הרשות תאסור על בנקים לגבות עמלות מרוכשי קרנות זרות

רשות ניירות ערך מתקדמת שלב נוסף לקראת התרת שיווק קרנות נאמנות זרות בישראל על ידי מערך ההפצה של הבנקים לציבור הרחב. הגעת קרנות זרות לישראל אמורה לייצר תחרות למול קרנות הנאמנות המקומיות ולעודד הפחתת מחירים. יתרה מכך, הקרנות הזרות אמורות לחשוף את הלקוחות למומחיות בניהול השקעות מעבר לים. אלא שבד בבד עם קידום הנושא פותח יו"ר רשות ני"ע שמואל האוזר חזית נוספת מול מערכת הבנקאות שכבר אכלה ממנו מרורים. 

בטיוטת חקיקה שהועברה להערות מנהלי הקרנות מנסה הרשות להרגיע את חששם של מנהלי הקרנות המקומיים מהעדפה לא הוגנת של מערך ההפצה הבנקאי את הקרנות הזרות על פני המקומיות. הרשות מתכננת לאסור על הבנקים הישראליים לגבות עמלות מהלקוח שרוכש את הקרנות, אלא לקבל עמלה אך ורק ממנהלי הקרן על הפצתה.

העדפה לא שוויונית

מנהלי קרנות הנאמנות המקומיים לא חששו מהתחרות, אלא מהעדפה לא שוויונית של מערך הייעוץ הבנקאי שדרכו יגיעו הקרנות הזרות ללקוחות הקצה כתוצאה מרווחים עקיפים שיוכל הבנק לגבות מהלקוחות שקונים קרנות זרות ואשר לא קיימים בקרנות המקומיות. כך, למשל, בקרן נאמנות זרה משקיעים במטבע זר שבו עובדת הקרן (יורו, דולר וכו'). כדי שהלקוח ירכוש את הקרן, הוא צריך קודם להמיר שקלים למט"ח, ולאחר מכן, כאשר הוא פודה את הקרן, הוא צריך להמיר בחזרה את המט"ח לשקלים. הבנק גובה עמלת המרה על החלפת המטבעות. החשש של מנהלי הקרנות הישראלים ושל רשות ני"ע הוא שהבנקים ינחו את יועצי ההשקעות בבנקים לעודד את הלקוחות לרכוש ולמכור יחידות של קרנות זרות כדי ליהנות מעמלת המט"ח.

אפשרות רווח נוספת של הבנקים משיווק הקרנות הזרות היא גביית דמי משמרת גבוהים יותר על החזקת קרן נאמנות זרה מהלקוח. כיום גובה הבנק דמי משמרת מלקוחות שמנהלים תיק ניירות ערך בבנק, כאשר על תיק ני"ע זרים דמי המשמרת בדרך כלל גבוהים יותר. על החזקת קרן נאמנות זרה יכול הבנק לגבות דמי משמרת נוספים, מה שייצר לו תמריץ נוסף לשווק אותה ללקוחות.

בטיוטת החקיקה כותבת הרשות כי "גביית עמלת עסקה מרוכש או מפודה יחידה, עלולה ליצור תמריץ לבנקים, ולפיכך גם ליועצים, לתחלף את היחידות המוחזקות על ידי בעלי היחידות שלא משיקולים של טובת הלקוחות. מוצע לבטל את זכותם של המפיצים (הבנקים — ר"ב) לגבות תגמול בגין רכישה, מכירה או החזקה של קרנות זרות מן הלקוחות, במקביל לגביית עמלת הפצה מן היצרנים במסגרת הסכם ההפצה".

אגב, כבר היום קיים פוטנציאל ניגוד עניינים בקרב היועצים בבנקים שממליצים ללקוחות לקנות ולמכור ני"ע פרטניים (מניות, אג"ח או אפילו תעודות סל וקרנות מחקות), כאשר הבנק נהנה בדרך מעמלות קנייה ומכירה שמשלם לו הלקוח ולא בהכרח מודע להן. מצב כזה יוצר אף הוא תמריץ לבנק לעודד לקוח לבצע מכירות ורכישות תדירות של מניות, אג"ח ותעודות סל שלא בהכרח לטובתו. הרשות פועלת בנושא זה באופן עקיף בביקורות שהיא מבצעת בקרב היועצים בבנקים לוודא שהם לא ממליצים ללקוח לבצע פעולות מיותרות רק כדי לגזור עמלות בדרך.

הבנקים צפויים להתנגד

הבנקים צפויים להתנגד לחקיקה החדשה בנושא הקרנות הזרות בכל הכוח. זאת מכיוון שלדידם הם אינם אמורים לספק שירותי המרת מט"ח, למשל, ללקוחות בחינם, ובדומה לכל המרת מטבע זר של לקוח שכרוכה בעמלה, כך לכאורה לזכותם לגבות עמלה כזו גם בהמרת מט"ח לצורך רכישת קרן זרה. האוזר מוכיח, ולא בפעם הראשונה כי הוא לא מהסס לצאת נגד מוקדי הרווח של המערכת הבנקאית.

רק לפני חצי שנה הצליח האוזר להעביר רפורמה בעמלות ההפצה שגובים הבנקים ממנהלי הקרנות ולחתוך את עמלת ההפצה שמשלמות הקרנות לבנקים. הרפורמה חתכה כ־100 מיליון שקל בשנה מהכנסות הבנקים שנאבקו בה ממש עד הרגע האחרון. בד בבד בימים אלו מקדמת הרשות מהלך שיאפשר לקרנות הנאמנות לשווק מוצר שנקרא קפ"מ ויתחרה ראש בראש עם הפיקדון הבנקאי ויציע תשואות עדיפות.

ברשות מקווים כי את הקפ"מ ניתן יהיה לשווק לא רק דרך מערך הייעוץ הבנקאי, אלא גם במרכולים ודרך סוכני הביטוח — באופן שיכול לאתגר את ההגמוניה הבנקאית ומוקד הרווח המרכזי של הבנקים — בפיקדונות הציבור.