• תפריט
יואל אסתרון

גרף הייאוש במדינת נתניהו

אם יש ישראלים שמחים, הם כנראה אלה שקיבלו דירה בירושה או טלפון מאראלה. כל היתר מקבלים בהכנעה את הזינוק המטורלל במחירי הדירות כאילו זו גזירה משמים

יואל אסתרון 07:0903.02.16
הדו"ח השנתי של ה־OECD שייך לז'אנר הידוע של החדשות הלא מחדשות. כמעט כמו הדו"חות של מבקר המדינה, הוא זוכה לתהילה קצרה במיוחד - יום אחד של כותרות עגומות - ונמוג. אנחנו צריכים שאנחל גורייה יגלה לנו שיוקר המחיה בישראל מעיק, מחירי הדיור בשמים, שעות העבודה ארוכות מדי והאוויר מזוהם? היי, אנחנו חיים כאן.

הדו"ח שפורסם בתחילת השבוע לא היה שונה מקודמיו. צפוף נתונים, קשה לעיכול, מכה קטנה בכנף של מחזור החדשות הריטואלי - פיגוע ותגובה נוקבת של ראש הממשלה, הסתה והתנערות מגומגמת של ראש הממשלה, ואיילת זורר זו או אחרת.

 

 

 

ובכל זאת, אני מבקש להחזיר אתכם לעוד דקה אל גרף אחד בדו"ח המייגע. תישארו איתי. הגרף מתאר את המחלה בשוק הדיור מאז 2003, אבל מה שמעניין במיוחד זה מה קרה למחירי הדירות מאז 2009, תחילת כהונתו של בנימין נתניהו לנצח נצחים. באירופה מחירי הדיור ירדו קצת בשבע השנים האחרונות. בארצות הברית הם דרכו במקום. הממוצע של מדינות ה־OECD - עלייה צנועה של אחוזים אחדים. ואילו במדינת נתניהו - זינוק חד, מטורף, כמעט לא ייאמן של כ־60%.

 

 

דירות חדשות. התקווה של הזוגות הצעירים חוסלה דירות חדשות. התקווה של הזוגות הצעירים חוסלה צילום: כרמית פלר

 

חוסר אונים כרוני

לפעמים אחוזים נשארים בתחום האבסטרקטי. אז בואו נדבר בשקלים. זוג צעיר צריך להוסיף עוד כ־600 אלף שקל בשביל הדירה הממוצעת שלו, כלומר להקפיץ את שכרו בעוד מיליון שקל ברוטו כדי לממן את ההפרש בין מחיר דירה ממוצעת ב־2009 לבין המחיר כיום. יש אולי כמה בני מזל ששכרם המריא במיליון שקל, אבל השכר הריאלי הממוצע בשבע השנים האחרונות כמעט לא זז.

 

 

 צילום: חיים צח

 

העיתונים כותבים על הזינוק במחירי הדיור כבר שנים, שרי אוצר התחלפו בקצב, שרי שיכון או בינוי תיזזו את שם המשרד הלוך וחזור, אבל ראש הממשלה הוא ראש הממשלה מאז 2009. הוא היה הראשון לא לזהות את המשבר, אבל גם ב־2011 כשהגרפים כבר השתוללו באין מפריע, גם כשמאות אלפי צעירים מתוסכלים הקימו אוהלים בכיכרות, גם כשהיה ברור מי חולל את המשבר ומי חייב לפתור אותו, נתניהו עשה מה שהוא יודע לעשות הכי טוב - פיזר הבטחות חסרות כיסוי, ניסח תגובה נוקבת או מגומגמת לפי מצב הרוח. בקיצור, עשה אפס ושום דבר.

 

 

 

חוסר האונים הכרוני של ראש הממשלה הגרוע ביותר מאז קום המדינה לא מפתיע ולא חדש. גם הניסיון הזה למקד את המבט אל מחדל הדיור איננו מקורי. מה שמפתיע שוב ושוב זו קהות החושים המוזרה שבה אנחנו מקבלים את מחדלי נתניהו כאילו זו גזירה משמים. בשבע השנים האחרונות נתניהו, במו אוזלת ידו, חיסל את התקווה של מאות אלפי זוגות צעירים, הם והוריהם, לקנות דירה במחיר סביר ומוטט את הבסיס הכלכלי של מעמד הביניים. על כישלונות קטנים יותר ראשי ממשלה שילמו בכיסאם, כאן, שם ובכל מקום. למה נתניהו הוא עדיין ראש הממשלה?

 

איבדו את התקווה

ה־OECD פרסם גם מדדי שביעות רצון תמוהים למיניהם, והם העניקו לעורכים משועממים הזדמנות להריץ דחקות נוגות. אם יש ישראלים שמחים, הם כנראה אלה שקיבלו דירה בירושה או טלפון מאראלה. כל היתר כנראה מקבלים בהכנעה את גורלם משום שאיבדו כל תקווה לשינוי בעתיד הנראה לעין. אם כך, הגרף למעלה מתאר לא רק את הזינוק המטורלל במחירי הדירות. זה כנראה גם גרף הייאוש של הישראלים במדינת נתניהו.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x