• תפריט
מוסף 14.10.10

כוח - מה הוא עושה למוח

אם יחסי אנוש וראיית התמונה הגדולה הם תכונות חשובות בניהול, איך זה שיש בצמרת כל כך הרבה מניפולטורים אגרסיביים, אטומים רגשית ובעלי מוסר כפול? פסיכולוגים חברתיים מגלים: המוח האנושי לא בנוי להתמודדות עם עוצמה, ועובדי העולם משלמים את המחיר

נטלי גרויסמן 13:4714.10.10

כשחיפשתי בגוגל את הצירוף של 'סטיב ג'ובס' ו'מניאק' (asshole) קיבלתי 89,400 תוצאות", מספר רוברט סאטון, פרופסור להנדסת תעשייה וניהול באוניברסיטת סטנפורד ומחבר רב־המכר האמריקאי "The No Asshole Rule", שבו ריכז עדויות להתנהלותם האקסצנטרית של בכירי המנהלים בעולם, היישר מפי מכריהם ועובדיהם.

כולם מסכימים על היצירתיות הבלתי רגילה של ג'ובס, מייסד חברת אפל, אומר סאטון, אבל עובדיו גם מכירים את התקפי הזעם שלו, נטייתו לפטר בנונשלנטיות עובדים שבהם הוא נתקל במסדרונות החברה - הוא פיטר עובד שהביא לו בקבוק מים מינרליים שונה מזה שקיווה לקבל - ואת העלבונות הארסיים שהוא מטיח בסובביו, בפניהם ובאימיילים. מנהל ב־NeXT, חברת המחשבים שג'ובס הקים בשנים שבהן חדל זמנית מפעילותו באפל, סיפר לסאטון איך ג'ובס נכנס להתקף צרחות, קללות ואיומים כאשר ביקר במפעל הייצור של החברה וגילה שצבע המשאיות אינו זהה לגוון שבו נצבעו הקירות. עיתונאי המגזין "Wired" שהסתנן למפגש מחזור של 1,300 עובדי אפל בעבר ובהווה סיפר שהאירוע נהפך במהרה לקבוצת תמיכה של נפגעי ג'ובס. לכל אחד ואחד מהעובדים, סיפר העיתונאי, היה זיכרון שבו נפגע מג'ובס אישית. "אבל סטיב ג'ובס אינו המנהל המוערך והמצליח היחיד שמכונה על ידי מכריו 'החרא הזה'", אומר סאטון.

 

ביל גייטס. עלבונות בישיבות ההנהלה ביל גייטס. עלבונות בישיבות ההנהלה צילום: בלומברג

 

עם המנהלים הבכירים האחרים שספרו של סאטון חושף את גינוני הכוחנות והעריצות שלהם נמנים מנכ"ל דיסני לשעבר מייקל אייזנר, איל העיתונות רופרט מרדוק, מנכ"לית HP לשעבר קארלי פיורינה, מייסד ענקית המחשוב אורקל לארי אליסון, היו"ר לשעבר של הבנק הגדול בעולם סיטיגרופ סנדי וייל, וגם מייסד מיקרוסופט ביל גייטס, שהיה ידוע לאורך השנים בנטייתו לעקוץ מנהלים ללא הרף במהלך הישיבות בחברה.

 

בסקר שנערך באחרונה בקנדה עלה כי אחד מכל ארבעה עובדים במדינה עד מדי יום לגילוי של יחס עוין, וכי כל עובד שני חש כמטרה ליחס כזה לפחות פעם בשבוע. מחקר דומה שנערך בבריטניה גילה כי 30% מהעובדים במדינה נחשפים על בסיס שבועי לבריונות מילולית במקום העבודה, וסקר מקיף שנערך במדינות האיחוד האירופי העלה כי 9% מהעובדים ביבשת חשים שהם תחת הפחדה ודיכוי מתמידים, וכי ברוב המכריע של המקרים האחראים לדיכוי הם הממונים על העובדים הללו.

