כך שחקה התייקרות החלב את המחלבות
דו"חות שטראוס מוכיחים: אם המלצות ועדת קדמי יתקבלו ומחיר המטרה בחלב יוזל, רווחיות המחלבות תשתפר. האם גם הצרכן ייהנה מירידת מחירים?
שוק החלב בישראל הוא ריכוזי ונעדר שקיפות. הוא נשלט על ידי תנובה, חברה פרטית שמסרבת לחשוף את תוצאותיה. המתחרות הקטנות יותר הן טרה, גם היא פרטית, המוחזקת על ידי החברה המרכזית למשקאות, ושטראוס - שאינה מדווחת על פעילות המחלבה כמגזר נפרד.
עם זאת, מניתוח דו"חות שטראוס ניתן ללמוד הרבה על המחלבה שמפעילה הקבוצה בישראל, ובעיקר על שיעורי הרווחיות שלה. למעשה, סעיף "בריאות ואיכות חיים" המוצג תחת תוצאות שטראוס ישראל, מכיל בעיקר את תוצאותיה הכספיות של המחלבה, לצד פעילות סלטי אחלה. לפי ההערכות בענף, פעילות המחלבה מהווה כ־70%–80% מסעיף זה, כך שתוצאותיו יכולות להעיד במידה רבה על תוצאותיה של המחלבה.
מבדיקת הנתונים עולה כי רווחיות המגזר מושפעת מאוד ממחיר המטרה של החלב: כשמשווים את מחיר המטרה לרווחיות המגזר, רואים כי החל מהרבעון השלישי של 2010, בכל פעם שמחיר המטרה עלה, ירדה רווחיות המגזר. כך למשל, השוואת נתוני הרבעון השני של 2011 מול הרבעון המקביל מגלה כי עלייה של 23 אגורות במחיר המטרה (המשקפת שינוי של 11.5%) שחקה את הרווח התפעולי של המגזר מ־8.4% ל־6% בלבד.
עד כמה הנתונים של שטראוס דומים לשאר המחלבות? קשה להאמין שהנתונים של תנובה וטרה שונים מהותית. אמנם תנובה מציגה, ככל הנראה, רווחיות עודפת על שטראוס וטרה במוצרים דומים, מהיותה השחקן המוביל בענף החלב; מנגד, רווחיות זו מתקזזת בגלל פעילותה הרבה של תנובה במוצרי חלב שנמצאים תחת פיקוח מחירים - מוצרים שבהם שטראוס לא פעילה כלל, כמו למשל חלב בשקית. טרה, ככל הנראה, מציגה נתונים מעט נמוכים יותר, בגלל יעילות הייצור שלה.
נתונים אלה חושפים מה המשמעות של הורדת מחיר המטרה בחלב עבור המחלבות: ועדת המשנה לבדיקת שוק החלב, שנולדה בעקבות מחאת הקוטג', המליצה להוריד את מחיר המטרה ב־5–6 אגורות - מהלך שנתקל בהתנגדות נחרצת מצד הרפתנים. מהנתונים שלמעלה עולה כי הורדה שכזאת תסייע מאוד למחלבות להגדיל את הרווחיות שלהן.
המחלבות שומרות על יציבות המחירים
במקביל, חשוב לזכור כי אותן מחלבות שנשחקות עם עליית מחיר המטרה ברבעונים האחרונים - הן בדיוק אותן מחלבות שלא הורידו מחירים לצרכן עם ירידת מחיר המטרה בתקופות אחרות. מדוע המחלבות לא מצמידות את מחירי המוצרים למחיר המטרה? פשוט, כי הן לא יכולות ולא רוצות.
המחלבות רוצות לשמור על מחירים כמה שיותר יציבים למוצרים שלהן, כדי שהצרכן לא יופתע כל פעם שיגיע למקרר החלב.
במקביל, מחירי מוצרי החלב מושפעים משלל מחירים נוספים הנקבעים על בסיס יומי, לפעמים עם הבדלים גדולים במחיר באותו יום. מדובר בסחורות כמו סוכר, קקאו, קפה וכדומה, שהמסחר בהן מתנהל בצורה רציפה, כמו מניות בבורסה; וגם על תשומות אחרות כמו חשמל, דלק לתובלה, מים לתעשייה וארנונה.
כאשר מחיר המטרה עולה, המחלבות נאלצות לספוג חלק מהעלייה ולקצץ ברווחיות. כאשר מחיר המטרה יורד, הן לא מעבירות את כל הירידה לצרכן, וגורפות רווחים מוגדלים. תהליך זה תקף גם לכל הסחורות והתשומות האחרות במוצרי החלב. הרצון של החברות לשמור על מחירים יציבים הופך אותן בתקופות מסוימות לחמדניות ובתקופות אחרות לצדיקות - אך האמת היא שהחברות מעוניינות לשמור על מחיר יציב משיקולים שיווקיים ותפעוליים, וטובת הצרכן היא לא הנושא המרכזי כאן.
אפשר להוזיל בלי לגעת ברפתנים
כעת השאלה הגדולה העומדת בפני משק החלב היא אם השוק אכן ייפתח ליבוא ולתחרות נוספת, מה שיגדיל את היצע החלב למחלבות המקומיות - וגם אם מחיר המטרה לרפתנים אכן יקוצץ. צעדים אלה יסייעו למחלבות להגדיל רווחיות, ורק קולם של הצרכנים יכריע אם אותו שיפור ברווחיות יגיע גם לשורת המחיר.
הנתונים מראים כי המחלבות צודקות בכך שהן מלינות על מחיר החלב שמאלץ אותן להעלות מחירים, אך האם הפתרון הוא הורדה של מחיר המטרה ופגיעה ברפתנים? ישנם פתרונות אחרים שייאפשרו הוזלת מחיר לצרכן, לצד שימור רווחיות של הרפתות. כך, למשל, יכולה המדינה להכריע כי היא מעניקה סבסוד ישיר לרפתות - ולא באמצעות קביעה של מחיר מטרה גבוה. אם המדינה תעביר כספים ישירות לרפתנים הקטנים, שיספגו את הפגיעה הגדולה ביותר מהפחתת מחיר המטרה, היא תעזור להם לשרוד ולקיים את המטרה האסטרטגית של חקלאות בפריפריה. סיוע ישיר יוכל להוציא את אלמנט סבסוד הרפתות ממחיר המטרה, וכך תוכל המדינה להפחית את מחיר המטרה בסכום גבוה מהמוצע כעת - בלי לפגוע בחקלאות.
