פיקדון מובנה - מוצר פיננסי שנוי במחלוקת
גם לאחר כניסתו לתוקף של חוק העמלות, נותרו המוצרים המובנים (סטרקצ'רים) כאזור דמדומים עם עמלות מעורפלות. עד שהמפקח על הבנקים יתערב, כלכליסט מגיש: כיצד להיזהר מהמוצר שנחשב ל"בטוח"
08:5006.07.08
סטרקצ'ר (פיקדון מובנה) הוא אחד המוצרים הפיננסיים היותר שנויים במחלוקת שמציע כיום שוק ההון. למרות זאת, הבנקים ממשיכים להנפיק מדי שנה עשרות מוצרים מובנים חדשים והלקוחות ממשיכים להשקיע באמצעותם. מה מושך כל כך את הישראלים לסטרקצ'רים?
הסטרקצ'ר הוא מוצר שפותח בחו"ל
הבנקים השקיעו את הכסף בפיקדון באמצעות שילוב בין בחירה חכמה של השקעה באג"חים ורכישה של אופציות. לכאורה, כך יכלו גם לקוחות סולידיים להיכנס לעולם המניות בלי ליטול על עצמם סיכון גדול מדי. אבל התמונה אינה ורודה כל כך. "כלכליסט" בדק ממה כדאי להיזהר בהשקעה, ולמה עדיף לרכוש סטרקצ'ר בחו"ל.
העמלה: עד 4%
בישראל נמתחה ביקורת על הסטרקצ'רים ואף הוגשו כמה תביעות ייצוגיות נגד הבנקים על מוצרים אלה. עורכי הדין יצחק אבירם ונועם שכנר, שהגישו שתי תביעות כאלה שעומדות כיום נגד לאומי והפועלים, מסבירים כי הסטרקצ'ר נחשב מוצר יוצא דופן המשוחרר מכבלי הרגולציה. לדבריהם, הבנק יכול לנהוג בו כרצונו ולהתעלם מחקיקה מחייבת בדבר גילוי נאות ומסירת מידע על עמלות ועלות שירות.
"הבנק שמרכיב את הסטרקצ'ר יודע היטב מהו המרווח שלו, מכיוון שהוא זה שקובע אותו", אומר עו"ד שכנר. "החקיקה מחייבת אותו לדווח ללקוח על כל עלות, עמלה, שכר או מרווח שהוא גובה, במישרין או בעקיפין. רק לגבי סטרקצ'ר הוא נמנע מלדווח. בסטרקצ'ר, כל מה שכתוב במסמכי ההשקעה זה שתיגבה עמלה של 1.21 שקלים.
"היום גם הבנק מאשר שהעמלה נגבית באחוזים (מרווח פיננסי). המשמעות היא מאות שקלים שעליהם הבנק לא מספר לנו. בפועל, הבנקים גובים על סטרקצ'ר עמלה שערורייתית של 3%-4%. כל בר דעת שהיה הולך להשקיע 10,000 שקל, והיו אומרים לו שהעמלה היא 400 שקל, היה מתנגד. אבל כשהעמלה גלומה במוצר ולא גלויה, קל לפתות אנשים.
"בפיקדון מובנה, שלא כמו בפיקדון רגיל, הלקוח מקבל נוסחה ואופציה, והוא צריך מחשבון דיפרנציאלי וידע בכלכלה כדי לחשב את הרווח שלו".
"בטוח" עם הימור
משום מה בישראל משווק הסטרקצ'ר כמוצר "בטוח" ללקוחות סולידיים. אך עדיין, הלקוח הרגיל מהמר על הריבית שהוא יכול לקבל על קרן "הפיקדון", ריבית שהיא כסף בטוח בידיו, כנגד תרחיש מסוים.
גם בעניין התמחור, הפיקדון הרגיל שונה מהמוצר המובנה. הבנק אינו מגלה ללקוח מהי העלות האמיתית של המוצר המובנה עבור הבנק. בשונה מריבית רגילה על פיקדון או תוכנית חיסכון, הלקוח אינו יודע מה התשואה ולמה להשוותה. כך למשל, בנוגע לפיקדון יודע הלקוח כי הוא יזכה לתשואה של פריים+2%. במקרה זה יכול הלקוח להשוות מול בנק אחר. "להבדיל, במוצר מובנה, הלקוח אינו יכול לדעת מהו המרווח של הבנק, אותו משלם הלקוח, שכן הלקוח אינו יודע מה עלות המוצר המובנה עבור הבנק ומה שווי האופציה שקיבל תמורת הוויתור על הריבית", אומר עו"ד אבירם. לדבריו, "הלקוח מפסיד מהאופן בו מתומחר המוצר על ידי הבנק, כאשר הבנק 'תופר' לתוך המוצר עמלה גבוהה ומוסתרת".
