$
קיימות בארץ
קפיטליזם 3.0 גג כתבה

כאן עובדים בכיף: 10 הפיינליסטיות בתחרות המעסיק החברתי

מי החברה שדואגת לרווחת העובדים, לאיזו חברה יש מנגנון תגמול הוגן ואיפה השכר שווה בין נשים לגברים. מאינטל, אסם ושטראוס, דרך התעשייה האווירית ועד אבן סיד - החברות העולות לגמר בתחרות המעסיק החברתי 2014 של כלכליסט וקרן מעגלים

גיל קליאן 07:2220.08.14

אינטל, אסם, שטראוס, הלמן אלדובי, רשות ני"ע, האגודה למען הקשיש דימונה, מוטורולה, אבן וסיד, קוקה קולה ותעשייה אווירית - אלה 10 הפיינליסטיות בתחרות המעסיק החברתי של "כלכליסט" לשנת 2014. השנה היא השנה הראשונה לתחרות - שנועדה לעודד מעסיקים ללכת מעבר לדרישות החוק בכל הקשור לדאגה לרווחת העובדים, תגמול הוגן, עידוד העסקת של אוכלוסיות מוחלשות ומתן הזדמנויות תעסוקה שוות ושכר שווה לנשים וגברים.

 

 

42 חברות הגישו מועמדות לתחרות, ולאחר סינון של תנאי הסף נכנסו לתחרות 25 חברות. חיתוך של החברות הללו מעלה כי 32% מהן שייכות למגזר השירותים, 32% ממגזר התעשייה, 12% הן חברות הייטק, 12% הן חברות פיננסים, 8% הן רשויות מקומיות וחברה אחת מתחום האופנה.

 

 

תמונה ברורה של יחסי העבודה

 

תנאי הסף להשתתפות היו חברה בעלת 100 עובדים ומעלה (כלומר חברה שמעסיקה כמות בינונית ומעלה של עובדים), חברה ללא הערת "עסק חי" בשנה האחרונה, חברה שלא נכנסה להסדר חוב בשלוש השנים האחרונות, חברה שהציגה בשלוש השנים האחרונות רווחיות (כלומר חברות שמקיימות את עצמן מבחינה פיננסית) וחברה שלפחות 90% מכוח האדם שלה הוא ביחסי עובד-מעביד (כלומר חברה שאינה נסמכת על קבלנים במדיניות ההעסקה שלה).

 

 

כל חברה נדרשה לספק שורה ארוכה של נתונים, על מנת לספר תמונת מצב כמותית ברורה בנושאים של יחסי העבודה בתוך הארגון - בנושאים כמו תוכניות הכשרה ופיתוח עובדים, שימור עובדים, תביעות על פגיעה בזכויות עובדים, מישוב והערכת עובדים, קידום עובדים בתוך הארגון, התאגדויות עובדים ויחס ההנהלה אליהן, איזון בין עבודה, חיי משפחה ופנאי, תמיכה והכנה ליציאה לפנסיה, מקרי הטרדה מינית, דאגה לבטיחות ובריאות העובדים.

 

בשאלון המלא שהועבר לכל חברה נבדקו הדרכות העובדים - מתוך מחשבה כי אותן הדרכות מונעות קיפאון של עובדים באותם תפקידים, ומספקים לעובדים אפשרויות להתקדם ולהתפתח בתוך מקום העבודה ולהוסיף לעצמם כישורים חדשים.

 

כך נדרשו החברות לדווח אילו הכשרות הן מעניקות לעובדים, האם הכשרות אלה פתוחות לכלל העובדים, מי קהל היעד של ההדרכות וההכשרות וכמה שעות הדרכה או הכשרה ניתנו לכל עובד בממוצע.

 

המעסיקים נדרשו לדווח על סביבת העבודה שהם מספקים לעובדים שלהם - האם הם מספקים מתקנים כמו חדר אוכל, חדר כושר, מקלחות, מכונות קפה, או פעילויות שונות שהן בעלות ערך לעובדים וחוסכות להם הוצאות נוספות.

