$
מחפשי עבודה

מחקרים מצאו: הדברים שאתם חייבים להפסיק לעשות בעבודה

לבצע כמה פעולות במקביל או להתרברב בצניעות: יש דברים שאנחנו עושים בעבודה מתוך מחשבה שאלו יתרמו לנו אך מסתבר כי למעשה, הם רק פוגעים לנו בקריירה

מעין מנלה 14:5029.07.15
דרך ההתנהגות שלנו בעבודה מונעת לרוב ממחשבה ואסטרטגיה. אנחנו עושים דברים שנראים לנו חיוביים, שיתרמו לנו לעבודה היומיומית ולקריירה בטווח הארוך. עם זאת, לפעמים ההתנהגות שלנו דווקא פוגעת בנו. צניעות למשל, היא תכונה חיובית, אך מחקרים מצאו כי מי שמנסה להתרברב ולהסוות זאת בתלונה כדי להיראות צנוע – משלם מחיר. אלו הם הדברים שלפי המחקרים האחרונים כדאי פשוט להפסיק לעשות בעבודה:

 

1. לבצע כמה פעולות במקביל

 

רובנו חושבים שעובדים שיכולים לבצע מספר פעולות במקביל (מולטיטסקינג) הם עובדים יעילים וטובים יותר, אך מסתבר שמולטיטסקינג עלול דווקא לפגוע בפרודקטיביות. חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד מצאו כי אנשים שעוברים ממשימה אחת לשניה, כמו למשל כאלה שמנהלים שיחה תוך כדי קריאת מיילים והתעדכנות בחדשות - משלמים מחיר כבד. הם אינם מתרכזים, שולטים בזיכרון או עוברים ממשימה את לשנייה ביעילות כמו אנשים שנוטים לבצע משימה בלבד אחת בכל פעם.

 

אנשים שקופצים בין משימות ועושים מספר דברים במקביל למעשה אינם מתרכזים בדבר. דעתם מוסחת בקלות והם אינם מצליחים להבחין בין מידע רלוונטי למידע שאינו רלוונטי.

 

החוקרים ערכו שלושה ניסויים, בהם חולקו האנשים לשתי קבוצות – כאלה שמבצעים מספר פעולות במקביל באופן קבוע וכאלה שמבצעים לעתים מספר פעולות במקביל. בניסוי הראשון הראו למשתתפים למשך שתי שניות כרטיסיות עם שני מלבנים אדומים ולאחר מכן שני מלבנים אדומים מוקפים במלבנים כחולים. המשתתפים היו צריכים לקבוע אם המלבנים האדומים היו מונחים באותה צורה בשתי הכרטיסיות. המשתתפים שנהגו לבצע מספר פעולות במקביל פשוט לא הצליחו להתעלם מהמלבנים הכחולים.

 

גם הזיכרון של ה"מג'גלים" היה פחות טוב משל חבריהם. בניסוי בו הראו להם סדרה של אותיות המשתתפים נדרשו להגיד אילו אותיות הופיעו מספר רב של פעמים. המשתתפים שנהגו לבצע מספר משימות במקביל לא הצליחו לזכור את האותיות ככל שהניסוי התארך כי בכל פעם שהראו להם אות חדשה הם התרכזו בה. ניסוי שלישי הוכיח כי ביצוע מספר פעולות במקביל פוגע גם ביכולת לעבור ממשימה למשימה. הראו למשתתפים בניסוי כרטיסיות עם אותיות ומספרים. הם התבקשו להגיד אם המספרים הם ראשוניים ואם האותיות הן עיצורים – בכל פעם הורו להם להתרכז במשימה של אותיות או של מספרים. גם כאן, אלו שאינם נוהגים לבצע משימות במקביל הצליחו יותר מחבריהם לעבור ממשימה למשימה.