 

הארווי ויינשטיין. אסטרטגיה של התקפי זעם הארווי ויינשטיין. אסטרטגיה של התקפי זעם צילום: בלומברג

למה זה כך? מה הסיבה לתחושות המתיחות והלחץ הנפשי שעובדים כה רבים חשים במקומות העבודה שלהם, ולכך שמנהלים רבים - בכירים כזוטרים - נהפכים לדמויות מאיימות בחברות שבהן הם עובדים? האם זוהי תוצאה של יחסים חברתיים מורכבים, של מבנה הכלכלה, או של גורם אחר?

 

ראשיתה של התשובה לשאלה נמצאת במחקריו של פרופ' רוברט הייר, הקרימינולוג יוצר מבחן האישיות PCL-R שמשמש כיום בבתי חולים ובתי משפט ככלי הסטנדרטי לאבחון פסיכופתיה. בראשית העשור הייר והפסיכולוג הארגוני ד"ר פול בביאק ערכו את מבחן PCL-R לקבוצת נבדקים לא שגרתית: מאות מנהלים בכירים בארגונים אמריקאים. תוצאות המחקר הראו ששיעור ההפרעות הפסיכופתיות והסוציופתיות בקרב מנהלים עומד על 3.9%, ואחד מכל 26 מנהלים סובל מהפרעה פתולוגית של אישיות פסיכופתית. שיעור זה גבוה פי ארבעה מאשר בקרב כלל האוכלוסייה האמריקאית.

 

"התכונות הבולטות היו אגרסיביות, מניפולטיביות, שקרנות פתולוגית, תחושת גדלות והיעדר מוחלט של אכפתיות או רגש חרטה", אומר ל"מוסף כלכליסט" בביאק, שחתום עם הייר על תוצאות המחקר ועל הספר "נחשים בחליפות: כשפסיכופתים הולכים לעבודה" משנת 2007. "בין אם תכונות אופי פסיכופתיות עוזרות לאנשים להיהפך למנהלים, ובין אם הן נולדות רק לאחר קבלת התפקיד, דבר אחד ברור", הוא אומר. "הימצאות בעמדת עוצמה מעודדת חשיבה והתנהגות אנטי־חברתית ואנטי־אנושית, ומחמירה בעיות התנהגות כאלה".

 

"עד לאחרונה, חקר העוצמה התמקד בלגלות כיצד צוברים עוצמה", מוסיף פרופ' ריצ'רד פטי, ראש בית הספר לפסיכולוגיה של אוניברסיטת אוהיו. "כיום אנחנו מבינים שעוצמה והשפעה הן משהו שהרבה אנשים יכולים להשיג בהרבה דרכים שונות, ושלא האופי עוזר להשיג עוצמה אלא להפך. עצם היכולת לשלוט ולהשפיע, עצם תחושת העוצמה, משפיעה על האופי של האדם. זו, בעצם, הסיבה לכך שהאנשים החזקים בעולם חולקים מאפייני אופי דומים. הם לא היו כאלה תמיד. הכוח הפך אותם לכאלה".

 

פטי, הייר ובביאק הם חלק מזרם מחקרי חדש שהולך ומתגבר בענפי הפסיכולוגיה החברתית והארגונית. הזרם הזה מוכיח, ניסוי אחרי ניסוי ומאמר אחרי מאמר, כמה מדויק הפתגם מהמאה ה־19, "כוח משחית, וכוח מוחלט משחית לחלוטין". החוקרים טוענים שתחושת כוח וחוסר סימטריה במערכות יחסים משפיעה על אופן פעולת המוח ועל דפוסי ההתנהגות, ודוחפת את האדם לאהבה עצמית מוגזמת, אדישות לרגשות הזולת ואף צביעות, מוסר כפול ושחיתות. לא כל מנהל הוא עריץ, קובעים המחקרים, אך ככל שהעוצמה גדלה מתחזקת השפעתה על האדם, וגדל הסיכון שהתנהגותו תשתנה ותקצין. האכזריות ופולחן האישיות שיוחסו לעריצים כגון שליט קוריאה היוצא קים ג'ונג איל וסדאם חוסיין שייכים לאותה המשפחה המורחבת שבה חברות גם השחיתות השלטונית וגם הפגיעה בזכויות יסוד של עובדים. כולם נובעים מאותו המקור - תחושת העוצמה — ומידת העוצמה היא שמכתיבה את מידת הקיצוניות שאליה האדם עלול להגיע.