 

בנושא זכויות עבודה, החברות נדרשו לדווח על כמות תלונות פנימיות שהוגשו בנושאי שכר או זכויות עובדים, על מדיניות סדורה בכל הקשור להבטחת זכויות עובדי הקבלן בחברה, על תשלומים שבוצעו אם בכלל בבתי דין לעבודה במסגרת תביעות נגד החברה או פשרות מחוץ לכותלי בית המשפט, ולספק השוואה בין התנאים שמקבלים העובדים הקבועים לבין התנאים של עובדי הקבלן.

 

מדד נוסף שנבדק ומעיד רבות על שביעות רצון של עובדים הוא הוותק הממוצע בחברה, עליו נדרשו החברות לדווח בצורה אמפירית. כמו כן, נבדקה השאלה האם המעסיק מאפשר ביצוע של רילוקיישן, והאם הוא מעדיף עובדים קיימים במכרזים על תפקידים חדשים.

 

כמו כן נדרש כל מעסיק בתחרות לדווח על כמות מדויקת של עובדים שקודמו במהלך השנה החולפת, ועל עובדים שניודו בין המחלקות בארגון – וזאת על מנת לתת אינדיקציה לכך שהעובדים אינם "קפואים במקומם" בחברה.

 

באסטרטגיות של איזון בין פנאי לעבודה נבדק האם יש יום בשבוע שמוגדר כיום שבו מסיימים לעבוד מוקדם, האם קיימת התייחסות שונה לאוכלוסיות כמו אמהות חד הוריות, האם קיימת אפשרות בארגון לעבודה מהבית, וכן נבדק מדד כמותי המעיד במידה רבה על האיזון בין העבודה לפנאי שמאפשר אותו מעסיק - והוא כמות שעות העבודה החודשיות בממוצע לכל עובד.

 

גילוי נרחב על פערי השכר בחברה

 

החברות נדרשו גם לגילוי נרחב בנושא השכר בחברה, לרבות שכר הבכירים, פערי השכר בין המנהלים לעובדים הזוטרים, ופערי שכר בין נשים לגברים באותו דרג. כמו כן החברות נמדדו על היכולת שלהן לשלב אוכלוסיות הסובלות מתת תעסוקה וכך גם להפגין אחריות כלפי מצבן של אוכלוסיות אלה. החברות נדרשו לדווח על מדיניות ההעסקה שלהן לאוכלוסיות אלה, שילוב נשים ומיעוטים בדרג הניהולי, העסקה של עובדים מעל גיל 45 (המוגדרת כאוכלוסיה מבוגרת על פי משרד הכלכלה) ועוד.

 

החברות נשאלו האם הן מעניקות אופציות לעובדים, כאשר בין מדדי הפערים שנבדקו נמצא גם הפער בין השכר החציוני בחברה לשכר החציוני במשק. כמו כן נדרשה כל חברה לדווח על אחוז מקבלי שכר המינימום מקרב עובדי החברה, וגם ברמת ההנהלה נבדקו מהם בדיוק פערי השכר בין סמנכ"לים גברים לסמנכ"ליות - ולטובת מי (בדרך כלל כמובן מדובר על פער לטובת הגברים).

 


המדדים שנבדקו קיבלו ציון בין 1 ל־3, לפי חיתוכים של גבוה, בינוני ונמוך. לכל חברה בכל מדד הוצמד ציון, ולפי שיקלול הציונים נקבע הציון שלה בכל קטגוריה שנבדקה (הקטגוריות היו סביבה ארגונית, יחסי עבודה ופרישה, גיוון כוח העבודה ופערי שכר). שקלול הציונים של כל הקטגוריות קבע את הציון הסופי של כל חברה.

 

השופטים בתחרות הם גלית חמי, עורכת כלכליסט, יפה ויגודסקי, יו"ר קרן מעגלים, עמיר קורץ, עורך מדור פרסום ושיווק ב"כלכליסט", שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים לשעבר, עמירה דותן, יו"ר המרכז לאחריות תאגידית, המכללה למינהל. רואה חשבון מלווה (שאינו שופט): אורן גרופי, KPMG סומך חייקין. שלב הגמר בתחרות יתקיים ב־28 באוגוסט, ותכלול פגישה אישית של כל חברה עם השופטים. הזוכים יוכרזו ב־2 בספטמבר, במסגרת הוועידה הכלכלית הלאומית של "כלכליסט".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x