הון אנושי: שתי אונות, המון הון

ישראל קנטור היה מגה עורך דין. כוכב־על, מומחה לדיני קניין, פשיטת רגל וחובות. עם לקוחותיו נמנו כל אותם עשירים שמרכזים את מרב ההון של המדינה בכיסיהם. בגיל 65 קנטור פרש והתרכז בציור, בשירה ובנגינה. ארבעה חודשים לאחר מכן הוא לקה בשבץ מוחי, ומאז הקדיש מאמצים אדירים לשיקום. הוא חזר לדבר, הוא חזר לצייר, אפילו הציג תערוכה, והוא כותב שירה.

בשישי בבוקר הוא השיק את ספר השירה שלו "שתי אונות" במרכז עינב בתל אביב. האירוע התקיים בשיתוף עמותת נאמן, שמסייעת לנפגעי אירוע מוחי ושבץ מוחי, ושבה קנטור פעיל. זה היה אירוע מעריץ. אפילו אילנה דיין, שהנחתה את הערב, היללה את חתן השמחה ואמרה ששמו נהגה במסדרונות האוניברסיטה בנימה של הערצה. היה שם ערבוב של שופטים, אנשי עסקים, אנשי רוח ואנשי פוליטיקה, עוד מהתקופה שבה היה נדמה שהפוליטיקה היא אידאולוגיה - שמות כגון אהרן ברק, מאיר שמגר, חנן מלצר, יורם דנציגר, דורי קלגסבלד, סמי סגול, גד פרופר, עמוס עוז, עוז אלמוג ויאיר צבן.

יאיר צבן

היה משונה לפגוש שם את צבן בן ה־83, קומוניסט ותיק, מאנשי משה סנה, מפעילי מק"י, ואחר כך מפ"ם ומרצ, והיה משונה לראות את מי שאמור היה להיות אופוזיציה לוחמת מסתופף כחלק אורגני מהאליטה השלטת והקפיטליסטית מאוד. כולם דיברו שם, למשל, על יצוא הגז. "אני בעברי, כמנכ"ל משרד האנרגיה, הייתי אחראי על חיפושי הגז, ואני אומר לך שהמדינה כשלה בניסיונותיה למצוא גז, אז שלא תתערב ביצוא", אמר לי אוריאל לין. גם יעקב שחר אמר: "ברור שצריך לייצא, אפילו יותר ממה שאפשר", והסביר שזאת הדרך לסגור את הגירעון האדיר של ישראל, כי האזרחים לא יסגרו אותו. שאלתי את צבן מה הוא עושה בין הקולות האלה, והוא אמר: "אין לנו הסכמה בנושא הכלכלי אבל יש לנו מן המשותף", ולין התערב ואמר: "מה זאת אומרת? במהות אנחנו אותו הדבר. פורמלית יש אי־הסכמות אבל בסופו של דבר מאמינים באותו הדבר". בדיוק אז התחילה ההרצאה של עמוס עוז על "כוחה של שפה", ואני נשארתי תוהה מה בדיוק משותף בין לין לצבן. צבן עצמו, אגב, נראה מסתייג למדי מהתאום הסיאמי שצץ לו פתאום. אולי בכל זאת ההבדל גדול מהדמיון.

יוסי ואורית בכר

פגשתי שם גם את יצחק מנור, מבעלי השליטה באי.די.בי, שאמר דברים דומים למה שאומרים לי כמעט כל המעורבים באי.די.בי באירועים האחרונים. "אני נהנה מהפריבילגיה שאני לא חייב לענות או להתראיין על אי.די.בי", אמר מנור. "אין לי צורך לתת דין וחשבון לאיש על מה שקורה שם בימים אלה. אני מעדיף לשמור על שתיקה בנושא". זכות השתיקה מעולם לא היתה מצרך חם יותר בקרב בכירי המשק.

ישראל קנטור (באדום) עם סמי סגול (מימין) וגד ואתי פרופר

את יו"ר דיסקונט יוסי בכר שאלתי על הרפורמה על שמו. רבים קושרים היום את רפורמת בכר למצב העגום שאליו הגיעו השקעות הציבור בעידן שומטי החובות, אמרתי, אבל בכר לא הבין על אני מדבר. "מה זאת אומרת, הרפורמה הזאת רק גרמה לצמיחה ולהגדלת שוק ההון, אין לי חרטות עליה", הוא אמר. שאלתי על השקעות ענק נטולות ערבויות, והוא ענה: "לאג"ח מעולם לא היו ערבויות, ואם אתה כבר מדבר על ערבויות ועל הוצאת הקרנות מהבנקים, תסתכל עכשיו על כל ההלוואות של הבנקים לטייקונים. מישהו לקח ערבויות? אפילו הבנקים לא לוקחים ערבויות על הלוואות, אז אתה בא ומתלונן על אג"ח?".

ואם חשבתי שמפתיע לפגוש קומוניסט בין קפיטליסטים, הפתעה נוספת ציפתה לי בבופה של המתוקים, כשגד פרופר התוודה שהוא לא אוכל פחמימות. שאלתי אם זה קרה בעקבות מכירת חלקו באסם, המוסד המשפחתי הכל כך פחמימתי, ופרופר הסביר שלא, שזה מסיבות בריאותיות, ושהמשפחה עדיין "מוכרת לעם את מה שהוא צריך". ככה זה, הסנדלר לא הולך יחף, הוא מקפיד על תזונה. ואנחנו בשקדי מרק ננוחם.