דוקטור, תרשום לי גם פיצויים

הפניית חולים לייעוץ נוסף שאינו הכרחי, חשש מדיווח על תקלות בטיפול, מתן מרשמים לתרופות לא נחוצות ואף המלצה על בדיקות פולשניות מיותרות - זו התוצאה כאשר 93% מהרופאים בישראל חושבים שמטופלים ובני משפחותיהם נעשו תובעניים יותר בשנים האחרונות. כך עולה מסקר שערך ד"ר אלעד אשר עם שותפים מאוניברסיטת בן־גוריון והאוניברסיטה העברית. עוד עולה מהסקר כי 40% מהרופאים רואים בכל מטופל תובע בפוטנציה בגין רשלנות רפואית.

פוליסת ביטוח האחריות המקצועית נועדה להסדיר את העלות של תביעות רשלנות רפואית, גם לרופא עצמו וגם למוסד הרפואי שבו הוא עובד. הרוב המכריע של הרופאים בישראל מבוטחים בפוליסת אחריות מקצועית באמצעות המעסיקים שלהם, כלומר בתי החולים הממשלתיים, קופות החולים, בתי חולים ציבוריים (כמו הדסה ושערי צדק) או בתי חולים פרטיים כמו אסותא. בכל המקרים, הביטוח מכסה את הרופא, בהסדר כזה או אחר, גם כאשר הוא עוסק במקצועו באופן פרטי. "כל הפוליסות של המוסדות הרפואיים מכסות את האחריות השילוחית של הצוותים הרפואיים שעובדים עבורם", מסבירה עו"ד טלי חלמיש־שני, מנכ"ל קבוצת מדנס. "זאת, במקביל לסידור שמאפשר לרופא עצמו, דוגמת הפוליסות של המדינה או של שירותי בריאות כללית, להשתתף בתשלום הפרמיה בסך של כמה מאות דולרים בשנה כך שיהיה מכוסה גם עבור הפרקטיקה הפרטית שלו".

הפוליסה לא מכסה רק תביעות, אלא גם שירותים משפטיים שונים, כגון ייצוג משפטי בוועדות בדיקה, חקירות משטרתיות, ועדות משמעתיות ואף הליכים פליליים. בפוליסות של רופאי הכללית והמדינה יש גם כיסוי לשירותים משפטיים במקרה של סכסוכי עבודה.

רופאים עצמאיים שאינם מועסקים כלל על ידי גוף רפואי כלשהו נאלצים לרכוש פוליסה כזאת לעצמם. העלות מסתכמת באלפי דולרים בשנה, בהתאם להתמחות, העבר המשפטי וכדומה. לדברי עו"ד חלמיש־שני, מדובר בכמה עשרות רופאים כאלה.

4,500 תביעות בשנה

ובינתיים, היקף הפיצויים הנפסקים בתביעות גדל. מערכת הבריאות בישראל, אם באמצעות חברות הביטוח או באמצעות התקציב הממשלתי, הוציאה בשנה האחרונה כרבע מיליון דולר לפיצויים בתביעות רשלנות רפואית, בעוד תביעות בסכום של מיליארד דולר עדיין נמצאות בדיונים בבתי המשפט. בשנים האחרונות מוגשות בממוצע בין 4,200 ל־4,500 תביעות בכל שנה בנושא רשלנות רפואית. עו"ד חלמיש־שני מציינת כי בתי המשפט העלו את הפיצוי הממוצע לחולה לכ־62 אלף דולר בשנה האחרונה, לעומת 22 אלף דולר בלבד לפני חמש שנים.

