איגוד הקרנות לרשות ני"ע: רוצים ודאות
איגוד הקרנות ואיגוד הבנקים שלחו שורה של הערות לרשות ני"ע נגד רשימת המחדלים שפרסמה הרשות שעשויים להיחשב כהפרת חובות אמון ויגררו קנסות והתליית רישיון במסגרת האכיפה המנהלית. אף שקיבלה חלק מהערות האיגודים, קבעה הרשות כי הרשימה ראויה
רשות ני"ע משיבה ריקם את הבנקים ומנהלי קרנות הנאמנות שיצאו נגד רשימת המעשים והמחדלים שפרסמה הרשות שייחשבו כהפרת חובת אמון של בעלי רישיון ייעוץ ושיווק השקעות, וביצועם יאפשר פתיחה בהליכים של אכיפה מינהלית.
האכיפה המינהלית שנכנסה לתוקף לפני כשנתיים הפכה לאימת הפעילים בענף הפיננסים שחשופים כעת לקנסות של עשרות אלפי שקלים ולהתליית רישיון בשל הפרת חובות מינהליות ומעשי רשלנות ללא כוונת מכוון.
במטרה להגביר את הוודאות בקרב הגורמים הפיננסיים המפוקחים על ידי הרשות, היועצים בבנקים ומנהלי קרנות הנאמנות, פרסמה הרשות לפני כמה חודשים רשימה ארוכה וכוללנית של מעשים שעלולים להיחשב כעילה לפתיחה בהליך אכיפה מינהלית. הרשימה הוצגה להערות הציבור שלא איחרו להגיע עם שורה של השגות מאיגוד הבנקים ואיגוד קרנות הנאמנות.
רשימה כוללנית מדי
הבנקים וקרנות הנאמנות טענו כי הרשימה של רשות ני"ע מנוסחת באופן רחב מדי וכוללת שיקול דעת רחב לרשות להכריע לגבי מצבים בתחומים אפורים. עוד העירו שני האיגודים כי הרשימה יוצרת חוסר ודאות משפטית, נותנת יכולת רחבה מידי להטיל סנקציות מינהליות ויוצרת סיכון בלתי סביר לגורמים המפוקחים.
אלא שבתגובתה הכתובה של הרשות לביקורת היא קבעה כי מתכונת הרשימה ראויה ושלא ניתן לפרט באופן מעשי רשימה ספציפית יותר של מעשים ומחדלים. הרשות אף טוענה כי בהליך אכיפה מינהלי גלום מעצם טיבו שיקול דעת מצד רשות ני"ע המבצעת את ההליך ומצד ועדת האכיפה המינהלית (המורכבת גם מנציג של הרשות) הקובעת את תוצאותיו.
הרשות הבהירה כי לפני חקיקת חוק האכיפה המינהלית היו קיימות סמכויות ענישה רחבות יותר מאמצעי האכיפה הקיימים כיום, ללא כל רשימה נלווית לחובה הכללית הקבועה בחוק. כך, למשל, הפרת חובת אמונים וזהירות של בעל רישיון היתה בעבר עבירת משמעת שבעטייה היתה רשאית ועדת משמעת להטיל קנס של עד 72 אלף שקל, להתלות רישיון לתקופה של עד שנתיים ולבטל רישיון או לפסול מקבלת רישיון לתקופה של עד עשר שנים.
מוכנה לקבל מההערות
לעומת זאת טוענת הרשות כי סמכויות האכיפה המוקנות לוועדת האכיפה המינהלית מצומצמות בהרבה ומאפשרות הטלת קנס של עד 50 אלף שקל והתליית רישיון מעל שנה מותנית באישור בית משפט. הרשות מתייחסת בתגובתה גם לתלונות פרטניות ביחס לנוסח הרשימה הקיים ואף בחרה לקבל חלק מההערות שהתקבלו.
אחד הסעיפים שעליו קבל איגוד הבנקים הוא סעיף שקובע כי בעל רישיון שלא נקט אמצעים סבירים להביא את הלקוח לידי הבנת השירות שניתן לו, לרבות אי־התאמת הסבר ללקוח למידת הבנתו, לידיעותיו ולניסיונו בתחום.
איגוד הבנקים טען כי אין באפשרות יועץ פיננסי בבנק להבטיח שכל לקוח יבין עד תום את משמעותו של כל הסבר שניתן לו. במקרה זה קיבלה הרשות קיבלה את טענתו ושינתה את נוסח הסעיף כך שיובהר שאין ערובה לכך שמאמצי בעל הרישיון להסביר כראוי ללקוח יניבו פרי.
איגוד מנהלי הקרנות ניסה לתקוף סעיף אחר ברשימה של הרשות - סעיף שעוסק בפעולה של בעל רישיון שמבוצעת מתוך שיקולים זרים שאינם נוגעים לטובת עניינם של בעלי היחידות. הרשות אף כללה דוגמאות: מנהל השקעות בקרן נאמנות שרוכש לקרן שבניהולו ני"ע דלי סחירות מאדם שיש לו קשר עמו תוך שקילת שיקולים זרים כגון להשיא רווחים לחשבון קש משותף.
דוגמה שנייה נגעה למנהל קרן שרוכש לקרן שבניהולו על בסיס שוטף מניות של חברה נסחרת שיש לו קשר אישי לבעליה, בין השאר כדי להעלות את שער המניה.
באיגוד טוענים כי הדוגמה שהציגה הרשות אינה רלבנטית כיוון שהיא הפרה פלילית. טיעון נוסף של איגוד הקרנות היה כי ייתכנו מקרים שבהם מנהל קרן זכאי לרכוש ני"ע של חברה שהוא מכיר את בעליה אם נתן על כך גילוי בדירקטוריון ולאחר שמצא כי הרכישה משרתת את בעלי היחידות. הרשות טענה בתגובה כי הדגש בדוגמה הוא שהפעולה נעשתה משיקולים זרים, וחובת ההוכחה שכך היה הוא על הרשות.
