פסגות משיק קרן כספית חדשה במסווה של קרן מק"מ

המלחמה על הכספים שהלקוחות פודים מהקרנות המסורתיות צוברת תאוצה: בית ההשקעות הגדול במדינה, פסגות, שרק לפני חצי שנה העלה דמי ניהול בקרנות הכספיות וספג גל פדיונות אדיר, הקים לאחרונה קרן כספית חדשה שלה קרא בשם "מק"מ עד שלושה חודשים". מדובר בקרן כספית, שמשלמת עמלת הפצה של 0.12% בלבד לבנקים אך דמי הניהול בה 0.25%, אף גבוהים מדמי הניהול בקרנות הכספיות הקיימות של פסגות שנעים בין 0.15% ל־0.2% (לאחר ההעלאה). המהלך של פסגות נראה לכאורה תמוה משום שלא ברור מדוע בפסגות מאמינים שהיועצים בבנקים יקנו אצלם את הקרן החדשה בזמן ששאר הגופים בתעשייה מציעים קרנות כספיות שכלל לא גובות דמי ניהול.

התשובה למהלך נעוצה בתחרות העזה על כספי הלקוחות שהובילה את בתי ההשקעות להפעיל פתרונות יצירתיים במיוחד. בשלושת החודשים האחרונים שהתאפיינו בחוסר ודאות בשווקים, פדה הציבור מקרנות הנאמנות סכום עתק של כ־10 מיליארד שקל.

לאור זאת, נאבקים בתי ההשקעות לשמור על הלקוחות אצלם - ולמנוע מהם להעביר את הכספים לפיקדונות בבנקים - מתוך תקווה שכשהשוק יתייצב, הלקוחות ישמרו להם אמונים וירכשו קרנות מסורתיות שלהם. בהתאם לכך, הם משווקים באגרסיביות קרנות נאמנות סולידיות שהבולטת שבהם היא קרן נאמנות כספית, שלפי הגדרתה יכולה להשקיע רק בני"ע בעלי מח"מ קצר של עד שלושה חודשים דוגמת מק"מ ופיקדונות בנקאיים. רוב בתי ההשקעות מציעים קרנות אלו ללא דמי ניהול, אולם פסגות שעד לא מכבר שלט בשוק הקרנות הכספיות, יצא לכאורה ממשחק כשהעלה את דמי הניהול בסוף 2010.

קרן כספית "רגילה"

על רקע הפדיונות העזים שספג פסגות לאחר העלאת דמי הניהול, הוא התעשת והחל לשווק באגרסיביות קרנות מתחרות לקרנות הכספיות: קרנות שמשקיעות במק"מ בודד לשנה עם דמי ניהול נמוכים (0.1% בקרן הראשונה ו־0.25% בקרנות שהושקו אחריה). הקרנות זכו להצלחה היסטרית, והיועצים בבנקים גייסו לתוכן כספים בהיקפים גדולים (במאי לבדו, לשם המחשה, גייסו שתי הקרנות של פסגות כמעט מיליארד שקל).

אלא שהמתחרים הגדולים של פסגות לא שקטו על השמרים, ואנשי המחקר שלהן פרסמו ניתוחים שלפיהם מק"מ לשנה הוא מוצר פחות אטרקטיבי מהקרנות הכספיות. אנשי השיווק של המתחרה הגדול של פסגות, הראל פיא, שיגרו ליועצים מסרונים שבהם טענו כי קרנות המק"מ לשנה לא מתמחרות כראוי את הצפי לעליית ריבית במשק ולכן טומנות בחובן סיכון להפסדי הון. לכן, לטענתם, הקרנות הכספיות עדיפות עליהן.

היועצים, שבהתחלה הסתערו על קרנות המק"מ של פסגות, החלו לפקפק ביעילות ובאטרקטיביות שלהן. בפסגות, שכאמור, העלה דמי ניהול בקרנות הכספיות, היה קושי אמיתי להציע למערכת הבנקאית את הקרנות הכספיות כאלטרנטיבה לקרנות המק"מ שלהם, וייתכן כי בגלל זה הוקמה הקרן החדשה: "מק"מ לשלושה חודשים". הקרן משקיעה לפחות 75% מנכסיה במק"מ בעל מח"מ קצר, ולכאורה מפיגה את החששות מקרנות המק"מ לשנה (שעקום התשואה שלהן מעוות).

אלא שלמעשה, הקרן החדשה של פסגות שמתמיירת לספק אלטרנטיבה לקרן המק"מ היא קרן כספית לכל דבר ועניין. קרנות כספיות, לפי הגדרתן, הן קרנות שמשקיעות בניירות ערך בעלי מח"מ של עד שלושה חודשים דוגמת מק"מ.

