$
שוק ההון

המחזיקים לשטיינמץ: הזרם 24 מיליון שקל או שנלך לפירוק

בעלי האג"ח נתנו לבעל השליטה שבועיים כדי לשפר את ההצעה שהגיש להם לפני חודש וחצי, תוך דרישה להזרים 24 מיליון שקל מכיסו. אם ייענה, התספורת תצטמצם מ־33% ל־25%. אם יסרב, בכוונתם להעמיד את החוב לפירעון מיידי

אורן פרוינד 09:42 23.12.15

 

שעון העצר של בני שטיינמץ להגיע להסדר חוב בסקורפיו כוון לשבועיים. באסיפת המחזיקים ביום ראשון האחרון החליטו בעלי האג"ח להעלות הילוך ולהעניק לשטיינמץ ארכה של שבועיים כדי לשפר את ההצעה שהגיש להם לפני חודש וחצי, שלא הצליחה לקבל את הרוב הדרוש באסיפה. החוב של סקורפיו נדל"ן למחזיקי האג"ח עומד על 242 מיליון שקל.

 

בשבועיים שעד 4 בינואר ינסו מחזיקי האג"ח לגבש הסדר חדש עם שטיינמץ. אם לא יסכים לדרישתם, הם ייקחו את החברה לפירוק. ל"כלכליסט" נודע כי המחזיקים הציבו לשטיינמץ שתי אפשרויות. האחת, הזרמה של 24 מיליון שקל מעבר ל־160 מיליון השקלים שכבר הסכים להזרים במתווה הקודם. החלופה השנייה, השוואת לוח הסילוקין למחזיקי האג"ח לזה של בנק הפועלים, שלו החברה חייבת 255 מיליון שקל.

 

דוד גרנות, היועץ הכלכלי של החברה, הודיע באסיפה כי יעביר את שתי האפשרויות לשטיינמץ כדי שזה יחליט מה בדעתו לעשות.

 

אם שטיינמץ לא ייענה לדרישות המחזיקים, תכונס אסיפה שבה הם צפויים להעמיד את החוב לפירעון מיידי ולקחת את החברה לפירוק. אם שטיינמץ ייענה, התספורת למחזיקים תצטמצם מ־33% ל־25%.

 

מטעם החברה נכח באסיפה המנכ"ל קובי סיון, שהציג בקצרה את מצבה הנוכחי. לגבי הפעילות בצ'כיה, החברה מעריכה כי תמכור את שני הנכסים שלה — שני בנייני משרדים בפראג — במחצית הראשונה של 2016, אולם לא ציינה באיזה סכום ואיזה תזרים תקבל.

 

לדברי סיון, גם לגבי אוקראינה, שבה מפעילה החברה פרויקטי דיור למגורים, אין הערכה לגבי התזרים שיתקבל. עם זאת, סיון העריך כי עד 2019 סקורפיו תעמוד ביעדים שהציבה לעצמה ותמכור את כל יחידות הדיור שהיא מחזיקה שם.

 

בני שטיינמץ
בני שטיינמץ

 

שווי הנכסים מתכווץ

בדומה למקבילות ישראליות אחרות, סקורפיו הסתבכה בהתמוטטות שוק הנדל"ן במזרח אירופה ב־2009. שנתיים לאחר מכן נאלצה החברה לבצע מול בעלי האג"ח שלה בישראל הסדר לחוב של יותר מ־570 מיליון שקל. במסגרת ההסדר נפרעה מחציתו והיתרה נפרסה.

 

מאז הונפקו האג"ח ב־2006, שטיינמץ הזרים לחברה ולמחזיקי האג"ח 100 מיליון דולר והעמיד בנוסף ערבות אישית של 90 מיליון דולר לבנק הפועלים.

 

במתווה האחרון שהציע, שטיינמץ ביקש מהמחזיקים דחייה של חמש שנים בהחזר 242 מיליון שקל במקום לשלם בחמישה תשלומים שנתיים. כמו כן הוא שמר לעצמו זכות לפרוע 160 מיליון שקל מתוך החוב הזה במהלך התקופה בתוספת ריבית של 2% והצמדה. דרישות אלה משקפות תספורת של 33% בחוב. כחלק מההסדר שטיינמץ ימחק את האג"ח מהמסחר.

 

חברות הביטוח הראל, מנורה מבטחים והפניקס תמכו בהסדר, אולם כלל, שתמכה אך חזרה בה, טרפדה לשטיינמץ את התוכניות. 60% ממחזיקי האג"ח תמכו בהצעת ההסדר, אולם לא הצליחו להשיג רוב של 75% הדרוש כדי לאשר אותו סופית.

 

עם המתנגדים נמנים מיטב דש, מגדל שוקי הון, עתודות ומרבית המחזיקים הפרטיים. לטענתם, לא ייתכן שאדם שרצה לרכוש את כלכלית ירושלים במאות מיליוני שקלים יבצע תספורת בחברה אחרת. המחזיקים דרשו משטיינמץ להזרים יותר כסף ובזריזות. שטיינמץ סירב, וכעת הדיונים מתחדשים.

 

בעוד הצדדים מתווכחים בנוגע לגובה הפיצוי ומתווה ההסדר, שווי הנכסים של סקורפיו מתכווץ. ברבעון השלישי של 2015 ירד שווי הנכסים ב־38 מיליון שקל לעומת אשתקד. הירידה, של 26%, חלה בפרויקטים Anri Barbusa, Borispo ו־Podol באוקראינה בהיקף 34 מיליון שקל. בפרויקטים Tyarlevo ו־Pavlovsk ברוסיה חלה ירידת ערך של 23% - 4 מיליון שקל.

 

מסרב לחשוף את הונו

מכיוון ששטיינמץ סירב לדרישת רשות ני"ע לפרסם הצהרת הון, סקורפיו תחדל להיות חברה המדווחת לבורסה בתל אביב והאג"ח שלה יהפכו לבלתי סחירות. זה הבסיס למחלוקת בין גופי הפנסיה והגמל כמו הראל, מנורה וכלל, שמבקשים לאשר את ההסדר, לבין קרנות הנאמנות כמו מיטב דש, מגדל שוקי הון ושלושה משקיעים פרטיים, שמתנגדים לו. הסיבה היא שהקרנות יהיו חייבות למכור את האג"ח בתוך שלושה חודשים מאישור ההסדר וכך לא ייהנו מהתאוששות החברה, אם תגיע.

 

אחד המחזיקים אמר ל"כלכליסט": "ידוע שלשטיינמץ יש כסף. לא ייתכן שהוא לא יביא יותר כסף מהבית, ואנחנו נחתום לו על ויתור לחמש שנים. הוא ידע טוב מאוד לקחת הלוואות כשהיה צריך. עכשיו הגיע הזמן לעמוד מאחורי ההתחייבויות שלו, ואם הוא לא יעשה זאת — לא נהסס לקחת את החברה לפירוק".

 

מוסדי אחר אמר ל"כלכליסט": "אין לי ספק ששטיינמץ יזרים עוד כסף. הוא יודע את זה, אנחנו יודעים את זה וגם הנהלת החברה יודעת שהוא חייב להזרים. התוכנית למימוש נכסים מתבססת הרבה מאוד על כלכלות של מדינות מזרח אירופה, ועל זה אנחנו לא יכולים להסתמך אלא זקוקים לעוגן משמעותי לטווח ארוך".

 

x