 

קים ג'ונג איל. אינסוף כוח נהפך לאינסוף טירוף קים ג'ונג איל. אינסוף כוח נהפך לאינסוף טירוף צילום: בלומברג

הצלחה + הערכה = אנוכיות

 

יאן וונר, מייסד ומו"ל המגזין "רולינג סטון", החזיק בחדרו מקרר קטן ובו שיכן דרך קבע בקבוק וודקה ושקית בצלים טריים. בפגישות עם עובדיו לא היה מציע להם דבר, אך לעתים קרובות היה מוזג לעצמו כוסית וודקה, שולף בצל, נוגס בו כמו בתפוח ולועס בתאווה. "הבעיה לא היתה הריח", נזכרת דברה גרונפלד, אז כתבת צעירה במגזין וכיום פסיכולוגית חברתית ומרצה בכירה בבית הספר למינהל עסקים באוניברסיטת סטנפורד בארצות הברית. "זה היה עיוורונו המוחלט לחוסר הנימוס בהתנהגות שלו, ולפער בין מה שהוא מרשה לעצמו למה שעובדיו יכולים להרשות לעצמם. המעמד המעט מביך הזה, מפגן השררה הקטן שיאן כלל לא היה מודע לאיך שנתפס על ידי סובביו, הוא לדעתי דוגמה קלאסית לאיך שעוצמה משכיחה מאנשים את השלכות פעולותיהם על הזולת, ומשחררת אותם לחלוטין מעכבות פסיכולוגיות".

 

כיום, כחוקרת של השפעת העוצמה בארגונים, גרונפלד רואה את התבנית הזאת חוזרת על עצמה בכל מקום. בתחילת העשור פרסמה סדרת מאמרים פורצי דרך שניתחו את כל פסקי הדין של כל שופטי בית המשפט העליון האמריקאי במחצית השנייה של המאה ה־20. גרונפלד גילתה שככל ששופטים צוברים יותר פופולריות ותמיכה וכאשר הם משתייכים לקואליציה של רוב מכריע, כך הם מנמקים פחות את פסיקותיהם, ונוטים יותר להפוך על פיהם תקדימי עבר ולפגוע בסטטוס קוו.

 

קנת ליי מאנרון. מנהיג שהרס רבבות משפחות קנת ליי מאנרון. מנהיג שהרס רבבות משפחות צילום: בלומברג

"זו תוצאה של תהליך פסיכולוגי פשוט", אומרת גרונפלד. "הם יותר ויותר מתקשים לתפוס את קיומן של דעות שונות ואוכלוסיות עם צרכים שונים". מאמריה האחרונים של גרונפלד עוסקים בהשפעות המורכבות והסותרות של העצמת אנשים וחיזוק ביטחונם ותחושת הכוח שלהם: מצד אחד, כתבה, ההעצמה גורמת לאנשים להיות יצרניים יותר ומעודדת אותם לנסות להשיג יותר ולעזור לאחרים להצליח. מצד שני, אנשים שחווים העצמה נוטים להיות יותר שיפוטיים, פחות קשובים, לחשוב בהכללות, להדביק לאנשים סטריאוטיפים ולנהוג באלימות.

 

"ההתנהגות הזאת מתקשרת במידה רבה לאינסטינקט ההישרדות שלנו", אומר ל"מוסף כלכליסט" פרופ' אדם גלינסקי, פסיכולוג חברתי מבית הספר קלוג לניהול באוניברסיטת נורת'ווסטרן שבשיקגו. "יש לאנשים צורך פסיכולוגי להזדהות עם האנשים שבהם הם תלויים, ולהתחשב בהם. כאשר אדם בעל עוצמה כבר אינו תלוי באלה שתחתיו, אינסטינקט ההתחשבות אינו נכנס לפעולה".