אמנם הקרן של פסגות מתחייבת להשקיע לפחות 75% מנכסיה במק"מים קצרים, אך זה רק הופך אותה לקרן אף יותר סולידית. לפיכך, לא ברור מה הניע את פסגות להשיק קרן שלא שונה בהרבה מקרנות כספיות מתחרות, למעט העובדה שדמי הניהול שהיא גובה (0.25%) גבוהים לעומת שאר המתחרים שעדיין פועלים ללא דמי ניהול.

בפסגות מציינים כי בעוד שקרן כספית "רגילה" עשויה להחזיק בערב רב של נכסים, הקרן הכספית החדשה מתחייבת להשקיע 75% לפחות מנכסיה במק"מ, שנחשב לנייר הערך הבטוח, הסחיר והפשוט ביותר בשוק.

הזרים שולטים במק"מ

השאלה האם על הלקוח להעדיף קרן כספית על קרן המק"מ לשנה של פסגות תלויה בכמה גורמים. ההבדל המרכזי בין שתי הקרנות היא שקרן כספית משקיעה במק"מים בעלי מח"מ קצר (עד שלושה חודשים), ואילו קרן מק"מ לשנה משקיעה במק"מ שמועד פקיעתו בעוד 12 חודשים. כלל בסיסי בכלכלה הוא ככל שהמח"מ קצר יותר הסיכון נמוך יותר, אלא שמנגד עבור הסיכון הגבוה יותר זוכים לתשואה גבוהה יותר.

לטענת גורמים בתעשייה, המק"מ לשנה פחות עדיף על המק"מ הקצר משום שהוא לא מגלם את הציפיות במשק להעלאות ריבית (בנות 0.25% כ"א). עקום התשואות של המק"מ, לפי גורמים אלו, מגלם ציפייה לשתי העלאות ריבית בשנה הקרובה — אך אם בפועל יהיו יותר משתי העלאות, האלטרנטיבה של השקעה במק"מ דרך הקרנות הכספיות (מח"מ קצר יותר) עדיפה.

אותם גורמים מוסיפים כי מי ששולטים כיום בשוק המק"מים הם משקיעים זרים שלוקחים הלוואות דולריות (שעל רקע סביבת הריבית הנמוכה בארה"ב כמעט שלא נושאות ריבית) וקונים איתן מק"מים עם ריבית גבוהה של כ־3.25%. לטענתם, לנוכח הביקושים הקשיחים של הזרים, נוצר עיוות של עקום התשואה של המק"מ הארוך שלא מתמחר נכונה את העלאת הריבית.

מצד שני, גורמים שמצדדים בקרנות המק"מ לשנה טוענים כי עקום תשואות המק"מ מתמחר שלוש העלאות ריבית בשנה הקרובה. טענה זו מבוססת על כך שעד לפני כמה חודשים היה צפי שהריבית תעמוד על 4.25% בתוך שנה, אולם האירועים האחרונים בעולם (בהם נתוני הצמיחה החלשים בארה"ב ומשבר החובות באירופה) משנים את התמונה ומעדכנים את תחזיות הריבית — כמו גם את ציפיות האינפלציה — כלפי מטה.

לאור זאת, המק"מ מתמחר נכונה את העלאות הריבית הצפויות, ולכן השקעה בו צפויה לתת תשואה עודפת על השקעה בקרן כספית. למעשה, לטענת אותם גורמים, אם אמנם המק"מ מתמחר נאמנה את העלאות הריבית הצפויות במשק, לפי מבנה עקום המק"מ היום קיים פער תשואה של 0.5% בין פוטנציאל התשואה של קרן מק"מ לשנה לעומת התשואה של קרן כספית שמוגבלת במח"מ של שלושה חודשים כאמור. אלא שגורם נוסף שיש להביא בחשבון בהקשר זה הוא שקרנות המק"מ לשנה של פסגות משווקות בדמי ניהול של 0.25% (מה שמוחק כמחצית מהפער לכאורה בין שני האפיקים) בעוד שרוב רובן של הקרנות הכספיות בתעשייה משווקות ללא דמי ניהול כלל.

עדיף להשקיע דרך הקרנות

למי שמתלבט בין השקעה ישירה במק"מ להשקעה דרך קרנות נאמנות התשובה חד־משמעית. כיום, בסביבת אינפלציה של כ־3% בשנה, קרנות הנאמנות מהוות יתרון משמעותי מאחר שהן גובות מס רק על הרווח הריאלי של ההשקעה, להבדיל מהשקעה ישירה במק"מ. לכן, פערי המיסוי בין השקעה ישירה להשקעה דרך קרן מגיעים ל־0.4%.

בנוסף לכך, קרנות המק"מ סופגות את עמלות הקנייה והמכירה של המק"מ, ולכן לקוח שירכוש קרן כספית או קרן מק"מ לשנה לא ישלם בקנייה ובמכירה של הקרן עמלה. לעומת זאת, רכישה ישירה של המק"מ תהיה כרוכה בשיעור עמלת קנייה ומכירה של 0.1%.