אלי יונס: "נושא המשכנתאות אינו מהווה סיכון לבנקים"

"נושא המשכנתאות אינו מהווה סיכון לבנקים בישראל. אמרנו את זה גם בשיחות שקיימנו עם חברות דירוג האשראי העולמיות שהביעו חשש כזה" – כך אומר מנכ"ל בנק מזרחי טפחות אלי יונס בראיון למגזין איגוד הבנקים "בנקאות" המתפרסם השבוע.

לדברי יונס, "אין משבר בשוק הדיור בישראל, כי יש פחות מדי בנייה של דירות למגורים. איך נראה משבר? כדאי לזכור את התמונות מארה"ב, של רחובות שלמים עם בתים שאף אחד לא קונה, כי בנו יותר מדי. בישראל אין דבר כזה, להיפך – יש מחסור. את המחסור צריך לפתור ביצירת היצע של קרקע מתוכננת למגורים, ואני לא מצליח להבין למה לא עושים את זה. המונופול הכי גדול בישראל, ואני לא מחדש בכך, הוא מינהל מקרקעי ישראל. אני מבין שקשה להקצות קרקע ולתכנן אותה במרכז תל-אביב, אבל מה הבעיה להקצות קרקעות בראש העין או באר שבע ולתכנן אותן. למה המחיר שלהן חייב להיות גבוה. למה לנצל מחיר גבוה שנובע ממחסור, כאשר יוצר המחסור הוא הגורם שנהנה ממנו. מדינת ישראל לא יכולה לטעון שיש בעיה ולהזיל דמעות תנין, בשעה שהיא מחזיקה את הכלי שיוצר את הבעיה. הם יצרו את הבעיה, אז שיפתרו אותה".

אין עלייה ברמת הסיכון של הבנקים?

"רמת הסיכון של הבנקים אינה בתחום המשכנתאות ולא קשורה למשקי הבית. אני אומר את זה בצורה חד-משמעית. אלה הלוואות פרטיות. אם חלילה ייווצר משבר קרדינלי במשק, עסקים יתמוטטו ולמפוטרים לא יהיה כסף לשלם משכנתה. אבל אם שואלים מה יקרה קודם, התשובה היא: קודם ייפגעו ההלוואות לעסקים ורק אחר-כך משקי הבית. הסיכון הזה קשור לבעיית מאקרו שעלולה להיווצר מצד המשק ולא מצד משקי הבית".

"החקיקה נגד הבנקים פוגעת בצמיחת המשק"

יונס מביע בראיון תרעומת על יוזמות חקיקה שונות של חברי כנסת נגד הבנקים: "חברות הדירוג הבינלאומיות שהורידו דירוג לבנקים בישראל טוענות כי ה-Support Rate – הדלתא שהן מוסיפות לדירוג הבנקים שמתבססת על התמיכה הציבורית בבנקים – היא בישראל אפס. חברות הדירוג לא מתעלמות מהיקף החקיקה והמאמץ הפוליטי שנעשה בישראל, כדי למנף את מאזני הבנקים לצרכים פוליטיים נקודתיים. התופעה הזו מובילה לגידול במחירי האשראי למשק הישראלי, לעלייה במרווחי גיוס המקורות למשק הישראלי, לעלות גבוהה יותר של עשיית עסקים בחו"ל ולפגיעה בקטרי הצמיחה העיקריים של המשק. ככה זה עובד. בחו"ל מתייחסים לכך מאוד ברצינות וכולם קוראים את העיתונות העברית. חברות הדירוג אמרו זאת במפורש כאשר הן הורידו את הדירוג של מדינת ישראל: שהתחושה היא שמשתמשים במאזני הבנקים כדי למנף מטרות פוליטיות נקודתיות, ואני מצטט מילה במילה. כאשר חבר כנסת חושב שיש לו רעיון נהדר, כי אם הבנקים יספגו איזה עלות נוספת הוא ייראה מאוד פופולארי, מישהו משלם את זה באופן ישיר".

לדברי יונס, "המסקנה היא ברורה: כמו שלא ממנפים את צרכי הביטחון או את תחום החינוך לצרכים פוליטיים ומבצעים בהם שינויים כי זה נראה טוב פוליטית, בלי לחשוב איזה נזקים נגרמים – כך גם בתחום הכלכלי: אסור למנף את המערכת הכלכלית לצרכים פוליטיים. לצעד כזה יש מחיר".

יונס התייחס בראיון גם לסוגיית הייעוץ הפנסיוני המקרטע במערכת הבנקאית: "זה נושא מאוד חשוב, אבל אם הסביבה הרגולטורית הנתונה לא תשתנה, הייעוץ הפנסיוני לא יתרומם לעולם. בשנה שעברה משרד האוצר יצא בהכרזה שהולכים לבצע מהפך. באוצר זיהו כנראה את החסמים להתפתחותו של הייעוץ הפנסיוני והבטיחו להסיר אותם, אבל מאז לא קרה כלום.