עו"ד חלמיש־שני מסבירה כי הפיצויים התנפחו גם בגלל פסק דין מ־2004, שנקרא "השנים האבודות". פסק דין זה קבע, כי ניתן לפצות עיזבון של נפטר גם על הפסד שנות השתכרות עתידיות שאבדו בשל מותו. מרגע שניתן פסק הדין, המבטחים הגדילו בהתאם את ההשתתפות העצמית במקרים של רשלנות רפואית לסכום של 25 אלף דולר ומעלה מבתי חולים ומינימום של 10,000 דולר ממוסדות רפואיים קטנים יותר. רופאים מעטים ייאלצו לשלם כהשתתפות עצמית אלפי דולרים גם הם. "בתי חולים קטנים מתקשים יותר ויותר לשלם את הפרמיות ודמי ההשתתפות העצמית שדורשים מהם", אומרת חלמיש־שני. הגידול בפרמיה פוגע גם במוסדות גדולים, כגון שירותי בריאות כללית הנדרשת לתשלום פרמיה הגבוהה פי עשרה מזו ששילמה בשנות ה־90.

תופעה זו גורמת לרופאים ולבתי החולים לעבוד לא רק תוך מחשבה על הנתונים הרפואיים המחייבים טיפול מסוים, אלא גם על ההשלכות המשפטיות של כל טיפול או הימנעות מטיפול. החולים, מצדם, מקבלים פעמים רבות מדי טיפול עודף, והנזק לכיס של מערכת הבריאות הוא כפול - הוצאות גבוהות על טיפולים לא הכרחיים וגידול מתמיד בפרמיות שמשלמים הגופים הרפואיים לחברות הביטוח.

גם הפיקוח על הבדיקות השונות גדל, וזאת כדי להגדיל בהתאם גם את הסיכוי של זיכוי במקרה של תביעת רשלנות רפואית. כך, לדוגמה, אם פעם בדיקת אולטרסאונד פשוטה היתה יכולה לקבל אישור לאחר חתימה של רופא אחד, היום נדרשים מכוני אולטרסאונד רבים לבדיקה של שני רופאים.

במקביל התפתח התחום של ניהול סיכונים רפואיים, שנועד ליצור תקנות טיפול שיקטינו את החשיפה לתביעות רשלנות. עם זאת, אומרת עו"ד חלמיש־שני, "כאשר מסתכלים על התביעות, יש לי תחושה שאנחנו מתנהלים בשני עולמות מקבילים. המאמצים הגדולים לשיפור בטיחות הטיפול מתנהלים בעולם נפרד מזה של התביעות עצמן, שכן מספרן לא ירד והפיצויים לא קטנו. אולי כל מה שהצלחנו זה למנוע עלייה במספר התביעות".

בכל מקרה, מי שבסופו של דבר משלם את המחיר זה הצרכן הסופי, החולה, שכן הכסף שהמערכת מוציאה על הימנעות מתביעות שכאלה או פיצוי עליהן נגרע מתקציב שיפור המערך הרפואי עצמו.

גינקולוגים בקו האש

במחקר שערך ד"ר אשר נמצא כי הסיכוי של גינקולוגים להיתבע על רשלנות רפואית הוא לא פחות מ־48%, והנוירוכירורגים נמצאים במקום השני עם 45% וכירורגים עם 37%. קרדיולוגים ורופאים פנימיים נמצאים ברמת הסיכון הנמוכה ביותר לתביעת רשלנות רפואית, עם 13%. למעשה, 25% מהרופאים המומחים בישראל כבר חוו תביעה על רשלנות רפואית, אז מה הפלא שרבים מהם שמים דגש במהלך הטיפול על התגוננות מתביעות?

"אין פתרון אחד", אומר ד"ר אשר. "הפתרון שעליו יוחלט יהיה חייב להיות כולל, לא רק מצד הרופאים ובית המשפט. למשל, צריך לשקול מתן פיצויים ללא קשר להוכחת אשמה של רשלנות רפואית — זה יכול להיות דבר חיובי שיסיר את חרב התביעה מעל הרופא, אך כמובן עלול ליצור עלייה חדשה בפרמיות שישלמו הגופים הרפואיים לחברות הביטוח, אם כי ניתן לקבוע תקרה מסוימת לפיצוי שכזה".