חיים כצמן לא מבין מה הבעיה: "השכר שלי הולם והוגן. לגיטימי לשאוף ליותר"

"שותפיי בעלי המניות, 2011 היתה שנה טובה נוספת עבור גזית גלוב — תקופה שאופיינה בביצועים פיננסיים חזקים", במילים אלו פותח יו"ר גזית גלוב חיים כצמן את הדיווחים הכספיים של החברה, שפורסמו אתמול. ואכן, חברת הנדל"ן המניב הציגה עלייה של 14% בהכנסות מהשכרה ל־5.3 מיליארד שקל.

ב־2011 משך כצמן, שהוא בעל השליטה בגזית גלוב, שכר בעלות של כ־9.3 מיליון שקל, או 778 אלף שקל לחודש — פי 22 מעלות שכרו החודשית הממוצעת של עובד בחברה, שמסתכמת בסכום יפה של כ־36 אלף שקל לחודש. עם זאת, מדובר בירידה לעומת 2010, שבה משך שכר בעלות של 11.5 מיליון שקל, או 959 אלף שקל לחודש — פי 32 מעלות שכרו הממוצעת של עובד בחברה. בסך הכל, קיבל כצמן מאז 2001 שכר ואופציות בעלות של 157 מיליון שקל.

כיצד הגיע התגמול של כצמן לגבהים כאלו? עד נובמבר 2011 היה כצמן מועסק בגזית גלוב כיו"ר דרך החברה־הבת אקוויטי וואן, ובכל חודש היה זכאי ל־212.5 אלף דולר. שכר זה היה צמוד ליוקר המחיה בארה"ב או עלה בכ־6% בשנה, הגבוה מבין השניים. כמו כן היה זכאי כצמן לבונוס של כ־5% מהרווח השנתי הנקי לפני מס. ב־15 בנובמבר האחרון הסתיים הסכם ההעסקה האמור, כתוצאה מתיקון 16 לחוק החברות, וההסכם החדש שלו טרם אושר. בנוסף, כצמן מקבל תגמולים מהחברות־הבנות FCR ואטריום, כמו גם מחברה־בת נוספת, CTY.

בסיכום הכל, קיבל כצמן ב־2011 שכר בסיס של 2.8 מיליון שקל ואופציות בעלות של 6.5 מיליון שקל. ואולם, התגמול של כצמן היה יכול להיות גדול בהרבה: דו"חות החברה מציינים כי הוא ויתר ב־2011 על מענק בהיקף של לא פחות מ־43.4 מיליוני שקלים, וגם על תשלום חד־פעמי של 60 מיליון שקל שלו היה זכאי בגין סיום הסכם ההעסקה שלו עם אקוויטי וואן.

"אף מניה לא הוענקה לי במתנה"

גם חבריו של כצמן לצמרת הנהלת גזית גלוב קיבלו בשנה שעברה תגמול נאה בלשון המעטה: בשנת 2011 הסתכמה עלות שכרם של שבעת בכירי החברה בכ־58.5 מיליון שקל במזומן ובאופציות, כאשר בראשם עמד ג'פרי אולסון, מנכ"ל אקוויטי וואן, עם שכר בעלות של 13.7 מיליון שקל כולל אופציות. סגן היו"ר דורי סגל קיבל שכר בעלות של 10.1

מיליון שקל, כולל אופציות. בדומה לכצמן, גם סגל ויתר על מענק בגובה 17.4 מיליון שקל ועל תשלום חד־פעמי של 24.5 מיליון שקל בגין סיום חוזה ההעסקה.

"זו שאיפה לגיטימית להרוויח יותר", אמר אתמול כצמן במסיבת העיתונאים לרגל פרסום דו"חות גזית גלוב, כאשר נשאל האם עלויות שכר כה גבוהות נראות לו סבירות. "ההתמקדות של כולם בחברות הציבוריות הנה מכיוון שהכל מונח על השולחן בפירוט — תקנה 21 מחייבת רק את החברות הציבוריות לחשוף את טבלת שכר הבכירים. הרי אתם לא יודעים מה קורה בחברות הפרטיות או אצל עורכי דין שמצהירים על עצמם שהם שווים מיליונים. אתם גם לא בוחנים כמה מרוויחים מנהלי קרנות ההון סיכון, וזאת אף שהכספים של המוסדיים זורמים לשם".

כצמן המשיך: "אני חושב שהשכר שלנו הולם והוגן, בהתחשב בגודל הפעילות של הקבוצה והיקפה, וביחס למקום הפעילות שבו פועל כל מנכ"ל. אני מזכיר שאף מניה לא הוענקה לי במתנה, ולכן השאלה מדוע בעלי השליטה שעובדים בחברה מקבלים גם שכר בנוסף לדיבידנד — אני לא מבין מאיפה הרציונל הזה הגיע. מה הקשר בין הדברים?". גזית גלוב חילקה ב־2011 דיווידנדים בהיקף של 240 מיליון שקל.

"להפחית נטל המס ממקבלי שכר נמוך"

למרות המספרים, המחאה החברתית לא הותירה את כצמן אדיש. אתמול במסיבת העיתונאים הוא קרא לצמצום הפערים בחברה הישראלית, ואמר כי "לא ייתכן שזוג שחי במדינה, עובד בה ומשרת במילואים, לא יכול לגמור את החודש ובטח שלא לרכוש דירה. צריך להוריד את נטל המס על אנשים בעלי שכר נמוך יותר ולאתר מקורות הכנסה נוספים. מס הכנסה הוא תמריץ שלילי שמונע מאנשים יציאה לעבודה, וצריך לפעול

להפחתתו. אני הרבה יותר מאמין במסים הוניים — לא ייתכן שמישהו שמחזיק בווילה ששווה כמה מיליוני דולרים לא ייתן משהו למדינה".

בתגובה לשאלה האם צריך ליצור מדרגות מס גבוהות יותר בישראל, כך שיקלו על השכבות החלשות ויעמיסו יותר על השכבות החזקות, ענה כי "בישראל ישנם יוקר מחיה בלתי סביר ובעיה בתחרותיות. כדי לטפל בכך יש לבצע שינויים, אם כי לא בהתלהמות אלא בהדרגתיות. אפשר לדוגמה להחיל בישראל מס עיזבון. בישראל המטוטלת הלכה ימינה מדי: אני חי בארה"ב ושם יש מס עיזבון, שמניע מנגנון שלם התורם לחברה כולה". בנוסף, אמר כצמן, "ישראל היא אחת המדינות היחידות שאין בהן מס רכוש. נכון שבמקומות אחרים אין ארנונה, אבל הארנונה שאני משלם בארה"ב היא 10% ממס רכוש. מדובר בעשרות מיליארדים עבור החברה".