 

בשנת 2006 פרסם גלינסקי את תוצאותיו של ניסוי שערך עם דברה גרונפלד, ושביקש להציג את ההשפעות המיידיות של תחושת העוצמה על מידת האנוכיות של האדם. בניסוי חולקו הנבדקים לשתי קבוצות. חבריה של קבוצה אחת התבקשו להיזכר בחוויה שבה זכו להצלחות וחשו חדורי כוח. חברי הקבוצה השנייה התבקשו להיזכר בהפך - ברגע שבו חשו חלשים ומוקטנים. לאחר מכן התבקשו כל הנחקרים לצייר על מצחם בטוש את האות E. התוצאות היו מובהקות: כמעט 90% מהנסיינים שנזכרו בחוויה מחלישה ציירו את האות כך שאדם העומד מולם יוכל לקרוא אותה. לעומתם, שליש מחברי הקבוצה המועצמת ציירו את האות E כך שתפנה אל תוך ראשם ותיראה הפוכה לעומדים מולם. "הניסוי הזה הראה מה תחושת העוצמה עושה לפרספקטיבה שלנו", אומר גלינסקי. "מי שחש מועצם מתקשה, קוגניטיבית, לשים עצמו בנעלי הזולת ולראות את הדברים מנקודת מבטו".

 

אבל כל מי שפגש אנשים עוצמתיים יודע שהם לרוב האנשים הנחמדים והכובשים ביותר שיש.

"זה, בין היתר, בגלל הצביעות".

 

אמצעים + השפעה = צביעות

 

תעשיין הרכב המיתולוגי ואבי פס הייצור המודרני הנרי פורד התפרסם בהתנגדותו לשתי מלחמות העולם, בהטפתו לפציפיזם, ובקריאתו להתגבר על "צרות המוחין" למען שלום כלל־עולמי שמבוסס על כלכלה שוויונית והוגנת. אך בה בעת נודע כי היה מיודד עם אדולף היטלר, עשה עסקים עם משטרו של סטאלין והפיץ בארצות הברית את המהדורה האנגלית של הספר האנטישמי "הפרוטוקולים של זקני ציון". בסוף שנות השבעים התפרסם ספר שהביא ראיות לכך שפורד ניהל רומן מחוץ לנישואים עם מזכירתו הצעירה ממנו ב־30 שנה, ולאחר שהרתה לו אילץ אותה להתחתן עם אחד משומרי ראשו ומעולם לא הכיר בבנו.

 

אובמה. מינה שר בריאות מושחת "לטובת הכלל" אובמה. מינה שר בריאות מושחת "לטובת הכלל" צילום: בלומברג

 

הפער בין תדמיתו מעוררת ההשראה של פורד לבין הבחירות שעשה בחייו מזכיר עוד דמויות מוכרות שהסתבכו בפרשיות שחיתות ומין. אליוט ספיצר, מושל ניו יורק שבתפקידו כתובע הכללי במדינה נלחם בתופעת הזנות וסגר רשתות של בתי בושת, נחשף לפני שנתיים כמי שרכש בסתר שירותי מין מנשים לאורך תקופה ארוכה, ובעשרות אלפי דולרים. מוסר כפול דומה הפגינו ראשי התאגיד המושחת אנרון, היו"ר קנת ליי והמנכ"ל ג'פרי סקילינג. סקילינג וליי, שסביב דמויות המנהיג האהובות שלהם התפתח פולחן אישיות של ממש, אחראים להונאה מתמשכת של משקיעי החברה, הונאה שחשיפתה הביאה לאובדן של עשרות אלפי משרות ועשרות מיליארדי דולרים בכספי משקיעים ובקופות פנסיה שהתרוקנו.

 

ג'ון בולטון, שגריר ארצות הברית באו"ם בתקופת הנשיא ג'ורג' בוש, הואשם על ידי עובדת בסוכנות האמריקאית לפיתוח בינלאומי בהתנהגות אקסצנטרית ומטרידה, שאינה הולמת דיפלומט ואפילו לא אדם מהשורה. העובדת העידה בפני הקונגרס כי בולטון איים עליה, השמיע הערות מעליבות על משקלה, מלתחתה והעדפותיה המיניות ואף זרק לעברה חפצים – רק כיוון שהעזה להתלונן בפני בולטון, עורך דין במקצועו, על התנהלות לקוח שייצג.

