אלי יונס: "יום אחד המשבר יגיע, גם אם הסיכוי שהוא יקרה קטן"
כך אמר מנכ"ל בנק מזרחי בוועידה הכלכלית השנתית של התעשייה והמגזר הקיבוצי. "כשלווים כסף צריך להביא בחשבון את הסיכונים וצריך להכין את עצמך לתרחישי קיצון"
"יום אחד המשבר יגיע, גם אם הסיכוי שהוא יקרה קטן. אי אפשר להניח שתמיד יהיה טוב ומי שלא מכין את עצמו לכך בסופו של דבר ייקלע לצרה גדולה”, כך אמר אלי יונס, מנכ”ל בנק מזרחי, בוועידה הכלכלית השנתית של התעשייה והמגזר הקיבוצי.
יונס דיבר על הקשר בין הסדרי חוב באירופה, הכלכלה הקורסת של יוון ותקציב המדינה: “הסוגייה שעומדת על סדר היום היא האם מותר או אסור ליצור גרעון בתקציב המדינה.
"הדיונים על תקציב המדינה עומדים לפנינו וזה הנושא המרכזי כעת. לדעתי מותר ללוות כסף, השאלה לאיזו מטרה והאם לצידה נמצא תזרים מזומינים לצורך פרעון. זה הא-ב. אני מלווה כסף ואני רוצה לדעת אם הוא יכול לפרוע אותו”, הוסיף יונס.
לדבריו, תזרים עתידי לא יכול להתסמך על מצב השוק שכן טבעה של כלכלה קפטלסטית שהיא נעה בין מחזורים. "משבר המשכנתאות בארה"ב נבנה על כך שקרקעות רק ימשיכו להתייקר, אך אי אפשר להניח שתמיד יהיה טוב. הנטייה להיסחף לצורת מחשבה כזו היא נטייה של אנשי עסקים”, אמר.
יונס סיפק תחזית פסימית ונתן כדוגמא את הספר שכתב נסים טאלב על חוסר הוודאות שבהתנהלות שווקים. “אני רוצה להמליץ לכם על הספר 'שובו של הברבור השחור', שמעביר את המסר כי אם יש רק סיכוי של אחוז אחד שיקרה משבר - יום אחד הוא יגיע. ומי שלא מכין את עצמו לכך בסופו של דבר ייקלע לצרה גדולה. מה קרה ביוון? לוו כסף כדי ליצור צמיחה, לשמר פנסיות ולאפשר רמת חיים גדולה ולא להתמודד עם ההשלכות. בסופו של דבר הם לא הצליחו לייצר פרעון".
יונס ייעץ: “כשאנחנו לווים כסף אנחנו צריכים לשאול את עצמנו האם אנחנו לווים כנגד תוכנית או בגלל שקל להגיע אל המזומנים. כולנו ממשיכים לצרוך לא כי יש לנו כסף בבנק אלא כי אנחנו מניחים שבעתיד יהיה לנו”.
יונס קשר את הנושא לתקציב המדינה: "כשלווים כסף צריך להביא בחשבון את הסיכונים וצריך להכין את עצמך לתרחישי קיצון. כשעוסקים בענייני מדינה הנושאים הללו נשמטים מסדר היום ושואלים שאלות נוחות יותר. הדיון באם הגרעון בתקציב יהיה 2% או 4%.2 הוא לא זה שמשנה. השאלה היא לא שאלת המקורות, שכן אפשר לגבות עוד מסים והטלים, אך צריך לחשוב על שימושים - מה עומד לפני מה”.
"אי אפשר להתעלם משאלת השימושים", הדגיש יונס. "מה על פי סדר היום הציבורי יותר חשוב ממשנהו. צריך להביא בחשבון שהעדפה אחת של שימושים מכריעה על כל ההחלטות האחרות. יש לזה חשיבות קריטית בניהול תקציב מדינה.
"אפשר להשקיע בחינוך טכנולוגי ולהחליט שהוא חשוב גם באוניברסיטאות וגם בתיכונים. השאלה אם אנחנו רוצים ללכת לכיוון של השקעה בחינוך? השכלה היא ללא ספק גורם מרכזי, רק שלוקח הרבה זמן עד שניתן לממש אותה. כמו גם ההחלטות לאפשר לגופים בינלאומיים להשקיע בישראל ולספק עבודה לא רק לקו העליון של יזמי הטכנוליגיה אלא גם ליתר האזרחים בישראל”.
יונס התייחס לשיעור השתתפות התעסוקה במשק ואמר, כי “ישראל מחזיקה שיעור השתתפות נמוך ביותר בשיעור התעסוקה בין המדינות המתפתחות. כולם זוכרים את ההצלחה של המשק בשנות ה-90. היה משבר ומה שהוציא אותנו אז מהמשבר היה ההגירה לישראל שנתן תוספת משמעותית של כוח אדם לתעסוקה בישראל. תחשבו מה יקרה את נגדיל את שיעור ההשתפות ל-80% במשק הישראל? הרבה כוח אדם ופונציאטל אדיר”.
לדבריו: "נשים ערביות, ערבים וחרדים, הם קבוצות ענק שאנחנו לא מעודדים אותם או לא עוזרים להם לא להיות חלק במאמץ הכולל. גם אלה וגם אלה משתוקקים להשתלב בשוק התעסוקה. כאשר ארה"ב יצאה למלחמת העולם שנייה היו שתי תוכניות כלכליות על הפרק. האחת, בטווח הקצר, תוכנית מרשל יצרה גרעון ענק ועזרה לספק מקומות עבודה. השנייה, אלמנט ההשקעה לטווח ארוך כאשר איפשרו לכל מי שחזר מאירופה לקבל מלגות לשכלה גבוהה. והייתה לזה השפעה דרמטית על הדומננטיות הטכנולגית של המשק האמרקאי אחר כך”.
לבסוף הסיק יונס לגבי המצב בישראל: "אם נרחיב את יכולות התעסוקה של המשק ונעודד השתתפות בשוק העבודה, הגירעוןן לא צריך להפחיד אותנו. בסופו של דבר הוא ייפרע מהכנסות של העתיד”.
