• תפריט
מחפשי עבודה

מועדים לשמחה? הכירו את זכויותיכם במקום העבודה בחגים

מתי עובדים זכאים לתשלום עבור ימי החופשה בחג ומהו גובהו, האם מעסיקים יכולים לכפות חופשה מרוכזת והאם הם מחויבים לתת שי. מדריך

נעמי לנדאו 07:5830.09.16
לקראת ראש השנה והחגים הקרבים, כדאי לדעת מהן הזכויות המגיעות לכם לפי חוק במקום העבודה.

 

עובדים זכאים לתשלום עבור ימי חג כדי ששכרם לא ייפגע מהעובדה כי הם לא מועסקים באותו היום. מקורה של הזכות לתשלום עבור ימי החג הוא בצו הרחבה החל על כל העובדים והמעסיקים בישראל, למעט חריגים מסוימים.

 

על פי הצו, עובד זכאי לתשלום מלא מדי שנה עבור 9 ימי החג הבאים: עבור החגים ראש השנה, סוכות ופסח - העובד זכאי לתשלום עבור יומיים בעד כל חג (סך הכל 6 ימי חג) ואילו עבור המועדים - יום הכיפורים, חג השבועות ויום העצמאות זכאי העובד לתשלום עבור יום אחד בעד כל מועד (סה"כ יחד 3 ימי חג).

 

 

עובד שאינו יהודי יקבל דמי חגים על פי חגי הדת אליו הוא משתייך, או בחגים היהודיים, לפי בחירתו. הסכמים רבים נותנים לענפים שונים "יום בחירה" נוסף המתווסף על 9 ימי החג שלעיל.

 

למשל, בחלק מהענפים, זכאים העובדים ל"יום בחירה" נוסף על ימי החג, אותם יכול העובד לבחור מבין המועדים הבאים: פורים, הושענא רבא, ערב יום כיפור, אחד במאי, תשעה באב ויום הזיכרון, וכן זכאים העובדים להיעדרות בתשלום בגין כל יום שיוכרז עליו כשבתון על ידי המדינה.

תקיעה בשופר (ארכיון) תקיעה בשופר (ארכיון) צילום: אפי שריר

 

מתי עובדים יהיו זכאים לתשלום עבור ימי חג?

 

1. שהעובד יהיה מועסק לפחות שלושה חודשים במקום העבודה (כך למשל, אם נניח שעובד הצטרף לשורות המעסיק כחודש ימים לפני ראש השנה - אין חובה על המעסיק לשלם לעובד עבור ימי החג).

 

2. העובד הועסק ביום שלפני החג וביום שאחרי החג, אלא אם כן נעדר מהעבודה בהסכמת המעסיק (היעדרות שתיחשב בהסכמת המעסיק יכולה להיות יום חופשה שהעובד לקח, העובדה שהמעסיק לא שיבץ אותו למשמרת בדיוק ביום שלפני החג וכדומה).

 

3. החג אינו חל בשבת - אם החג חל בשבת, העובד אינו זכאי לתשלום.

 

הצו לא מתייחס למקרים שבהם החג חל ביום שישי או ביום פנוי אחר של העובד. עם זאת, פסיקה שניתנה לפני כשנה על ידי בית הדין הארצי לעבודה קבעה כי עובד הזכאי לדמי חגים ואשר עובד חמישה ימים בשבוע (בימים א'-ה') אינו זכאי לדמי חגים בעבור חג החל ביום שישי.

 

ההבדל בין עובדים בשכר לפי שעה לבין עובדים שמשתכרים על בסיס חודשי:

 

עובד המשתכר משכורת חודשית (ולא על בסיס שעתי או יומי למשל) לא יהיה זכאי לתשלום נפרד עבור ימי החג. למשל, אם עובד מרוויח משכורת חודשית של 6,000 שקל, שכר זה ימשיך להיות משולם לו גם כשיהיה בבית יום אחד לרגל החג השבועות נניח (פשוט לא יופחת לו החלק היחסי של יום החג מהמשכורת).

 

לעומת זאת, עובד שעתי למשל שמרוויח נגיד 30 שקל לשעה ונעדר ביום חג השבועות, ישולם לו בתלוש השכר רכיב נפרד של "דמי חגים" או "תשלום חג" (או כינוי אחר) עבור אותו יום. אם יום העבודה שלו הוא בן 8 שעות - יופיע לו בתלוש השכר רכיב נפרד של "דמי חגים" או "תשלום חג" עבור אותו יום ותחת הרכיב הזה צריך להופיע השכר היומי כפי שהיה מקבל לו היה עובד, כלומר 240 שקל (30 שקל לשעה X 8 שעות עבודה).

 

גובה תשלום דמי החגים

 

צו ההרחבה בנושא אינו קובע מה גובה הסכום שישולם בגין כל יום חג, שבו העובד בחופש. הפרשנות המקובלת הינה כי התשלום יהיה זהה לתשלום עבור יום עבודה רגיל. כאשר מדובר בעובד שעתי, חישוב דמי החג היומיים יעשה לפי ממוצע שעות ליום העבודה בשנה האחרונה, ללא תוספות שונות כגון נסיעות, שעות נוספות ועוד.