 

הנרי פורד. הפגין מוסר כפול ביחסיו עם הנאצים הנרי פורד. הפגין מוסר כפול ביחסיו עם הנאצים

"הם לא נולדו כאלה. עוצמה בלתי רגילה היא שדוחפת אנשים רגילים להתנהגות שלך ולי קשה לתפוס", אומר גלינסקי. "זהו תהליך פסיכולוגי מעניין ופשוט להחריד. כפי שהעוצמה מוחקת את הזולת, היא גם, באופן אירוני, גורמת לבעל העוצמה להרגיש כאילו הוא עצמו בלתי נראה. כיוון שאנשים אחרים נעדרים מעולמו הפנימי, נדמה לו, בתוך תוכו, שגם הוא נעדר מעולמם ושלמעשיו אין השלכות עליהם. חשבי על הטבעת מ'שר הטבעות' שהופכת את מי שעונד אותה לשקוף. מי שנהנה מעוצמה מוגזמת חש כאילו יש ברשותו מין טבעת כזאת".

 

לפני כשנה ערך גלינסקי ניסוי שמשקף את טענתו. גם בניסוי הזה יצר קבוצה של נסיינים מועצמים וקבוצה של נסיינים מוחלשים, ולאחר מכן ראיין את כולם ושאל אותם על יחסם להונאה וחוסר אמינות, למשל בדיווחים כוזבים על הוצאות נסיעה במקום עבודה. ה"מועצמים" נטו להפגין ביקורתיות רבה וחמורה במיוחד כלפי תופעות האי־אמינות. אלא שאז החל חלקו השני של הניסוי, שכלל משחק בהטלות קובייה. הניקוד המצטבר במשחק הזה העניק למשתתפים טופסי לוטו בחינם. במשחק ההוא, דווקא הנסיינים המועצמים והצדקניים גילו נטייה לרמות בהיקף גדול בהרבה מזה של הנסיינים המוחלשים. איכשהו, העוצמה גישרה על פני המוסר הכפול.

 

"אבל המוסר הכפול הזה לא תמיד נובע מאנוכיות ותאוות בצע", אומר ל"מוסף כלכליסט" פרופ' טרי פרייס, דקאן בית הספר למנהיגות באוניברסיטת ריצ'מונד ומחבר הספר "Understanding Ethical Failures in Leadership" שמסביר את התהליכים הנפשיים והניתוחיים שמובילים מנהלים ופוליטיקאים לפעול באופן שבחברה נחשב ללא מוסרי ולא מקובל. "פעמים רבות, דווקא הרצון העז לקדם את מטרות הקבוצה שבראשה המנהיג עומד הוא שמסיט אותו מדרך הישר. קחי לדוגמה את המקרה שבו ברק אובמה מינה לתפקיד שר הבריאות את טום דאשל, שהעלים מס. דעת הקהל צעקה, אבל אובמה מינה את דאשל בכל זאת, כי הוא באמת חשב שזה האיש שיכול להוציא לפועל את רפורמת הבריאות. אובמה, בעיני עצמו, 'ראה את התמונה הגדולה' ו'עשה את ההחלטה הקשה'. הוא באמת חשב שהעדפת דעתו על פני שיקולי המינהל התקין והמוסר היא הדבר הנכון לאמריקה". הסערה הציבורית שעורר מינויו של דאשל הביאה אותו לוותר על המינוי כעבור חודשיים וחצי.

 

כבוד + סמכות = סגירות

 

"אצל מנהלים ומנהיגים רבים העוצמה וחוסר התלות באחרים מביאה לחוסר פתיחות לעצות ודעות", אומרת פרופ' פרנצ'סקה ג'ינו, מומחית להתנהגות ארגונית מבית הספר למינהל עסקים באוניברסיטת הרווארד. "וחוסר הפתיחות הזה הוא כיום בעיה ממשית בעולם העסקים, ואחד המקורות הנפוצים ביותר לטעויות בשיקול הדעת של מנהיגים".

