ועדת החוקה אישרה: רשות המסים תוכל לחלט מיליונים ממעלימי מס

ועדת החוקה בכנסת אישרה הערב (א') לקריאה שנייה ושלישית את החוק שמכיר בעבירות מס חמורות כעבירות מקור לפי החוק לאיסור הלבנת הון. משמעות הדבר היא כי רשות המסים תוכל לחלט כסף ונכסים בגובה העלמת המס, מה שימנע מהחשוד בהעלמת המס להבריח נכסים במהלך החקירה ובכך לא לשלם בסופו של דבר את המס שהועלם.

ועדת החוקה קבעה במהלך הדיונים לרכך את הצעת החוק המקורית של רשות המסים וקבעה היקפי העלמת מס מינימליים שרק מהם יוכרו עבירות מס חמורות כעבירות מקור. עבירת מקור במס הכנסה תחשב רק עבור העלמת הכנסות בהיקף הגדול מ-2.5 מיליון שקל במהלך 4 שנים, או סכום העולה על מיליון שקל בשנה.

הסיבה לכך שההיקף המינימלי לכך שעבירת מס תהיה עבירת מקור נמוך יותר בחלוקה על פני שנים היא כי כאשר אדם מעלים מס על פני שנים ניתן להסיק כי מדובר בהעלמה שיטתית ומכוונת לעומת העלמה חד פעמית בשנה אחת.

העלמת מע"מ תחשב כעבירת מקור אם המס שלגביו נעברה העבירה עומד על 480 אלף שקל במשך 48 חודשים או 170 אלף בתקופה של 12 חודשים ואילו במיסוי מקרקעין העלמת נכסים בשווי של מיליון וחצי שקל כאשר גם דיווח פרטים כוזבים בנוגע לזהות הצדדים בעסקה (ללא קשר לגובה העלמה) יהוו עבירת מקור.

מנהל רשות המסים משה אשר צילום: עומר מסינגר

החוק יאפשר להחמיר את הענישה בפועל על מעלימי המס וכן להסדיר העברת מידע מהרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור ורשות המסים, מה שיקל על רשות המסים לאתר מעלימי מס. החומות שנמצאות היום בין הרשויות מונעות מהן לדעת כל אחת על חקירות או מידע שמגיע לשנייה. כך למשל רשות המסים נחשפה לחקירה כנגד בנימין בן אליעזר רק בשלב שהחקירה נהפכה גלויה.

ומה עם החזקת כסף בכספת?

כדי שעבירת מס תהיה עבירת מקור, למעשה צריך להתקיים תנאי ולפיו מלבד העלמת המס הייתה גם הסתרה מכוונת של הכסף. מה שעורר ויכוח במהלך הדיון האם החזקת כסף במזרון, כספת או לחילופין חשבון עובר ושב, מהווים הלבנת כספים. סוכם כי יהיה דיון נפרד לגבי מתי עבירת החזקה מהווה עבירה. החילוט שיתאפשר כעת לרשות המסים הוא בגובה העסקה הקשורה בהעלמת מס ובנוסף, אותו מעלים מס יידרש לשלם את כל המס והקנסות - בנוסף לסכומי הכסף שחולטו.

מנהל רשות המסים, משה אשר, הודיע שיפנה ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה להאריך את נוהל הגילוי מרצון שאמור להסתיים ביוני הקרוב וכן כי הנוהל, שלפיו אדם מקבל חסינות מהליכים פליליים כאשר הוא חושף את הכספים שהעלים יחול גם על עבירות של הלבנת הון ולא רק העלמת מס. נוהל הגילוי מרצון חל היום רק על עבירות מס, שכן הסמכות של רשות המסים מוגבלת לעבירות מס בלבד, ולא לעבירות הלבנת הון.

החלטת ועדת החוקה על הכרה בעבירות מס חמורות כעבירות מקור לפי החוק לאיסור הלבנת הון למעשה יוצרת בעיה שכן בעקבות אישור החוק, רשות המסים תעביר מידע לרשות לאיסור הלבנת הון. כך שנוהל הגילוי מרצון למעשה עלול לחשוף את מי שמסדיר את העלמת המס - לעבירות הלבנת הון, שהן למעשה פעולות שנועדו להסתיר את מקור הכסף כאשר זה אינו חוקי.

נציג לשכת רואי החשבון ג'ק בלנגה אמר כי "אחרי החוק הזה עברייני מס יהיו בסיכון שיאבדו את כל מה שיש להם. מומלץ לכל מעלימי המס לגשת באופן מיידי לגילוי מרצון ולנסות להציל משהו ממה שהעלימו. מי שייתפס לאחר תחולת החוק, צפוי לענישה קשה ביותר ולחילוט כל הכסף והנכסים בהם נמצאת ההעלמה".

במסגרת הדיון בוועדת החוקה ביקש עו"ד אורי גולדמן, סגן יו"ר ועדת איסור הלבנת הון של לשכת עורכי הדין, להבהיר לפרוטוקול כי תיקון החקיקה לא יחול על עורכי דין ורואי חשבון, אלא במקרה שהיתה להם מודעות כי מדובר בעבירות על חוק איסור הלבנת הון. במקרה כזה הם שותפים לעבירה.