"רשימת החסמים כוללת חוסר אפשרות לקבל מידע, היעדר מסלקה וחוסר אפשרות להגיע למעסיק. אם אי אפשר להגיע למעסיק, לא ניתן להגיע לעובדים. רוב ההיסטוריה של מתן ביטוח פנסיוני היא במערכת היחסים בין המעסיק למבטח, עם מעורבות של ועד העובדים באמצע. נוח להם ככה. הם מוכרים לך מעין חבילה ממוצעת שלא מתאימה לצרכים הספציפיים של כל עובד. אם אי אפשר להגיע לעובדים, לעולם המעסיק ימכור את החבילה שמסירה את האחריות הספציפית (שבה אינו מסוגל לטפל) מכתפיו.

"אומרים לנו שמגינים עלינו (הבנקים האחרים) מפני שני הבנקים הגדולים, כדי שהם לא יוכלו לכפות תנאים על המעסיקים, אז אני אומר בתגובה: אל תמכרו לנו הגנה, אנחנו יודעים להסתדר לבד. הקמנו מערכות מאוד יקרות כדי להיות מסוגלים לבצע את זה. בפועל משרד האוצר מעולם לא עמד בהתחייבויות שלו בפני הכנסת, שעוגנו בחקיקה בעקבות ועדת בכר, שכללו פתיחה של הייעוץ הפנסיוני בפני הבנקים בדרך שתועיל לציבור בישראל. כל הבנקים השקיעו סכומי עתק בתחום הזה, ובפועל הם מנהלים בשוליים פעילות של ייעוץ בעיקר לעצמאים.

"אנחנו מוכנים כבר חמש שנים. המצב אצלנו, ואני מניח שגם בבנקים אחרים, הוא שמקפלים את ההשקעה בתחום הזה לאחור. בשוליים קצת מתחזקים את המערכות, אבל אין שום טעם להחזיק יועצים שאין להם עבודה, כי הם צריכים להמתין ללקוחות שיזדמנו לסניף. אתה רואה עובד במפעל מסודר שנכנס לעימות עם המעסיק שלו על הייעוץ הפנסיוני? הבת שלי עבדה באחת מקופות החולים וסיפרה לי ששלחו אותה לסוכנות ביטוח מסוימת לקבל ביטוח אחריות מקצועית וביטוח פנסיוני. אמרתי לה שתדרוש לקבל ייעוץ פנסיוני בבנק, והבטיחו לה שלא תהיה בעיה. לאחר שהיא קיבלה ייעוץ בבנק, היא הגיעה לסוכנות הביטוח ושם העבירו אותה למנהל ההסדרים. מנהל ההסדרים בבעלות חברת הביטוח, אז הוא העביר אותה לחברת הביטוח ובזה נגמר העניין".

"תגמול בכירים שקשור להישגיות – נכון וראוי"

בשנים האחרונות הפך יונס, הבנקאי המתוגמל ביותר בישראל, לאחד הסמלים של המאבק הציבורי בשכר הבכירים. לדבריו, "הדיון על השכר בישראל בשנים האחרונות חרג באופן מוזר מהדיון על הרווח. התפיסה הפילוסופית-סוציאליסטית של תמורה להון ותמורה לעבודה התבלבלה. אף אחד לא עוסק יותר בתמורה להון וכולם עוסקים בתמורה לעבודה. על-פי תפיסתי, התמורה לעבודה, בעיקר כאשר ההישג קשור במידה רבה בעבודה, היא דבר הוגן לחלוטין, ובתנאי שהתמורה לעבודה מתקשרת לתמורה להון. כלומר, שהתגמול קשור להישגיות. בכל מקום שהתגמול קשור להישגיות, הוא נכון וראוי. כאשר אתה שם את התמורה להון מול התמורה לעבודה ומנסה לשקול איפה יותר נכון למצוא את נקודת שיווי המשקל, אני לא חושב שהיא נמצאת לטובת תמורה להון ולרעת תמורה לעבודה. היכן שההחלטה על איזון זה נמצאת בידי בעלי מניות דומיננטיים והיכן שהמתוגמל איננו גם הבעלים – אין שום מקום להתערבות הרגולטור. הכול בידי בעלי המניות".

ואתה אומר שהשוק מספיק משוכלל?

"אתה חושב שבעלי שליטה לא יודעים לנהל מו"מ? הם כאלה רפי ידיים שהם לא יודעים מתי לומר כן ומתי לומר לא? לטעון שבתנאי השכר הם קונים את הנאמנות לטובת בעל השליטה, זה הבל מוחלט".