בעל מניות בבזק: "הדירקטוריון נהג כמריונטות שגרמו נזק של 900 מיליון שקל"
בעל מניות מבקש להגיש תביעה נגזרת נגד היו"ר שאול אלוביץ' והדירקטורים בטענה לנזקים שגרמו לבזק
פחות מחודשיים לאחר שבית המשפט המחוזי בתל אביב הותיר פתח לתקיפה משפטית של חלוקת הדיבידנד בגובה 3 מיליארד שקל בחברת בזק, חוזר הנושא לפתחה של השופטת דניה קרת־מאיר. בסוף השבוע ביקש אסף בן זקן, שמחזיק ב־1,162 מניות של בזק, לאשר לו להגיש תביעה נגזרת נגד שאול אלוביץ' ונושאי משרה נוספים בבזק, בטענה כי "חברי הדירקטוריון, כמריונטות בידיו של בעל השליטה, הלכו שבי אחריו ובהתאם לצרכיו האישיים, והכל על מנת לרצותו, ולא הפעילו שיקול דעת עסקי באישור הדיבידנדים".
בן זקן מבקש לאשר לו להגיש תביעה בשם החברה נגד אלוביץ', בנו אור אלוביץ' ודירקטורים נוספים בחברה, שאמורים להיות נטולי אינטרס ואובייקטיבים, ובהם הדח"צ מרדכי קרת, שעליו נטען כי קודם לתחילת עבודתו בבזק ישב במשך תשע שנים בדירקטוריון של יורוקום שבבעלותו של אלוביץ'. לדברי התובע, קרת לא הצהיר על כך בטרם מונה לדירקטור בבזק.
לדברי בן זקן, שלמה רודב, ששימש כיו"ר דירקטוריון בזק בטרם מונה אלוביץ' לתפקיד, קיבל במרץ בונוס בשווי של יותר מ־3.5 מיליון שקל, ואילו יהושע רוזנצווייג שמכהן כדירקטור בלתי תלוי בבזק, היה דירקטור בחברה־הבת של בזק, פלאפון, החל מדצמבר 2010 וכחודש לאחר מכן מונה לדירקטור בבזק בינלאומי. "מובן הצורך של רוזנצווייג להוכיח את נאמנותו לבעל השליטה, אשר מינה אותו לדירקטור בחברות־הבנות הפרטיות", נטען בבקשה.
| קנייה חזקה | קנייה | המתן | מכירה | מכירה חזקה |
טענה דומה עלתה נגד דירקטור נוסף, אלדד בן משה, שהצהיר כי אין לו כל זיקה לבעל השליטה, ומונה לדירקטור פלאפון ביום שבו התמנה לדירקטור בבזק.
"המשך העסקתו על ידי בעל השליטה בחברת פלאפון משפיע על אופן הצבעתו בחברה־האם בזק, ואין שום דרך לקבל את ההנחה כי הוא אינו תלוי בבעל השליטה. אבני הדרך שהנחו את הדירקטוריון משעה שאלוביץ' נהפך לבעל השליטה היו מצבו האישי - ולא טובת החברה - כאשר העדיפו להקל את נטל המינוף הפיננסי האדיר שרבץ על כתפיו לצד עלויות מימון אדירות".
חלוקת הדיבידנד בוצעה לאחר רכישת גרעין השליטה (כ־30%) בבזק באפריל 2010 בידי בי קומיוניקיישנס המוחזקת בשרשור על ידי יורוקום של אלוביץ', תמורת 6.5 מיליארד שקל. הדיבידנד אושר בבית המשפט לאחר שבזק ביססה את כושר הפירעון שלה על חוות דעת כלכלית של גיזה ובתצהיר של מנהל הכספים שלה, אלן גלמן.
בבקשה שהוגשה באמצעות עורכי הדין אופיר נאור ורנן גרשט נטען כי אלוביץ' צמצם את עלויות המימון האדירות שנבעו מההלוואות שנטל לצורך רכישת השליטה, בכך שהעמיס על בזק עלויות ריבית אדירות שאינן משמשות את פעילות החברה ואת הסיכונים הכרוכים בנטילת ההלוואות.
התובע צירף לבקשה חוות דעת של רו"ח ניסים גיא שבה נטען כי עלותן של חלק ההלוואות שניטלו ב־2011, במונחי ריבית ועלויות גיוס בלבד, היא כ־2.135 מיליארד שקל.
"נשוב ונדגיש, על קופתה של בזק הועמסו הלוואות ב־2011 שעלותן הכוללת עולה על 2 מיליארד שקל, והכל על מנת לחלק דיבידנדים שנועדו להיטיב עם האינטרס של בעל השליטה", נכתב בבקשה. בעל המניות מבקש מבית המשפט לחייב את חברי הדירקטוריון לשלם לחברה 900 מיליון שקל בגין הנזק שנגרם לה. חברת בזק וקבוצת אלוביץ' העדיפו לא להתייחס לכתבה.