 

ג'ינו ערכה עם אדם גלינסקי ניסוי שבו נסיינים חולקו, כנהוג, למועצמים ומוחלשים, ולאחר מכן התבקשו להתבונן בתמונות של אנשים, ולאחר דיון קבוצתי לאמוד את משקלי המצולמים. בעוד שבניסויים רבים בעשורים האחרונים התגלתה שוב ושוב תופעת "חוכמת ההמונים", שבה קבוצה גדולה של אנשים בעלי דעות שונות מיטיבה לדייק בניחושיה יותר מאשר האדם הממוצע, בניסוי המועצמים והמוחלשים התרחש משהו אחר. ניחושיהם של המועצמים היו במובהק פחות מדויקים משל החלשים. "שמנו לב שבעלי עוצמה מדברים יותר ומקשיבים פחות לאחרים", אומרת ג'ינו. "סביר שזה גם מה שהכשיל אותם. ולא רק אותם. הרעיון לניסוי הזה התחיל כששמתי לב שבשיעורים שאני מעבירה אני בקושי משתפת את הסטודנטים שלי, ונוטה לזלזל ברעיונות שלהם. התחלתי להבין שההישגים שלי ומעמדי הפכו אותי למישהי שמשוכנעת שרק היא יודעת את התשובות הנכונות. המטרה של הניסוי הזה היתה להתבונן בעצמי מהצד, ולבדוק אם העוצמה שלי כמורה הופכת אותי לתלמידה גרועה, כזאת שלא מסוגלת עוד ללמוד מאחרים. ראיתי שכן".

 

ניסוי שערך פטי מאוניברסיטת אוהיו גילה שמתן תארים וסמכויות רשמיות עלול לגרום לאנשים לרדידות מחשבתית של ממש. בניסוי ערך פטי משחק תפקידים שבו חילק לנסייניו המתנדבים תפקידים של "בוס" ו"עובד". הנסיינים חולקו לשתי קבוצות שכל אחת מהן כללה גם "בוסים" וגם "עובדים", ובפני כל קבוצה הוצגה פרסומת לרכישת טלפון סלולרי. בפני קבוצה אחת הוצגה מודעה שפיארה את הטלפון במשפטים ריקים מתוכן ומשמעות וקלושים עד כדי גיחוך. בפני הקבוצה השנייה הוצגה פרסומת מקצועית שפירטה יתרונות ותכונות מרשימות של המכשיר. בשלב הבא של הניסוי התבקשו הנחקרים להעניק ציונים למודעות ולמקצועיות שבהן נוסחו. התברר שבעוד שה"עובדים" בקבוצות נתנו ציון גבוה למודעה המקצועית ונמוך לאווילית, אצל ה"בוסים" לא התגלה שום קשר מובהק בין מגוון הדעות לטיב האמיתי של המודעות. "שיבוץ אנשים בעמדת עוצמה משפיע לרעה על יכולת השיפוט שלהם, ועל יכולתם להבחין בין סוגים שונים של טיעונים", סיכם אז פטי את תוצאות המחקר.

 

אדם גלינסקי. "כוח הוא כמו הטבעת משר הטבעות" אדם גלינסקי. "כוח הוא כמו הטבעת משר הטבעות"

"בניסויים אחרים שערכנו גילינו דפוס מסוים מאוד בדרך המחשבה של אנשים בעלי עוצמה. תחושת הביטחון שלהם בעצמם גורמת להם לרוב לתת תוקף רב במיוחד לדעות שהיו להם לפני שזכו במעמד העוצמה. אנשים שקיבלו לידיהם כוח נוטים לדבוק באמונותיהם ודעותיהם בלי להעמידן למבחן, והם לא מקדישים תשומת לב לרעיונות חדשים ותפיסות חדשות, ולא נוטים להתחשב בהם. דרך אגב, זה עובד ברמה הפסיכולוגית הכי בסיסית. אם את רוצה לקבל העלאה מהבוס, אל תפתחי בלומר לו שהוא הקובע ותכבדי כל החלטה. הקפידי קודם כל להלל את עצמך בפניו, להציג את הישגייך, ורק בסוף הנאום לומר לו בחנופה שההחלטה כמובן בידיו. אחרי זריקת שיכרון הכוח הוא יתחשב פחות ברעיונות חדשים, אבל הרעיונות שכבר שמע יתחזקו אצלו".

 

עליונות = חוסר רגישות

 

סקוט רודין, מפיק הסרט "הרשת החברתית" החושף את אחורי הקלעים של האתר פייסבוק ואחד ממפיקיה הבולטים של הוליווד, נודע כמי שהחליף 250 עוזרים אישיים בין השנים 2005-2000. חלק מהעוזרים לא החזיקו מעמד יותר משבועיים, ואחד מהם פשוט פוטר כשהגיש לרודין את המאפין הלא נכון לארוחת הבוקר, כפי שרודין עצמו לא היסס לאשר.

