אנשים אחרים
07:0010.04.12
במקביל לפרסום הדו"חות השנתיים בחברות הציבוריות לשנת 2011, החלו גם חברות הגמל של הגופים השונים, ציבוריים ופרטיים, לפרסם את נתוניהן הכספיים.
בדומה לשנה הקודמת, פעילות הגמל ממשיכה להניב הן לבעלי השליטה והן לבכירי הענף משכורות נאות. דמי הניהול ממשיכים לזרום חודש בחודשו, גם כששוקי ההון יורדים. מאידך, אין ספק שהאופוריה של 2010 התפוגגה. 2009–2010 שאופיינו בזינוקים בשוק ההון היו כר נוח יותר לגריפת משכורות. בשנת 2011, שבה קופות הגמל הניבו לעמיתים תשואה ממוצעת שלילית של 2.95%־, המצב מתחיל להשתנות.
למועדון המיליון של מנהלי קופות הגמל לחץ כאן
נכסי דש גמל התכווצו, המנכ"ל קיבל בונוסבשנה השלישית ברציפות אורן חנוכה, לשעבר מנכ"ל דש גמל שבשליטת דש איפקס של אלי ברקת, הוא שיאן השכר של מנהלי קופות הגמל. חנוכה, שסיים את תפקידו בספטמבר האחרון, נהנה משכר בעלות של 3.64 מיליון שקל - עבור תשעה חודשי עבודה בלבד. מתוך עלות שכר זו, מרכיב השכר מהווה 667 אלף שקל והשאר - כמעט 3 מיליון שקל - רכיב מענק.
300 אלף שקל מתוך המענק הוענקו לחנוכה בתמורה לכך שהסכים להישאר בתפקיד עד תום החוזה. לפי תנאי ההעסקה של חנוכה, בנוסף לשכר החודשי הוא היה זכאי לבונוס שנתי בשיעור 3.5% מרווחי דש גמל. עוד צוין בדו"ח
השלכות הרפורמה של עודד שריג
הבהלה סביב הורדת דמי הניהול לא הגיעה לדו"חות
מרבית חברות הגמל לא ממהרות לפרסם הערכה או תחזית כלשהי לאותו "נזק עצום" שייגרם מהורדת תקרת דמי הניהול
אסף גילעם,
2 תגובות
לכתבה המלאה 
של דש כי נוסף לפיצויים על פי חוק, זכאי חנוכה לדמי הסתגלות בשווי חמש משכורות במקרה של התפטרות.
חנוכה הספיק לצבור בשנים 2005–2011 עלות שכר כוללת של יותר מ־24.6 מיליון שקל. הוא ראה את הנכסים שבקופות הגמל צומחים בתקופתו מ־3.2 מיליארד שקל בלבד ל־19 מיליארד שקל, וגזר קופון משמעותי כשמכר את האופציות שקיבל מהחברה באוגוסט 2008 - רגע לפני קריסת השווקים - בלא פחות מ־18 מיליון שקל.
מהדו"חות עולה כי מחליפו של חנוכה בתפקיד, דן פנחסי, לא קופח גם הוא מבחינת הסכם שכרו. שלושת חודשי העבודה שסיפק לדש ב־2011 עלו לחברה כמעט 800 אלף שקל. עם כניסתו לתפקיד זכה פנחסי למענק מזומן של 100 אלף שקל, וחבילת אופציות בשווי של 1.4 מיליון שקל שתבשיל במהלך השנים הקרובות.
תחת ניהולם של השניים במהלך 2011 התכווצו קופות הגמל של דש ב־6% בעקבות הפסדים מהשקעות וזליגה של פדיונות, והסתכמו ב־20.4 מיליארד שקל. למרות התכווצות הנכסים, קופות הגמל של דש הכניסו לה 221 מיליון שקל, כמעט ללא שינוי מהשנה הקודמת. דמי הניהול שנגבו מהחוסכים עלו לשיעור של 1.08% מהנכסים, לעומת 1.02% ב־2010.
ברקת מפנק לא רק את המנהלים הבכירים אלא גם את המשווקים הפנסיוניים שלו, שמככבים בטבלת "המיליונרים" של ענף הגמל. איציק אהרוני ופיני ויידמן, האמונים על העברת עמיתים מגופים מתחרים לקופות של דש, זכו לשכר בעלות של 1.53 מיליון שקל ו־1.24 מיליון שקל, בהתאמה. בנוסף, המשווק אורן עורבי סגר את טבלת השכר של דש גמל עם שכר בעלות של 1.16 מיליון שקל. מהצצה לדו"חות עולה כי התשלום למשווקים (יחד עם פרסום) עולה לדש כ־50 מיליון שקל בשנה.