 

2. להתרברב בצניעות

 

מכירים את ההתרברבות הצנועה? התרברבות שמוסווית בתוך תלונה כדי להסתיר את חוסר הצניעות. לדוגמא ארי פליישר, דובר הבית הלבן לשעבר כתב בטוויטר שלו: "כרגע הודיע שהטיסה שלי היא מספר 15 בתור להמראה. אני מתגעגע ל'אייר פורס 1'!" . כביכול מדובר בתלונה, אך למעשה פליישר משוויץ בתפקידו ובמעמדו. בסביבת העבודה נתקלים הרבה בהתרברבויות הצנועות, במיוחד בתגובה לשאלה המאוסה בראיונות עבודה "תאר חולשה שלך".

 

תרבות הסלפי והמדיה החברתית גורמת לחלוק יותר מדי מידע. עם זאת, עדיף לחלוק יותר מדי מאשר להסתיר תרבות הסלפי והמדיה החברתית גורמת לחלוק יותר מדי מידע. עם זאת, עדיף לחלוק יותר מדי מאשר להסתיר צילום: שאטרסטוק

 

תגובות לשאלת החולשות בראיונות העבודה שהן למעשה התרברבות צנועה הן למשל: "אני לא עובד טוב בצוות מכיוון שאני פרפקציוניסט", או "אני יותר מדי מנסה לרצות את לקוחותי". מחקר חדש שערכו אוול סזר, פרנצ'סקה גינו ומייקל נורטון מבית הספר למנהל עסקים של הארוורד מצא כי הסיכויים של מועמדים להתקבל לעבודה גדלים משמעותית כאשר הם אינם משתמשים באסטרטגיית ההתרברבות הצנועה. יתרה מכך, החוקרים מצאו כי אנשים מעדיפים תלונה כנה על פני התרברבות צנועה, ושזו מעוררת סלידה. לכן, בפעם הבאה אם אתם רוצים להתרברב – פשוט עשו זאת, מבלי לנסות להסוות את כוונתכם.

 

3. להסתיר דברים שליליים

 

המדיה החברתית הפכה את שיתוף היתר לנחלת הכלל. כולם מספרים לכולם עם מי הם יוצאים, מה הם אכלו לארוחת הבוקר, לאן הם טסו או מה הם חושבים. בכל נושא. מה שטוב למדיה החברתית זלג גם למקומות העבודה, ואנשים מרגישים נוח יותר לחלוק מידע פרטי ואישי - לפעמים הרבה יותר מדי מידע. מחקר חדש שערך פרופ' לזלי ג'ון יחד עם שני חוקרים נוספים מאוניברסיטת הארוורד מצא שישנם יתרונות לשיתוף יתר. לפי המחקר, הסתרת מידע מביך או שלילי על עצמנו אינה תמיד האסטרטגיה הטובה ביותר. למעשה, לפעמים אנשים מגבשים דעה טובה יותר על כאלה שמשתפים אחרים בסיפורים שליליים על עצמם מאשר על כאלה שמסתירים את המידע הזה.

 

באחד הניסויים שערכו החוקרים נתבקשו המשתתפים להשיב האם הם היו מודים שהשתמשו בסמים במהלך ראיון עבודה. למרות שרק 23% מהמשתתפים אמרו כי יודו בשימוש בסמים, הסיכוי של אותם משתתפים להתקבל לעבודה היה 65% לעומת 45% אצל אלו שאמרו שלא יודו בשימוש בסמים.

 

כמובן שזה לא הרעיון הכי טוב בעולם להודות בראיון עבודה שאתם מכורים להרואין. עם זאת, לפי המחקר, כאשר אתם נמצאים בסיטואציות בעבודה בהן אתם מתלבטים אם להיות כנים ולהודות בחולשה או לגלות מידע שלילי על עצמכם, עדיף להיות כנים ואפילו לחלוק קצת יותר מדי מידע. לפי החוקרים, כאשר אנשים מרגישים שאתם מסתירים משהו - הם נוטים לחשוד ולהניח את הרע מכל.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x