בניגוד לאופן בו הסטרקצ'רים בנויים בישראל, בעולם חלים כללים שונים לגמרי על מוצרים אלו. אחד ההבדלים המהותיים הוא שבחו"ל הלקוח שרוכש מוצר מובנה יודע בדיוק כמה מרוויח הבנק על המוצר שרכש. "בחו"ל עומדת עמלת רכישה על כ־0.5%-1.5% ובסטרקצ'ר העמלה של הבנק עצמו עומדת על כ־ 2%", אומרת רויטל דור-וילק, יועצת השקעות פרטית. לדבריה, "קיימים בחו"ל כמה סטרקצ'רים מאוד טובים שאנשים הרוויחו בהם סכומים יפים. הבעיה היחידה היא שכדי להשקיע בסטרקצ'ר בחו"ל צריך שיהיה לך חשבון בבנק בחו"ל ושם מדובר על סכום התחלתי של מינימום 100 אלף דולר לצורך פתיחת חשבון".
כיצד להתמודד
השקיעו בסטרקצ'ר של בנק בעל דירוג גבוה: "אני ממליצה לרכוש סטרקצ'ר רק בבנק שמדורג בדרוג בינלאומי של למעלה מ־AA-. לפני חמש שנים היו סטרקצ'רים שהציע הבנק למסחר עם ריבית מובטחת של 10%. באותה עת בנקים מסחריים אחרים הציעו סטרקצ'רים עם ריבית נמוכה יותר שעמדה על כ־3%. בסופו של דבר, ברור לכולנו היום מי יכול היה לעמוד בהבטחה שלו ומי לא. לצערי, בישראל כיום אין אף בנק ברמת הדירוג הרצויה", אומרת דור-וילק.בחרו סטרקצ'ר לתקופה שתהיה הגיונית ביחס לצרכים: חשוב שהתקופה של הסטרקצ'ר תהיה ברורה והגיונית ללקוח. ישנם סטרקצ'רים לתקופה של חודש, שנה ואף למעלה מזה. מכיוון שהסטרקצ'ר הוא בחלקו מוצר מנייתי, כדאי לשקול לבחור בסטרקצ'ר שלא יתפרס על פני תקופה ארוכה מדי.
בררו מהו המאפיין המנייתי של הסטרקצ'ר: כל סטרקצ'ר מבוסס על מרכיב מנייתי אחר. חשוב להכיר את המאפיין שאליו צמוד הסטרקצ'ר: למשל מניות דאו-ג'ונס, נפט, אורז, חיטה, שערי חליפין ושערי ריביות. מומלץ להשקיע בסטרקצ'ר שהמאפיין המנייתי שלו ברור ומוכר ושקיים מידע לגביו. כך תוכלו לעקוב אחר מצבו באמצעות קריאה על המדד או המאפיין אליו הוא צמוד.
בדקו שמנגנון ההצמדה של הסטרקצ'ר קל למדידה: "מנגנון שלמשל מודד כל רבעון ואז עורך ממוצע ומתוך הממוצע נגזרת הריבית והרווח שלך על הסטרקצ'ר, זו דוגמה למנגנון מסובך ומורכב מידי שקשה ללקוח לבדוק", אומרת דור-וילק. "זה גם יכול להיות מאוד מרגיז אם לקוח יגלה שכתוצאה מכל החישוב, בסופו של דבר המדד אליו הסטרקצ'ר שלו היה מוצמד עלה אבל בשל הירידות שהיו בדרך ואופן החישוב, הממוצע הוביל לרווח של 0%. לכן חשוב להקפיד שהמנגנון יהיה פשוט, ברור ושקוף ושהלקוח יוכל לבדוק בכל רגע נתון מה מצב הפקדון המובנה".
זכרו, ריבית נמוכה היא הזדמנות לרווח גדול יותר: זכרו כי תקופות של ריביות נמוכות ומדדי מניות נמוכים הן הזדמנות טובה להשקיע בסטרקצ'ר ולהרוויח ממנו יותר בעתיד. בנוסף, קיימים גם סטרקצרים יותר "שובבים" שלא שומרים על הקרן. אלו נועדו ללקוחות שמוכנים לקחת סיכון גדול, עם סיכוי בהתאם.
העדיפו סטרקצ'ר סחיר: רוב הסטרקצ'רים שמציעים הבנקים אינם סחירים, לעומתם כאלה שמונפקים כתעודות התחייבות בבורסה, נחשבים סחירים, כאשר חלקם מקבלים הבטחה למסחר משנה, כלומר "ציטוט" לקנייה ו"ציטוט" למכירה. עדיף שהסטרקצ'ר יהיה סחיר, כך אפשר יהיה לצאת ממנו. עם זאת צריך לקחת בחשבון שלא תמיד יהיה מי שיקנה מכם את הסטרקצ'ר הסחיר ברגע שתרצו, וייתכן שאף תאלצו למכור אותו בהפסד. אולם היתרון של פיקדונות מובנים הנרכשים באמצעות הבורסה הוא העובדה שקיים בהם תשקיף המכיל בין השאר גורמי סיכון, הפסדי ריבית אפשריים ותרחישים שונים. כך, המשקיע לא צריך להיות נעול בפיקדון למשך שנים והמכשיר שקוף יותר וניתן למעקב על בסיס יומי.
ברשות לניירות ערך מקווים שבקרוב יגובשו הנחיות מחייבות בנוגע לסטרקצ'רים שנסחרים בבורסה, שיחייבו, בין השאר, את מכירתם רק באמצעות ייעוץ, כדי שהלקוחות יידעו בדיוק מהם הסיכונים הכרוכים במוצר שרכשו והמוצר יהיה מותאם לצרכי הלקוח.
