$
מחפשי עבודה

"עשר שקל": הפוסטים שיהרסו לכם את הקריירה

יותר ממחצית מהמגייסים מודים שהם פוסלים מועמדים בהתבסס על הפרופילים שלהם ברשתות חברתיות; לפני שאתם מפרסמים - הכירו את ההתנהגויות באתרי מדיה חברתית שיחבלו בסיכויים שלכם למצוא עבודה

שירות כלכליסט 11:2711.04.15

הפעילות שלכם ברשתות החברתיות חשופה גם לחברות בהן אתם מעוניינים לעבוד. בסקר שערכה חברת Jobvite הודו 55% מהמגייסים כי הם פוסלים מועמדים לעבודה על בסיס הפרופילים שלהם ברשתות החברתיות.

באתר learnvest אספו שש התנהגויות באתרי מדיה חברתית שעלולות להבריח מעסיקים פוטנציאלים. בדקו מדוע ההתנהגויות הללו מעבירות את המסר השגוי, ומה כדאי לעשות כדי לגרום למעסיקים להעסיק אתכם בכל זאת.

 

1. ללכלכך על חברים לעבודה או מעסיקים ברשת

קיטורים בטוויטר בשבת בערב שמסתיימים בהאשטאג "אני שונא את העבודה שלי", אינם קיטורים תמימים. רכילות על חברים לעבודה או על החברה עצמה, גם אם כבר עברתם עבודה מאז, מבריחה באופן מיידי מעסיקים פוטנציאלים. לראיה, סקר מ-2014 של CareerBuilder מצא ש-36% ממנהלי הגיוס ויתרו על מועמד מסיבה זו. העברת ביקורת שלילת בפומבי על מקום עבודה מציגה אתכם באור לא טוב, וגורמת למנהלי הגיוס לפקפק ביכולת שלכם לעבוד בצוות ולתמוך בארגון. הרי, אם אתם מלכלכים בכזו מהירות על מקום עבודה אחד, מה ימנע מכם לעשות זאת במקום העבודה הבא?

 

"אנשים משתמשים במדיה החברתית לעיתים קרובות כדרך להוציא קיטור", אומר דיוויד בלאקר, מייסד Venerate Media Group המספקת שירותי מדיה חברתית ויחסי ציבור לחברות. "אך ההתייחסויות באינטרנט לעובדים או לחברה צריכות להיות אך ורק חיובית. לכל דבר אחר יהיו השלכות שליליות". בנוסף, רצוי להימנע גם מאזכורים הנוגעים לחיפוש העבודה. שיילין סטוטו, מתאמת כוח האדם עבור חברת TechnologyAdvice בנאשוויל, סיפרה כי ויתרה על מועמד שהתלונן בטוויטר על הליך הגיוס.

 

2. מידע אישי מדי

באופן תיאורטי, אתם אמורים לקשקש בחופשיות על חייכם הפרטיים והתחביבים שלכם באתרים כמו פייסבוק, טוויטר ופינטרסט, ובדרך כלל גם אין עם זה שום בעיה. אולם לעיתים שיתוף מידע אישי ברשת עלול להתנקם בכם. מחקר שערכו באוניברסיטת קרנגי מלון ב-2014 בדק כיצד הגילויים באינטרנט משפיעים על הסיכוי להתקבל לעבודה. הממצאים חשפו שישנה אפליה משמעותית נגד מוסלמים למול נוצרים. "איני תומך באזכור דת במדיה החברתית בגלל הפוטנציאל הזה לדעה קדומה", אומר בלאקר. הריון הוא נושא שנוי במחלוקת נוסף, מחקר נפרד מצא שמועמדות לעבודה שבהריון זוכות ליחס שלילי, וכמעט ולא מצליחות לצלוח את הראיון עד סופו. אם בכל זאת, אתם רוצים להמשיך ולשתף את החברים במדיה החברתית בפרטים אישיים, בדקו שוב את הגדרות הפרטיות שלכם, כך שרק החברים יוכלו לראות.

