"אלמלא הסיכון הגיאו-פוליטי הדירוג של ישראל היה כבר עולה"
אליוט חן טוב, אנליסט המזה"ת של חברת הדירוג S&P, מזהיר כי זעזוע גיאו־פוליטי באזור ישפיע בחוזקה על הכלכלה העולמית. לטענתו, סיבוב לחימה נוסף בצפון יעלה לכלכלת ישראל ב"פגיעה משמעותית יותר מהפעם הקודמת"
אליוט חן טוב, אנליסט של חברת הדירוג S&P למזרח התיכון, מוטרד מאוד מכל הקשור להשפעה של תוכניות הגרעין של איראן ותגובת מדינות המערב וישראל על הכלכלה העולמית. אף שהוא שותף לעמדת חלק מהפרשנים וטוען כי הסיכוי לתקיפה ישראלית באיראן נמוך, לדבריו המתיחות בשטח עלולה להחריף במהירות בתגובה להתפתחויות הגיאו־פוליטיות באזור.
"להערכתנו, בטווח הקצר והבינוני לא צפוי שינוי מהותי בסטטוס־קוו מול איראן, אולם לנוכח הקיפאון באפקטיביות הפתרונות הדיפלומטיים, הסבירות לאירוע גיאו־פוליטי מהותי שיזעזע את האזור גדלה מאוד בתקופה האחרונה, ואליו נלווה סיכון פיסקאלי שעלול לפגוע בחוסן הכלכלי או בהוצאה הציבורית של מדינה. כחברת דירוג, אלה הדברים שמטרידים אותנו". מסביר חן טוב בראיון ל"כלכליסט".
מהו אירוע גיאו־פוליטי מהותי?
"במבחן המציאות, נראה לי הגיוני יותר לצפות לפרובוקציות ספוראדיות מצדה של איראן, דוגמת האטת שיט של מכליות נפט במצרי הורמוז, או הפרעה ליצוא הנפט הסדיר ממדינות המפרץ הפרסי על ידי בדיקה 'יזומה' של מכליות נפט או הסטת נתיב השיט שלהן למים בינלאומיים".
חן טוב גם מודאג מכך שהסיכון עשוי להתבטא בעימות של ישראל עם אחת משכנותיה הנמצאות תחת השפעה איראנית.
מהו התסריט הגרוע ביותר בנוגע לכלכלה הישראלית?
"החזית הצפונית של המדינה. קונפליקט נוסף בין ישראל לחיזבאללה עלול להיות הרבה יותר פוגעני לכלכלה הישראלית מאשר מלחמת לבנון השנייה, בין היתר כי יכולותיו הצבאיות של חיזבאללה השתפרו מאז. בתקופת מלחמת לבנון השנייה, התמ"ג בישראל התכווץ רק במשך רבעון אחד. אם יתחדש הקונפליקט מול חיזבאללה, המיתון יהיה ארוך יותר כי המלחמה תשפיע על חלק גדול יותר משטחה של מדינת ישראל מאשר בסיבוב הקודם.
"עם זאת, אסור לשכוח שהכלכלה הישראלית נמצאת במצב מצוין ועשויה לספוג את הנזק, שיהיה זמני בלבד. בסופו של דבר, התוצאה עלולה לפגוע מעט בתמ"ג הישראלי שירשום שיעור צמיחה נמוך יותר מההערכה הנוכחית שלנו ל־2012, שעומדת על 2.4%. השפעה נוספת עלולה להיות על החשבון השוטף, שיהפוך לשלילי בפעם הראשונה בעשור האחרון".
כיצד התרחישים השונים עשויים להשפיע על הדירוג של ישראל?
"תקיפה ישראלית באיראן היא הנושא המדובר ביותר כיום, אולם מדובר באירוע בעל סבירות נמוכה. עם זאת, ייתכן מצב שבו קובעי המדיניות בישראל יחליטו לתקוף בכל זאת, מה שיוביל לתגובת נגד מצדה של איראן. מקרה אחר, שהסבירות להתרחשותו היא גם נמוכה, הוא מצב שבו איראן תעורר פרובוקציות שונות במזרח התיכון כדי לגרות את ישראל לתקוף או לייצר קונפליקט בין ישראל לאחת משכנותיה. אנחנו משקללים את הסבירויות להסתברות כל אחד מתרחישים אלו לדירוג שאנחנו מעניקים לישראל כיום. אם אנסח את זה אחרת, על בסיס הנתונים הפיננסיים והכלכליים של ישראל, דירוג האשראי שלה היה הרבה יותר גבוה לו היתה ממוקמת במקום אחר בעולם, שבו הסיכון הגיאו־פוליטי נמוך יותר".
חשש ממשבר נפט
חברת S&P עוקבת אחר האג"ח של מדינת ישראל החל מ־1988, אז היא העניקה לה את דירוג האשראי -BBB, הנמוך ביותר בקבוצת הדירוג של ההשקעות הסולידיות. חמש שנים לאחר מכן העלתה S&P את דירוג האשראי ל־+BBB, ולאחר מכן ב־1995 עלה הדירוג של ישראל פעם נוספת, ל־-A. בנובמבר 2007 העלתה S&P את דירוג האשראי ל־A, ובספטמבר בשנה שעברה פעם נוספת ל־+A.
