• תפריט
בורסת ת"א

אלוביץ' ובזק משיבים אש: המרכז האקדמי למשפטים ועסקים בניגוד עניינים - עמדתו מיותרת

בבזק משיבים לטיעונים שמציג המרכז האקדמי למשפט ועסקים. זה מבקש להצטרף כידיד בית המשפט לבקשת התביעה הנגזרת נגד התנהלותם של נושאי המשרה בבזק

לירוי פרי 17:5711.01.12

לפני כשבועיים ביקש המרכז האקדמי למשפט ועסקים להצטרף כידיד  בית המשפט לתיק התביעה כנגד בזק, במסגרתו טוען משקיע פרטי כי אלוביץ' והדירקטורים בבזק "חולבים" את החברה וממנפים אותה בצורה קיצונית, באופן המשרת את אלוביץ' ועל חשבון טובתם של בעלי מניות המיעוט. כעת משיבה בזק ויוצאת כנגד בקשת המרכז האקדמי וכנגד טענותיו, תוך שהיא מציגה אותו כגוף שאינו רלוונטי לסוגיה וכמי שמצוי בניגוד עניינים.

 

חברת בזק ונושאי המשרה בה, אשר מיוצגים על ידי משרד עו"ד גורניצקי ושות', טוענים כי בקשת המרכז האקדמי אינה אובייקטיבית וכי המוסד האקדמי מצוי בניגוד עניינים. את טענתם הם מבססים בין היתר על כך שעו"ד רנן גרשט, בא כוחו של התובע, מועסק כמרצה במוסד האקדמי, ובהתאם לזאת טוענים כי המוסד האקדמי אינו ידיד בית המשפט, אלא ידיד המשקיע.

 

להערכתם, פעילותם המשותפת של המרכז האקדמי ועו"ד גרשט מצביעה על שיטת עבודה של "חבר מביא חבר". לא לחינם נבחר השימוש במלים הללו, שכן בבקשתו של המרכז האקדמי, מופנית ביקורת מרומזת כלפי הקשרים שבין מעריכי השווי לבין בעלי שליטה, ובה נכתב: "התעשיה הזאת אפופה בניגודי עניינים ברוח חבר מביא חבר".

 

עוד נטען על ידי עו"ד של בזק, כי צירופו של מוסד אקדמי כידיד בית המשפט יפער פתח גדול ומסוכן, אליו יירצו להיכנס גופים אקדמיים נוספים. להערכתם, המרכז האקדמי הגיש את הבקשה על מנת לקבל חשיפה תקשורתית, שכן לטענתם טיעוני המרכז האקדמי אינם מחדשים דבר, המוסד האקדמי לא מחזיק במידע רלוונטי בעל ערך מוסף.

 

במשרד עו"ד נאור-גרשט השיבו לעמדתה של בזק. לטענתם, המרכז האקדמי הינו גוף ראוי להצטרף כידיד בית המשפט, שכן הוא עשוי להציג אינטרסיים ציבוריים רחבים שיתרמו להליך. לגבי טענת ניגוד העניינים שמעלה בזק, משיבים עו"ד נאור-גרשט כי אין בכך כל טעם לפגם. לסיכום, מרמזים אלו כי התנגדותה של בזק אינה לחינם, אלא נשענת על חשש כי המרכז האקדמי יעזור להוכיח את בזק על החשדות המיוחסים לה.

 

כזכור, באופן די נדיר, החליט גוף אקדמי לנקוט עמדה ברורה כנגד דרך פעולתם של אלוביץ' ושאר הדירקטורים בבזק. אלוביץ' השלים את רכישת גרעין השליטה בבזק (30.5%) בתחילת 2010 בתמורה ל-6.5 מיליארד שקל, מתוכם רק 18% הון עצמי והשאר בהלוואות בנקאיות והלוואת בעלים. על פי הבקשה לתביעה נגזרת, שהוגשה נגד בזק על ידי משרד עו"ד נאור - גרשט, עולה כי חלוקת הדיבידנדים בבזק (בדגש על זו שאושרה במרץ האחרון – 3 מיליארד שקל שלא מקיימים את מבחן הרווח) נתמכת על הלוואות שאמורות לשרת את החברה, אך בפועל משרתות את צרכי המימון של אלוביץ' ומכרסמת במיעוט בעלי המניות.

 

לעמדה זו מבקש להצטרף המרכז האקדמי להצטרף: "בעוד שהחלוקה מטיבה עם בעלי השליטה, היא כרוכה בסיכונים רבים עבור בעלי המניות, הנושים והעובדים". עו"ד עמירם גיל שמייצג את המרכז האקדמי טען כי לא ייתכן שבקשות המוגשות לחלוקת דיבידנד אשר לא מקיים את מבחן הרווח ואת מבחן יכולת הפירעון, יהפכו לדבר שגרתי. "כאילו אין די בכך שהדיבידנד נועד לממן עבור בעל השליטה את ההלוואות שנטל באופן אישי, כעת החברה נוטלת על עצמה התחייבויות שמגדילות את יחסי המינוף שלה"

 

בנוסף כתב גיל כי "השחקנים בשוק ההון מגיבים לטלטלה הפיננסית. סוכנויות הדירוג מורידות דירוג, המלווים דורשים תשואה גבוהה יותר וכך נפגעת יכולת החברה לגייס וערך המניה סופג לעיתים מכה".

 

את תופעת הדירקטורים שמאשרים חלוקת דיבידנד חריגה, הם מסבירים בכך שאלו מעדיפים לשרת בראש ובראשונה את האינטרס של בעל השליטה. אחת ההוכחות שמחזקות את טענתם הינה בדמות מחקר חדש שמסקנתו כי "הדירקטורים בשוק ההון הישראלי מצויים לרוב בניגודי עניינים ואינם נהנים מעצמאות מול בעל השליטה".

 

"הגריעה מהון החברה לטובת הדיבידנד מובילה בהכרח להידוק החגורה ולמהלכי התייעלות שמשמעותם לא אחת הקפאה או הורדת שכר צמצום שעות עבודה", וכל זה מוביל להערכת המרכז האקדמי ש"עבור חברות המתעלות משאבים לטובת דיבידנדים חריגים נוצר אף תמריץ להעסקת עובדי קבלן במטרה לחסוך בהטבות סוציאליות ובפיצויי פיטורין".

לכתבות נוספות בנושא שוק ההון 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x