 

נופש (אילוסטרציה). האם ניתן להוציא לחופשה מרוכזת גם אם אין לכם מספיק ימי חופש? נופש (אילוסטרציה). האם ניתן להוציא לחופשה מרוכזת גם אם אין לכם מספיק ימי חופש? צילום: שאטרסטוק

 

תשלום בגין עבודה בימי חג

 

הכלל החל הוא כי דין עבודה בימי חג, כדין עבודה במנוחה השבועית. אשר על כן, במקומות עבודה בהם עובדים גם בימי חג, עובד אשר הסכים לעבוד ביום חג יהיה זכאי לשכר בגובה של 150% משכרו הרגיל בגין אותו יום, אלא אם נקבע גמול גבוה יותר בחוזה אישי או בהסכם קיבוצי או ענפי, או בצו הרחבה.

 

יחד עם זאת, בפסק דין צמח נקבע כי כאשר אין מדובר ברצונו של העובד לעבוד ביום חג, אלא בחובה אשר הוטלה עליו על ידי המעסיק, כלומר, מתוך שהעובד נאלץ לעבוד מתוך כורח, הרי שהעובד יהיה זכאי לתשלום בגובה 150% משכרו, בנוסף לשכר העבודה הרגיל שהיה משולם עבור אותו יום עבודה, אלמלא היה יום חג.

 

עבודה בערב חג

 

ערב חג נחשב ליום עבודה מקוצר, על פי צו ההרחבה בדבר מעבר לשבוע עבודה מקוצר. בערבי חג יקוצרו ימי העבודה ל-8 או 7 שעות, לפי בחירת המעסיק ונציגות העובדים. בעבור יום עבודה בן 8 שעות יינתן לעובדים תשלום כשל יום עבודה בן 9 שעות, ואילו בעבור יום עבודה בן 7 שעות, יינתן לעובדים תשלום כשל יום עבודה בן 8 שעות. בערב יום כיפור יום העבודה יהיה בן 6 שעות, והתשלום יהיה לפי 8 או 9 שעות, בהתאם לתשלום אותו נוהג המעסיק לשלם בערבי חג אחרים. בענפים מסוימים במשק קיימים הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה אשר מנהיגים ימי עבודה מקוצרים אף יותר בערבי חג. ישנם מקומות עבודה בהם נהוג זה שנים יום מקוצר בן 4-5 שעות בערב חג, או יום חופשה בתשלום בערב חג. עם הזמן נוהג זה הופך למחייב, ולעובד קיימת זכות שנוהג זה יימשך.

עבודה בחול המועד

 

אין כל התייחסות בחוק לימי חול המועד. על כן, הכלל הוא כי מדובר בימי עבודה רגילים. עם זאת, כמו בסוגיית ערבי חג, ישנם מקומות עבודה בהם חלים הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה שונים אשר מכתיבים תנאים משופרים בעבור העובדים לגבי חול המועד, ומקומות עבודה בהם קיים נוהג על פיו עובדים בימי חול המועד ימים מקוצרים. נוהג מעין זה מחייב את המעביד להמשיך ולפעול באותה דרך.

 

שי לחג

 

החוק אינו מחייב מעסיקים לתת מתנה לעובדיהם לכבוד החגים. יחד עם זאת, מחויב המעסיק לעשות כן מכוח התחייבות בהסכמי עבודה אישיים, מכוח הסכם קיבוצי או צו הרחבה החל עליו, או מכוח נוהג הקיים במקום העבודה. כאשר קיים נוהג של מתן שי לחג לעובדים, המעסיק לא יהיה רשאי לבטל נוהג זה, וביטול מעין זה עלול לקומם עליו את העובדים שיטענו להרעת תנאים.

 

כמו כן, המעסיק לא יהיה רשאי להפלות בין עובדים במתן השי. כך למשל, מתן שי לחגים רק לעובדים מצטיינים שהוכיחו עצמם תוך שלילת השי מעובדים אחרים, מהווה אפליה אסורה ומנוגדת לחוק.

 

חופשה מרוכזת

 

זוהי זכותו של המעסיק להחליט לסגור את שעריו של מקום העבודה בערבי החג ובחול המועד, ולהוציא את עובדיו לחופשה מרוכזת. עם זאת, זכות זו כפופה לשני תנאים:

 

1. אם אורך החופשה המרוכזת עולה על 7 ימים רצופים – יש להודיע על כך לעובדים שבועיים מראש לכל הפחות.

 

2. ניתן להוציא לחופשה כפויה ביוזמת המעסיק, אך ורק עובדים אשר עומדים לרשותם מספיק ימי חופשה צבורים. אם לחלק מן העובדים אין די ימי חופשה העומדים לזכותם, לא ניתן להוציאם לחופשה ללא תשלום, או להוציאם לחופשה על חשבון ימי חופשה עתידיים, אלא בהסכמתם. במידה שלא התקבלה הסכמת אותם עובדים, והמעביד בכל זאת איננו מעוניין להעסיקם בערבי החג ובחול המועד, הוא יחויב לשלם להם על ימי החופשה המרוכזת במלואם, על חשבון המעסיק.

 

במקרה של חופשה מרוכזת, ימי החג, להם זכאים כלל העובדים במשק, לא ינוכו ממכסת ימי החופשה השנתית של העובדים. גם בתחום זה קיימים הסכמים קיבוציים הקובעים בעבור מקומות עבודה בהם הם חלים, הסדרים המיטיבים עם העובדים, כגון ניכוי חלקי של ימי חופשה במקרה של חופשה מרוכזת, וכדומה.

 

הכותבת היא מומחית לדיני עבודה, עומדת בראש משרד נעמי לנדאו ושות', ויו"ר האגודה לחקר יחסי העבודה בישראל

בטל שלח
    לכל התגובות