הופחת סכום פיקדון הערבות שבו יחויבו הקרנות הזרות כתנאי לפעול בישראל

ועדת משנה של ועדת הכספים אישרה שלשום תיקון לחוק שיאפשר הפצת יחידות של קרנות נאמנות זרות בישראל. בנוסח החוק הסופי הוכנסו שינויים מהותיים על רקע פניות שהגיעו הן מצד מנהלי הקרנות הזרות והן מצד מנהלי הקרנות המקומיות. ההערות שהגיעו מגופים הזרים המבקשים לפעול בארץ, דוגמת מנהלת הנכסים הבינלאומית בלאקרוק, התמקדו בעיקר בסוגיות הקשורות לדרישת הפקדת פיקדון בבנק ישראל והעמדת ערבות בנקאית מצדם כתנאי לפעילות בישראל. הגופים הזרים טענו כי דרישות הערבות והפיקדון אינן מקובלות במדינות שבהן מופצות הקרנות שלהן והן מכבידות ביותר, וכי בסופו של דבר עלויות אלו יגולגלו על המשקיעים.

מנגד, מנהלי הקרנות הישראליות טענו שהחוק מייצר תחרות בלתי הוגנת בינן לבין הקרנות הזרות — שנהנות מאפשרויות השקעה נרחבות יותר, וכן בגלל פוטנציאל ניגוד העניינים של מערך הייעוץ בבנק שעשוי לעודד את היועצים להעדיף קרנות זרות בגלל העמלות הנלוות שיקבל הבנק משיווק הקרנות הללו (דוגמת עמלת המרת מט"ח).

רשות ניירות ערך בראשותו של שמואל האוזר נענתה לחלק מהדרישות של שני הצדדים. כך, הרשות העלתה את השווי המזערי של נכסי קרן חוץ שתוכל להציע יחידותיה בארץ מ־20 מיליון דולר ל־50 מיליון דולר, והוסיפה דרישה כי הקרן לא תהיה קרן חדשה אלא עם ותק של לפחות שנה וחצי.

מנגד הקלה הרשות עם הקרנות הזרות כשאפשרה להמיר את הערבות הבנקאית שדרשה בפיקדון בנקאי של מיליון שקל. נוספה גם אפשרות להמיר את הערבות בפיקדון ני"ע, שהופחת מ־3 מיליון שקל לסכום משתנה אשר שתלוי בגודל הקרן, כאשר הפיקדון המינימאלי יעמוד על 250 אלף שקל בלבד. עוד נוספה דרישה שמנהל קרן זרה יצהיר כי הוא מעניק למשקיע הישראלי תנאים זהים לאלו שהוא מעניק לכל משקיע אחר שלו. דרישה זו נועדה להבטיח שמצבו של המשקיע הישראלי יהיה דומה ככל האפשר למצבם של משקיעים זרים.

למרות ההתקדמות, מוקדם מדי לציבור המשקיעים הישראלי לשמוח לקראת פתיחת השוק לתחרות מחו"ל. תחולת החוק בהוראותיו הכלליות היא אמנם בתוך 90 יום ממועד פרסום החוק ברשומות, אלא שכניסת קרנות זרות תתאפשר רק לאחר התקנת תקנות רלבנטיות מכוח החוק, כשלהערכת רשות ני"ע, הכניסה לתוקף של החוק לא תתרחש לפני תחילת 2015. על פי הערכות, צפוי המשך מאבק מצד מנהלי הקרנות הישראלים ביחס לנוסח התקנות.

שמואל האוזר צילום: עמית שעל