 

אלא ששיגעונותיו של רודין מתגמדים לעומת אלה שמיוחסים למפיק־העל ההוליוודי הארווי ויינשטיין, ממייסדי אולפני מירמקס ומי שהסרטים הרבים שהפיק צברו ביחד יותר מ־50 פרסי אוסקר. צעקנותו של ויינשטיין, גסות רוחו ומה שמתואר בספרו של סאטון כ"אסטרטגיית התקפי הזעם המלאכותיים" שלו נהפכו לשם דבר בהוליווד. בקומדיה משנת 2008 "רעם טרופי" מגלם טום קרוז את "לס גרוסמן", פארודיה מכוונת על דמותו של ויינשטיין. במהלך הסרט מורה גרוסמן לאחד מעובדיו להכות עובד אחר בפניו, מאיים על עובדים אחרים כי יבצע בהם מעשי סדום וצועק על דמות אחרת בסרט: "אני מציע שתיקח צעד גדול לאחור והלכה למעשה, מילולית, תזיין לעצמך את הפנים!".

 

אבל סוזן פיסק, פסיכולוגית חברתית מאוניברסיטת פרינסטון ששימשה במשך שנים כעדה מומחית במשפטי אפליה במקום העבודה, מספרת שלא חייבים להיהפך למפיק־על הוליוודי או להיות מנכ"לים ונשיאים כדי להיפגע מתחושת הכוח. "זה משהו שראיתי אותו קורה גם לי. ככל שהתקדמתי בקריירה האקדמית שלי ופחות נזקקתי לאנשים, כך ראיתי שאני נוטה לא רק להזניח את סובביי ולהתרכז בעצמי, אלא גם לגלות פחות רגישות באופן כללי", היא אומרת ל"מוסף כלכליסט". "מה שאפשר לי לראות את זה קורה היה הדיונים המשפטיים הרבים שבהם השתתפתי, והפעמים הרבות שבהן ראיתי מהצד איך אנשים מדרגות שונות בסולם החברתי שופטים זה את זה, ועד כמה הם ערים לרגשותיו של הזולת.

 

המסקנה שגיבשה לאחר עשור של השתתפות בדיונים משפטיים ועריכת ניסויים היתה שככל שאנשים עולים בהיררכיה, כך עולה רמת האדישות והניכור שלהם, וכשירותם החברתית קטנה.

 

סוזן פיסק. "האפתיה כלפי חלשים טבעית" סוזן פיסק. "האפתיה כלפי חלשים טבעית"

בסדרת ניסויים ממושכת פיסק הציגה בפני אלפי נחקרים תמונות ובהן אנשים שפניהם הביעו רגשות שונים. המצולמים לבשו תלבושות שונות וסמלי סטטוס שונים, והמראה של כמה מהם תאם סטריאוטיפים של נרקומנים חסרי בית. "לרוב, כאשר אנחנו מתבוננים בתמונות של אנשים, מופעל במוחנו חלק מסוים שאחראי לרגשות ושלא מופעל, למשל, כשאנחנו מתבוננים בתמונות של חפצים. אפשר לראות זאת בבירור בסריקה של פעילות המוח", אומרת פיסק. "אבל כשהנסיינים התבוננו בהומלסים הסריקה לא הראתה דבר. כאשר הנסיינים שלי, שנבחרו ממגוון שכבות וקבוצות באוכלוסייה, התבוננו במי שנמצאים בתחתית ההיררכיה, זה פשוט לא קרה. העליונות החברתית יצרה אצלם אטימות כלפי הזולת. אפילו קשישים ואנשים בעלי מוגבלויות פיזיות שהשתתפו בניסוי שלי הגיבו באדישות לתמונות של אלה שנמצאים רק כמה שלבים מתחתיהם בסולם החברתי".

 

פיסק ערכה ניסוי דומה עם קבוצת נסיינים שחולקה ל"מועצמים" ו"מוחלשים". התוצאה: המועצמים הביעו הרבה פחות אמפתיה ורגש מהמוחלשים. "כשמעניקים לאנשים תחושת כוח, פעילות המוח שלהם משתנה, והחלק האמפתי במוחם פשוט משתתק. המסקנה המצערת שלי היא שכוח מייצר אצל אנשים נטייה לדה־הומניזציה", היא מסכמת.

