בלעדי ל"כלכליסט" - מנהלי קרנות הנאמנות נגד האכיפה המנהלית: "הסמכות של רשות ני"ע לביטול רישיונות ניהול השקעות מוגזמת"
האיגוד מתכוון לשלוח לרשות ני"ע מכתב חריף התוקף את הסמכויות המורחבות שתקבל במסגרת ההאכיפה המנהלית לביטול רשיונות הניהול
איגוד מנהלי קרנות הנאמנות בראשות מיקי ציבייר מתכנן לשלוח לאחר החג מכתב חריף לרשות ני"ע שתוקף חלקים מסוימים בחוק האכיפה המינהלית הנוגעים למהימנות הגופים המפוקחים, ושבגינם יכולה הרשות להתלות רישיון למנהלי קרנות או לבטל אישור שניתן לאדם לשמש כמנהל קרן נאמנות.
בטיוטת המכתב שממוענת לדניאל רימון, הממונה על החקיקה ברשות, ושהגיעה לידי "כלכליסט", נכתב כי "מדובר בסנקציה חמורה מאוד, לאחר שמנהל הקרן עמד בכל התנאים הנדרשים לצורך קבלת האישור מרשות ני"ע לשמש כמנהל קרן, ולאחר שהשקיע משאבים רבים לצורך עמידה בהוראות הדין והרגולציה המכבידה החלה בשוק זה".
פגיעה בזכויות יסוד
האיגוד מוטרד מכך שהיא יכולה לשנות בעצמה את רשימת ההפרות שבגינן יכולה הרשות לבטל את הרישיון של הגוף המפוקח, זאת ללא צורך באישור של גורם נוסף. לטענת האיגוד, "סמכות זו היא חריגה ביחס לסמכות הנתונה לרשות בחוק. גם לא נקבעו קריטריונים או שיקולים מנחים לרשות לעניין הרכבת רשימת המעשים או המחדלים שביצועם מהווה הפרה, ולמעשה ניתן לה שיקול דעת מלא בעניין הזה". לטענת האיגוד, מצב זה יוצר חוסר ודאות שפוגע בזכויות יסוד חוקתיות כמו חופש העיסוק וכבוד האדם וחירותו. לטענת האיגוד, "רשימת הנסיבות לפגם חייבת להיות מצומצמת ככל שניתן, ולא יהיה נכון להכניס אליה נסיבות שעשויות להעמיד את מנהל הקרן בחוסר ודאות באשר לעתידו".
לא נהנים מחזקת החפות
האיגוד מתנגד לכמה סעיפים ברשימת ההפרות עצמה שבגינה יכולה רשות ני"ע לבטל או להתלות את רישיונות הניהול. האיגוד תוקף את ההכללה של עבירות משמעת ברשימת העבירות הכלכליות של הרשות. האיגוד טוען כי עבירת משמעת אינה בגדר נסיבה שעל בסיסה ניתן לשלול רישיון. הדוגמאות הנוספות שנותנת הרשות לעבירות כלכליות הן עבירות גניבה, שוחד וזיוף.
האיגוד תוקף גם את הסעיף המאפשר לרשות להתלות רישיון בשל הרשעה בעבירה, הגשת כתב אישום או חקירה פלילית בקשר עם ביצוע עבירה.
האיגוד סבור שמדובר בסעיף "רחב מדי שאינו מאזן בין העובדה שבשלב שבו נערכת חקירה ואף בשלב שבו מוגש כתב אישום, עדיין נהנה אדם מחזקת החפות. התחשבות בכתב אישום או חקירה עשויות להוביל למצב שבו אדם מנהל את הגנתו בפני בית המשפט ורשות ני"ע פותחת בהליך מינהלי מקביל שבו החשוד אינו נהנה מאותן זכויות הקיימות במסגרת ההליך הפלילי. במצב זה עשויה להיווצר תחרות בין הליכים שתפגע אך ורק במי שכנגדו מנוהל ההליך". באיגוד שואלים "מה יקרה אם הרשות תתלה או תשלול רישיון של אדם על בסיס חקירה ולאחר מכן ייצא זכאי?".
במכתב מוזכרים מספר מקרי עבר של מנהלי השקעות ועובדי בתי השקעות שנמצאו זכאים לאחר שנוהלה נגדם חקירה, כגון, יוסף גרינפלד, שהואשם בשימוש במידע פנים, יונתן קיי וניר הורה, לשעבר עובדי אילנות בטוחה שהואשמו בניסיון להשפיע במרמה על מדד המעו"ף, והמקרה של חברת שירותי המעו"ף אופמת ומנהליה, גולן כהן ורונן רשף, שהואשמו בעבירות של הרצת מניות.
לטענת האיגוד, בשוק קרנות הנאמנות עושים כוחות השוק את שלהם, ואם מתקיימת חקירה נגד מנהל קרנות, היא מקבלת ביטוי פומבי באמצעי התקשורת וכך "מעניש" ציבור המשקיעים את מנהלי הקרנות, גם אם לא הוכחה אשמתם. על פי האיגוד, התליית רישיונם של אלו שלא הורשעו בדין היא עונש כפול עבור אותם מנהלים.
תלונות ציבור וביקורות
האיגוד תוקף בנחרצות גם את סמכותה של הרשות להתלות רישיון בעקבות ממצאי ביקורת ותלונות לקוחות. "תלונת לקוח לא יכולה להימצא מוצדקת אלא במסגרת הליך משפטי", טוענים באיגוד. "מהן תלונות שמצדיקות התליית רישיון? האם מקרה שבו מנהל תיקים שכתוצאה מטעות בהוראה טלפונית לא ביצע פעולה עבור לקוח ועקב כך נגרם ללקוח הפסד כספי יכול להיחשב למקרה כזה? אין כל הצדקה לכלול מקרה מסוג זה כי הדבר יוביל למצב שבו מי שירצה לפגוע במנהל קרן, יכול להפוך לבדו או עם אחרים למגיש תלונות סדרתי".