 

אשלי פיין, מורה מני יורק שפרסמה פוסט שיכור בפייסבוק ופוטרה. התמונות שלכם בפייסבוק יכולות גם לפגוע בסיכויי הקבלה שלכם לעבודה הבאה אשלי פיין, מורה מני יורק שפרסמה פוסט שיכור בפייסבוק ופוטרה. התמונות שלכם בפייסבוק יכולות גם לפגוע בסיכויי הקבלה שלכם לעבודה הבאה

 

3. פוסטים סותרים

אל תספרו בראיון שקרים שעלולים להתגלות בחיפוש מהיר במדיה החברתית. בלאקר מספר כי ויתר על מועמד פעם מכיוון שבדיקה קצרה גילתה כי לא פוטר בשל צמצומים, כפי שטען בראיון אלא בגלל ביצועים חלשים. "כיום, חלק מההכנה לקראת ראיון עבודה היא לוודא שכל פיסת מידע עליכם ראויה לפרסום ציבורי", אומר בלאקר. מסיבה זו הוא ממליץ לבחון מקרוב את היסטורית המדיה החברתית שלכם לפני שמתחילים בחיפוש עבודה.

 

4. טעויות דקדוק וכתיב

למי איכפת מתי כותבים אם או עם, או שכתבתם עשר שקל? מתברר שמנהלי גיוס דווקא מאד מתעניינים בטעויות מסוג זה. סקר של אתר Jobvite מצא ש-60% ממנהלי הגיוס דחו מועמד בשל עילגות או הבנה לקויה של השפה. "זה תמרור אזהרה משמעותי מבחינתי, מכיוון שהוא מצביע על בורות", אומר ניק קורקודילוס, צייד כישרונות ובלוגר. "מרבית האנשים עושים הגהה לקורות החיים ולפרסומים באתרים מקצועיים, אך טעויות צצות לעיתים קרובות יותר כשמפרסמים פוסטים קלילים במדיה החברתית". קורקודילוס מציע לכתוב קודם את הפוסטים בוורד ולהשתמש בתיקון שגיאות לפני שמפרסמים בפייסבוק.

 

5. תכנים מפוקפקים

מנהלי הגיוס כבר ראו הכל במדיה החברתית, החל מגסויות (שגרמו ל-63% מהם להטיל ספק בהתאמה של מועמד) ועד לווידויים על צריכת סמים (83% פקפקו בהתאמה) ופוסטים מיניים (70%). "מילה גסה אחת או תמונה שלכם שותים, לא ידאיגו אותי", אומר קורקודילוס. "אך אם מתפתח דפוס עקבי, לדוגמה, סדרה שלמה של תמונות שלכם שיכורים או מסטולים, אתחיל לתהות אם זו לא בעיה שעלולה לפגוע ביכולת שלכם לתפקד בעבודה". פרסום פוסטים מהסוג הזה מעלה ספק גם לגבי כושר השיפוט שלכם. "המוניטין שלכם מבוסס על האופן בו אתם מציגים עצמכם. זו המניה הנסחרת שלכם", מוסיף קורקודילוס. בעת 'ניקוי' הנוכחות שלכם במדיה החברתית, שימו עצמכם בנעליים של המעסיק הפוטנציאלי, ונסו לראות מה עשוי להיתפס כפוגעני. "שאלו עצמכם, לו אתם הייתם המנהלים, האם הייתם מזמנים את עצמכם לראיון?" הוא מסכם. ליתר ביטחון, רצוי גם לבצע חיפוש בגוגל של השם שלכם, כולל עם שם החברה בה עבדתם או בית הספר שבו למדתם. אם מתגלים פרטים לא הולמים, בקשו מהאדם שפרסם את הלינק להסיר אותו, או שתחזקו את המוניטין שלכם על ידי פרסום תכנים חיוביים יותר בטוויטר או בלינקדאין.

 

6. בריונות

טון עוקצני אולי עובד טוב לג'ון סטיוארט, אבל הוא פחות מועיל למחפשי עבודה. סקר של CareerBuilder מצא ש-28% מהמעסיקים ויתרו על מועמד בשל פרסום הערות מפלות בנוגע לגזע, מין או דת. אף שמובן מאליו שדעות גזעניות עלולות לפגוע בסיכויי התעסוקה שלכם, גם בדיחות יכולות להתפרש בצורה שגויה, בין השאר מכיוון שהקוראים לא בהכרח מכירים את חוש ההומור הייחודי שלכם. כדי להגן על עצמכם מלצאת מרושעים כדאי לכם לציית לכלל האצבע של קורקודילוס: "באינטרנט אתם יכולים להיות מי שתרצו להיות, אז הפכו להיות האדם הנחמד שאתם גאים בו. שפרו את ההתנהגות שלכם, וכתבו דברים מועילים שיגרמו לאחרים להרגיש טוב".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x