 

לא כל קצין טרי, מנהל או נבחר ציבור מיד יורד מהפסים. אבל כל אחד מהם צריך להתמודד עם השד הקטן הזה, שמסתתר עמוק בטבע האנושי ופורח תחת עוצמה, וההתמודדות איתו קשה ככל שהקריירה מתקדמת. "ואפשר לטפל בזה", אומר בביאק, "גם ברמה האישית וגם ברמה הארגונית. מרגע שאנחנו מודעים לקשר בין עוצמה ותכונות נרקיסיסטיות ופסיכופתיות אנחנו יכולים לנסות לפקח על כך, לחפש סימנים לכך ולטפל בהם כמו בכל בעיה בארגון".

 

"אמנם קל לאבד אמפתיה כלפי הזולת, אבל בעזרת מניפולציות פשוטות אפשר גם לכפות אותה בחזרה", אומרת פיסק. "כאשר אנחנו מראים לאנשים תמונה של מרק ירקות ושואלים אם לדעתם ההומלס מהתמונה הקודמת יאכל את זה לארוחת צהריים, החלק הרגשי במוחם חוזר לפעול. אפשר למצוא דרך לגרום גם למנהלים בכירים בארגונים לחשוב על העובדים שלהם כעל בני אדם. כשאת מכריחה אנשים לחשוב על אחרים באופן רגיש ואנושי, לרוב תגיעי לתוצאות לא רעות".

 

ועוד עצה אחת מגיעה מפיה של דברה גרונפלד: "יצא לי לשבת בטיסה ליד מנהל בכיר באחת החברות הגדולות באמריקה. בשלב מסוים הוא הרגיש שהמאוורר שמעליו מפריע לו. במקום להחליש את המאוורר או לכבות אותו הוא פשוט סובב אותו לכיווני, בלי למצמץ. בשנייה הראשונה נדהמתי מאיך שהתעלם לחלוטין מנוכחותי, אבל פתאום הבנתי משהו. אני יכולה לשלוח את היד ולהפנות את המאוורר אליו בחזרה". 

110תגובות
בטל שלח
  • ל88 מנכל החברה אם אתה ברווח קטן ויש לך עלייך הרבה לחצים - אז אתה פשוט לא עושה דלגציה למטה בצורה נכונה - יש לך אנשים תשתמש בהם כראוי .

    נשמע שאתה מתמודד לבד עם כל הדברים ולא נותן לעובדים שלך להתמודד קצת .

    פחות להסביר יותר לעמוד על שלך תן למישהו אחר שיסביר להם אתה לא צריך לבזבז את זמנך בלהסביר להם
    ג'ייק, (05.07.15)
  • לאפשר אירגונים לא דמוקרטיים (חברות בע"מ) במדינה דמוקרטית זה דיסוננס קוגניטיבי וצביעות (ל"ת)
    סוציאליסט, (02.09.11)
  • המגפה השקטה התופעה של "מנהל מתעלל" נפוצה הממה שנדמה, בין השאר בגלל קשר השתיקה סביב תופעה כואבת זאת . מחר,31 לואקטובר וב01 לנובמבר, אסביר על התופעה ואיך ניתן להתגונן, התוכנית "עבודה עברית" בערוץ השני. כמו כן יש מאמרים מקצועיים בנושא באתר של ניהול אפקטיבי בע"מ, המייעצת ומלווה נפגעי הטרדות והתעמרות בעבודה.
    איתן מאירי, (30.10.10)
  • תזכרו שרוב הבוסים הגדולים היו חנונים קטנים ואומללים בקטנותם ויש מצב שההתנהגות שלהם כמנהיגים הינו התפרצות של חוסר הבטחון שלהם.

    בצבא כמעט סיימתי קורס קצינים. אם הייתי מסיים, סביר להניח שהייתי סובל קשות מ"סגמת" - היום אני יודע כמה כוח יכול להרוס אישיות, אם היא לא מפקחים אל זה.

    דניאל, (27.10.10)
לכל התגובות