איתי ראפל, אנליסט בכיר ב־S&P מעלות, השלוחה הישראלית של S&P, מוסיף כי "אופק הדירוג של ישראל יציב כיום, כלומר הדירוג לא צפוי לרדת ב־2012. הכלכלה הישראלית חזקה. אנחנו סומכים על גמישותה ועל כך שתשכיל להגיב לשינויים במשבר העולמי ולהסיט את היצוא לשווקים עם צמיחה".
איזו השפעה תהיה להמשך הקונפליקט עם איראן על הכלכלה העולמית?
חן טוב: "מחירי הנפט רגישים מאוד לתנודות גיאו־פוליטיות, והם ממשיכים לעלות. החשש הגדול הוא שאם אכן תהיה תקיפה באיראן או שעימות יחריף לרמה קיצונית, המחסור בנפט יוביל למיתון בכלכלות המערב וזה עלול להשפיע על הדירוג של חלק מהמדינות, מכיוון שהנזק עלול להיות גדול מאוד".
ביולי 2012 מתכנן האיחוד האירופי להתחיל בחרם כולל על רכישת נפט מאיראן, כשברקע כישלון המאמצים הדיפלומטיים לעצירת תוכנית הגרעין שלה. בתגובה איימה איראן כי תסגור את מצרי הורמוז המקשרים בין המפרץ הפרסי למפרץ עומאן, המשמשים כנתיב הובלה מרכזי של רוב תפוקת הנפט מכווית, עיראק, ערב הסעודית, בחריין, קטאר ואיחוד האמירויות, ובסך הכל עוברות דרך המצרים 21–17 טונות ביום בממוצע - כ־20%–25% מתפוקת הנפט הכלל־עולמית. "רוב המומחים הצבאיים סבורים שלאיראנים חסרה יכולת צבאית וימית לסגור באופן אפקטיבי את מצרי הורמוז לטווח הארוך", מסביר חן טוב. "עם זאת, ייתכן שמספיק לנטר באופן הדוק את הפעילות של איראן באזור ללא כניסה לקונפליקט ישיר איתה".
עד לאן מחירי הנפט יכולים להגיע?
"יש מחסור בהיצע הנפט העולמי, והעולם לא במצב שבו הוא יכול להרשות לעצמו מחסור נוסף. איראן היא יצואנית גדולה מאוד של נפט, ואני לא רואה מאיפה אפשר להביא תפוקה נוספת. על פי הערכת הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה, ייתכן מצב שבו ערב הסעודית תגביר את תפוקת הנפט שלה, אבל גם היא לא תצליח לכסות על המחסור באופן מלא. לכן, התסריט הוא זינוק דרמטי במחיר הנפט, אם ההפרעות לתפוקת הנפט באזור יימשכו. על בסיס אירועי העבר של אוקטובר 1990 (מלחמת המפרץ - ע"צ) ופברואר 2003 (המלחמה בעיראק - ע"צ), לא יהיה מוגזם להעריך שמחיר חבית נפט עשוי להאמיר ליותר מ־150 דולר".
חזרה לצמיחה ב־2012
על פי חן טוב, קשה להפריז בהשפעתו הדרמטית של מחיר הנפט על הכלכלה העולמית: "הזינוק במחיר הנפט עלול לתדלק אינפלציה בתקופה שבה הכלכלה העולמית נמצאת במצב שברירי. זו תקופה מאוד לא מוצלחת למשבר נפט. האינפלציה תגרום לעליית מחירי האנרגיה במדינות המפותחות, ותחליש את כוח הקנייה של משקי הבית בארה"ב ובאירופה. בשווקים המתעוררים היא תתורגם לעליית מחירים כללית, זאת משום שהם צרכני נפט גדולים מאוד, בעיקר סין. ארה"ב כנראה תמשיך לשמור על שיעור צמיחה צנוע של 2%, אולם גוש היורו ימשיך לדשדש במיתון במהלך 2012 וירשום שיפור קל רק ב־2013". חן טוב מוסיף כי חוסר הוודאות שיתלווה לכך יזעזע את השווקים הפיננסיים, יגרום לתשואות גבוהות יותר על האג"ח ויוסיף להכביד על קשיי המימון של מדינות באזור גוש היורו".
יש גם תרחישים אופטימיים?
"הנחת העבודה שלנו היא שכלכלת העולם תתחיל לצמוח בסוף 2012 ובמהלך 2013. להערכתנו, הפעילות הכלכלית ב־25 השווקים המתעוררים הבולטים בעולם תוביל את הצמיחה העולמית קדימה לאחר החולשה שאפיינה את 2011".
השורה התחתונה של אליוט חן טוב: "זינוק במחיר הנפט יזניק את האינפלציה ויגרום להחלשת כוח הקנייה בארה"ב ובאירופה בתקופה בעייתית עבורן, ולעליית מחירים בשווקים המתעוררים".
