פסימיים ולחוצים? זה יכול לעזור לכם בעבודה

בעוד שמבחר רב של מחקרים מתעד את היתרונות באימוץ גישה אופטימית בעבודה, עשרות מחקרים שבוצעו בשנים האחרונות דווקא חקרו את חצי הכוס הריקה, או במילים אחרות כיצד רמה מתונה של פסימיות יכולה להפיק ביצועים טובים יותר.

המחקרים מצאו שמעט דאגה יכולה לתמרץ אנשים להתמיד במשימות קשות. יתרה מכך, חלק מהאנשים אף מפתחים בכוונה רמה מסוימת של חשש או פחדים לפני שהם פוצחים במשימה מורכבת במיוחד, בעוד שאחרים שהם עליזים מדי לומדים לגייס עובדים פסימיים יותר שיספקו להם את מידת החשש או המציאות לה הם זקוקים.

המחקרים מצאו עוד כי מקצועות מסוימים כמו מדע אקטואריה, חשבונאות, הנדסה ומדעי המחשב, מתאימים יותר לאנשים מציאותיים ובעלי יכולת ירידה לפרטים. המקצועות הללו גם נחשבים קלים יותר לאנשים פסימיים או דאגניים.

דווקא פסימיות ודאגה יכולות להפוך אתכם לעובדים טובים יותר צילום: shutterstock

"דאגה בונה מאפשרת לנו לפתח תכנית חלופית, במובן זה שממילא אנחנו דואגים לגבי כל מה שעלול להשתבש וחושבים כיצד לפתור את הבעיות", אמר ל"וול סטריט ג'ורנל" הפסיכולוג גרג שטיינברג, מחבר הספר "ללחוץ על הגז" (Full Throttle), שעוסק בבניית חוזק רגשי בעבודה. "בצורה כזו אפשר להתכונן היטב לכל מה שעלול לקרות", כמו שאלות קשות בראיונות עבודה או משובים שליליים מהבוסים.

"אנשים עליזים לעיתים נכנסים ישירות לפעולה מבלי לעצור לקבל עצות מאחרים", מוסיפה ג'נט ג'ונסון, נשיאת חברת ייעוץ והכשרה מסיאטל, שמתמחה בהערכת אינטליגנציה רגשית. "לפעמים הם נתפסים כגדולים מהחיים, והופכים להיות שתלטניים" מבחינת שאר העובדים. היא עצמה מייעצת ללקוחות אופטימיים מדי "להאט מספיק כדי להשיג מידע" מאחרים.

במקביל, רגשות שליליים יכולים למנוע מאנשים לבצע הימורים מסוכנים, כך לפי שני מחקרים שפורסמו ב-2012 בכתב העת לקבלת החלטות התנהגותית (Journal of Behavioral Decision Making.) והשתתפו בהם 213 אנשים. בסימולציה של משחק הימורים, המשתתפים שהיו במצב רוח ירוד היו בעלי סבירות גדולה יותר לבצע הימורים שכלתניים שהם ידעו שהינם בעלי סיכוי גבוה יותר לזכות, גם לאחר שורה של הפסדים. לעומת זאת, המהמרים השמחים עברו במהירות גדולה יותר לאסטרטגיה מסוכנת, כנראה מכיוון שהעדיפו את "תחושת הבטן" על פני ההיגיון.

הלן בוק, נשיאת פירס, חברת פיתוח מנהיגות והכשרה מסיאטל, טוענת כי יותר ויותר חברות מנסות למשוך עובדים על ידי הפיכת מקום העבודה למהנה, אולם לדבריה החברות המגזימות מדי מסתכנות בכך שהן מבטלות את האפשרות לביקורת ולוויכוחים. לדוגמה, חברת קמעונות שהיא לקוחה של החברה שלה, קידמה באגרסיביות סוגים מסוימים של אינטראקציה חיובית עד כדי שהתפתחה תרבות של "נחמדות סופנית", שבה העובדים נמנעו מלהתלונן על בעיות וסיכונים. לדבריה של בוק, הדפוס הזה היווה את אחת הסיבות לכך שהחברה אימצה אסטרטגיה מפסידה במשך תקופה ארוכה.

יתרון מרכזי נוסף ממצב רוח ירוד הוא מודעות גדולה יותר למצבי הרוח ולתגובות של אחרים. במחקר מ-2011 בהובלת חוקרים מאוניברסיטת נורת'איסטרן בבוסטון, התבקשו 50 אנשים להסתכל דרך משקפת על שתי תמונות – בעין אחת ראו תמונה של בית רגיל ובשנייה ראו פרצוף עם הבעת פנים משתנה של שמח, כועס וניטראלי. הניסוי חייב את המוח לבחור תמונה אחת כדומיננטית. המשתתפים שהיו במצב רוח שלילי התמקדו לאורך יותר זמן בפרצופים, במיוחד במבט הכועס.

מודעות מסוג זה יכולה להזין הצלחה בקריירה, כך עולה ממחקר בינלאומי שכלל 118,519 משתתפים ופורסם ב-2007 ב"נקודות מבט על מדעי הפסיכולוגיה" (Perspectives on Psychological Science). עוד מצא הסקר כי בעוד שאנשים שמחים ביותר נוטים ליצור מערכות יחסים מתגמלות יותר, הפחות מאושרים מרוויחים משכורות גבוהות יותר והם בעלי השכלה גבוהה יותר. אנשים שחוו עצב מתון טובים יותר בהתאמת החשיבה וההתנהגות שלהם כך שתתאים למשימה העומדת בפניהם.