בדומה לשנה שעברה, את המקום השני בטבלת המנהלים "היקרים" של קופות הגמל תופס מנכ"ל פסגות גמל חגי בדש, עם שכר שהסתכם בעלות של 2.7 מיליון שקל - ירידה של 23% לעומת השנה הקודמת. נכסי קופות הגמל של פסגות, השחקנית הגדולה בענף, התכווצו במהלך 2011 ב־9% לסך של 33.7 מיליארד שקל. ההכנסות מדמי הניהול שנגבו מהלקוחות הכניסו לבית ההשקעות 393 מיליון שקל.
באקסלנס השכר קפץ למרות המצב
הבכירים של אקסלנס היו היחידים בענף שעלות שכרם עלתה ב־2011 לעומת 2010. יפעת מזרחי, המשנה למנכ"ל והאשה היחידה בטבלת "המיליונרים" של ענף הגמל, עקפה את המנכ"ל שלה עם עלות שכר של 2.4 מיליון שקל - עלייה של 14% לעומת השנה שעברה. מנכ"ל אקסלנס יורם מנחם סיכם את השנה עם שכר בעלות של 2.2 מיליון שקל - זינוק של כמעט 40% לעומת 2010.
תחת ניהולם של מנחם ומזרחי התכווצו קופות הגמל של אקסלנס בשנה האחרונה בשיעור של 4%, להיקף של 17.9 מיליארד שקל. אקסלנס המשיכה להציג ממוצע דמי ניהול מהגבוהים בענף, של 1.19%. דמי הניהול שגבתה אקסלנס הכניסו לה 214 מיליון שקל בשנה החולפת.
בענף קופות הגמל מרוכזים כיום 162 מיליארד שקל של עמיתים. בקרנות ההשתלמות, המנוהלות גם בחברות הגמל, ישנם 115 מיליארד שקל. התשואה הממוצעת של קופות הגמל ב־2010 היתה 9.98% וב־2011 היא ירדה משמעותית והסתכמה בשיעור של 2.98%־.
הצ'ק אולי בדואר? מפצים את הלקוחות
מדו"חות החברות המנהלות את קופות הגמל עולה כי כולן נאלצו להתעסק השנה בחוזר בשם "הכרעת פיצוי" שפרסם משרד האוצר במרץ 2011. האוצר הטיל על החברות את החובה לפצות את העמיתים שביקשו למשוך כספים או להעבירם בין מסלולים בזמן המשבר בשוקי ההון בסוף 2008. מדובר בבקשות שהגישו עמיתים בין יוני 2008 לדצמבר 2008, ואשר לא בוצעו בזמן הנדרש, דבר שהסב נזק לעמיתים.
החברות נאלצות לבצע בדיקה מקיפה של נתונים היסטוריים לגבי לקוחותיהן. הדד־ליין לבדיקה חלף בסוף מרץ האחרון, והעמיתים שנמצא כי הם זכאים לפיצוי צפויים לקבל הודעה בתקופה הקרובה. בגופים הקטנים מדובר בפיצוי שמגיע למאות אלפי שקלים סה"כ, ובגופים הגדולים - למיליונים. בפסגות, אחד הגופים היחידים שפרסם את היקף הפגיעה הצפוי, מוערך התשלום שיועבר לעמיתים שנפגעו ב־12.3 מיליון שקל.
אצל פסגות העמיתים שנפגעו בעיקר היו בקופות הגמל שרכשה פסגות מפריזמה, בית ההשקעות שנוהל בזמנו על ידי קרן מרקסטון. הפגיעה לעמיתים של פריזמה מסתכמת בכ־8 מיליון שקל, ופסגות מתכוונת לתבוע מפריזמה השתתפות בנזק. בהסכם הרכישה של הקופות מפריזמה נקבע כי פסגות רשאית להשתתפות עבור תביעות צד ג' שהתקבלו בחברה בגין התקופה שבה נוהלה על ידי פריזמה. דש פרסמה כי היא צופה פגיעה של 900 אלף שקל עקב פיצוי העמיתים.
מבחינת הגופים הגדולים, גם אם היקף הפיצוי לעמיתים מגיע לכמה מיליונים, הנזק הכספי אינו משמעותי. מנגד, בגופים הקטנים, גם אם הפיצוי נמוך, הדרישה של האוצר לבצע חיפוש של כספי עמיתים מלפני שלוש שנים ולחשב את הנזק שנגרם להם מהווה עול תפעולי משמעותי שיכול לשתק את הפעילות. הדבר מחזק את הטענה כי בסביבה הרגולטורית החדשה בתי השקעות קטנים יתקשו להתמודד עם העומס.
