• תפריט
מחפשי עבודה

משתלם להתאגד? מה עדיף מבחינת השכר - הסכם קיבוצי או חוזים אישיים

נתונים מסקר שכר שערכה חברת צבירן בקרב חברות בתחום מוצרי הצריכה מראים שבעוד שעדכוני השכר לעובדים המועסקים בחוזים אישיים הם גדולים יותר - פחות עובדים כאלו אכן נהנים מהעלאה

מעין מנלה 11:3402.10.14
מה עדיף לעובדים מבחינת השכר, להתאגד או להיות מועסקים בחוזים אישיים? נתונים חדשים מסקר שכר שערכה חברת צבירן בקרב 50 חברות בתחום מוצרי הצריכה שופכים מעט אור על הסוגיה. בעוד שעליית השכר של עובדים המועסקים בחוזה אישי עשויה להיות משמעותית יותר מזו של עובדים המועסקים בהסכם קיבוצי, הרבה פחות עובדים המועסקים בחוזה אישי אכן נהנים מעלייה בשכרם.

במחצית הראשונה של 2014, 58% מהחברות ביצעו עדכוני שכר לכלל העובדים שמועסקים בהסכם קיבוצי. זאת לעומת 12% מהחברות בלבד אשר הגדילו את שכרם של כלל העובדים המועסקים בחוזים אישיים. עבור עובדים המועסקים בחוזה אישי, שליש מהחברות ערכו עדכוני שכר רק לקבוצות נבחרות ושליש ביצעו "תיקון נקודתי" בשכר לעובדים מסוימים.

 

גיל שלי, מנכ"ל צבירן גיל שלי, מנכ"ל צבירן

בהתאם, שכרם של עובדים רבים שמועסקים בחוזה אישי לא עלה כלל בעוד שעובדים מסוימים נהנו מהעלאה. השיעור הממוצע של העלייה בשכרם של עובדים מאוגדים לעומת עובדים לא מאוגדים הוא דומה. זאת מכיוון שההעלאה בשכר לעובדים בחוזה אישי אמנם גדולה יותר אך היא מתבצעת רק עבור חלק מהעובדים - העובדים ששכרם לא עולה מורידים בעצם את הממוצע. במחצית הבאה טווח העלאות השכר שצפוי לעובדים בחוזה אישי הוא בין 1.8% ל-5% לעומת עדכון שכר ממוצע של 2.5% לעובדים בהסכם קיבוצי. עם זאת, עבור העובדים בחוזים אישיים מרבית החברות מתכננות עדכוני שכר נקודתיים בלבד.

 

המשבר בענף מוצרי הצריכה, סיפור המשק כולו

 

סיפורם של עובדי חברות מוצרי הצריכה הוא סיפור המשק כולו. בשנים האחרונות, מאז 2011, יש ירידה בצריכה, במילים אחרות אנשים קונים פחות כי יש להם פחות כסף.

 

מצב זה בהכרח פוגע בחברות מוצרי הצריכה שמגיבות בניסיונות התייעלות, ומפטרות יותר עובדים. במחצית הראשונה של שנת 2011 שיעור המפוטרים בחברות אלו עמד על 3.2%, ב-2012 הוא עלה ל-3.7%. בשנת 2013 טיפס שיעור המפוטרים ל-4.2% ואילו ב-2014 שיעור המפוטרים במחצית הראשונה הגיע ל-5.2%.

 

הגיוסים והעזיבות נותרו כמעט ללא שינוי, שיעור המפוטרים עלה הגיוסים והעזיבות נותרו כמעט ללא שינוי, שיעור המפוטרים עלה צילום: אוראל כהן

 

"הרבה נטו לייחס את המשבר בענף מוצרי הצריכה למחאה החברתית.  אני טוען שהמחאה החברתית היא בסך הכל עוד סימפטום לבעיית הקיפאון של השכר. כך, ההידרדרות בתעשיית מוצרי הצריכה היא תוצאה ישירה של פחות כסף בכיס הצרכנים שנובעת כתוצאה מקיפאון בשכר החציוני. לא המחאה החברתית היא שגרמה לצמצום הצריכה", אומר גיל שלי מנכ"ל צבירן.

 

אחוזי העזיבה מרצון במחצית הראשונה היו 10.6% מה שמעיד על כך שלעובדים אין חשש שאם הם יתפטרו הם לא ימצאו עבודה. "לעובדים בענף מוצרי הצריכה קל יותר לעזוב כי הם עוזבים לרוב עבודה במשכורת נמוכה.

 

לכן, די סביר להניח החברות מצידן ממשיכות לגייס עובדים, במחצית הראשונה 2011 שיעור המגוייסים החדשים היה 9%, ב-2012 - 8.7%, במחצית הראשונה של 2013 -11.1% ובמחצית הראשונה של 2014 - 11%. שיעור העוזבים מרצון היה גם כן דומה במהלך השנים האחרונות ונותר בסביבות ה-5%. לעומת זאת במפוטרים יש גרף של עלייה ולכן שיעורי התחלופה עלו.

 

אם קשה לגייס עובדים בתחומים מסויימים - למה שכרם לא עולה?

 

ישנם תפקידים שעבורם חברות מוצרי הצריכה העידו כי הן מתקשות לגייס עובדים. למשל, במחצית הראשונה של השנה היה קשה לגייס אנשי מנהלה ומכירות, אנשי אחזקה, מנהלי הפצה, נהגים ומלגזנים. כל המקצועות האלו אינם מקצועות ששכר גבוה בצידן. לכאורה, ניתן היה לצפות שאם קשה לחברות למצוא עובדים בתחום מסוים כל מה שהן היו צריכות לעשות זה להעלות את השכר של אותם עובדים וכך, הן יוכלו בקלות לגייס עובדים חדשים. מדוע, אם כך, שכרם של עובדים שעבורם יש ביקוש רב, כמו למשל מלגזנים, שאינם בעלי הכשרה מיוחדת בתעשייה אינו עולה?

 

הסיבה, מסביר שלי, היא ככל הנראה דווקא ההסכמים הקיבוציים. "הסיבה ששכרם של המלגזנים לא גבוהה באופן מהותי מאנשים אחרים ללא הכשרה מיוחדת היא כנראה בגלל שהם מועסקים בהסכמים קיבוציים. המשמעות היא שאי אפשר להעלות באופן נקודתי את השכר לעובד X גם אם יש ביקוש עבורו, ולכן השוק לא מתנהג כפי שהיה מתנהג בצורה רגילה", הוא אומר.

בטל שלח
    לכל התגובות