הון אנושי: לא תרמתי בבית

כל שבוע מתקיים לפחות אירוע התרמה אחד. בדרך כלל מנהלת אותו אשתו של אחד מבכירי המשק, שמזמינה את כל מי שנמצא בזיכרון הטלפון של הבעל. ברוב המקרים, כל המוזמנים מאשרים הגעה וקונים כמה כרטיסים, כל אחד בכמה מאות שקלים. את הכרטיסים הם מעבירים למזכירות שלהם, שגם לא מעוניינות כל כך להגיע לאירוע - ומעבירות אותם לקרוב משפחה כזה או אחר. וכמו בערבי כיתה ומסיבות יום הולדת בבית הספר היסודי, אירועי ההתרמה הם מד הפופולריות של המארגנים, שנושאים עיניים למלך הכיתה, בתקווה שיגיע. במקרה של המשק הישראלי, המלך הבלתי מעורער הוא נוחי דנקנר, ששמו מתנוסס כמעט על כל הזמנה של אירוע שמחשיב את עצמו, וב־95% מהמקרים הוא לא נראה בשטח.

במוצאי שבת באולם רדינג 3 בנמל תל אביב עמדה על הכף הפופולריות של רון לובש מקרן מרקסטון, יו"ר עמותת החינוך YRF, ושל גיל שרון, מנכ"ל פלאפון ששימש יו"ר האירוע. וגם הפעם נוחי לא בא. ליד בר המשקאות העלוב ביותר שאלתי על כך את אריה מינטקביץ, סגן יו"ר אי.די.בי אחזקות. "מה אני יודע למה הוא לא בא?", השיב, "אני בסך הכל עובד אצלו. אני משער שפשוט לא בא לו, או לא היה לו מצב רוח טוב".

גיל שרון, רון לובש ורקפת רוסק-עמינח

מי שכן באו ושילמו אלף שקל לכרטיס היו שולה וליאון רקנאטי. בראותי את הרקנאטים נתקפתי דז'ה וו. לפני ארבעה חודשים בערך הרי הייתי באירוע זהה, של עמותת פסגות למצוינות שמובילה רקנאטי. גם אז זה קרה ברדינג, ופחות או יותר עם אותם אורחים. רועי ורמוס, יאיר סרוסי, רקפת רוסק־עמינח. גם אז המנחה היה יאיר לפיד. רקנאטי הנהנה: "נכון, גם לי יש תחושת דז'ה וו. הם פשוט העתיקו ממני כי ראו שנורא הצליח לי". רקנאטי הסבירה לי שההבדל בין YRF לפסגות הוא ש־YRF משלמים למורים כדי שייתנו שעות לימוד משלימות לילדים נזקקים, ואילו בפסגות עובדים עם סטודנטים. למה אתם לא מתאחדים, שאלתי, והיא אמרה: "שאלה טובה". אבל התשובה די ברורה - כל בכיר ובכירה צריכים את הבייבי שלהם.

ג'ני צ'ארוואני ורוני מאנה

לצד אחד השולחנות פגשתי את דב לאוטמן, שסיפר לי על העמותה שלו, שמתמקדת לא במורים ולא בסטודנטים - אלא במנהלי בית הספר. לאוטמן אמר: "אני אומר לך שמנהל בית הספר הוא הדבר החשוב ביותר בכל מערכת. לנהל בית ספר זה כמו לנהל מפעל, צריך כישורים של מנכ"ל". אמרתי לו שלדעתי אצל הבכירים כל נושא החינוך הוא מן הפה אל החוץ, ומה שמעניין אותם יותר, למשל, הוא ממצאי הגז של יצחק תשובה,

ולאוטמן אמר: "תשובה מנסה להפוך את ממצא הגז שלו לנושא פטריוטי, בעוד שכל מה שמעניין אותו זה כמה ירוויח תשובה ולא המדינה. אותי ממש לא מעניין כמה כסף האיש הזה יעשה. עתיד החינוך משמעותי למדינה יותר מאשר הגז של תשובה".

בין דמויות חינוכיות כמו איל הפורנו מולי ליטבק הבחנתי גם ברוני מאנה. שאלתי אותו אם זו דוגמה טובה לבוא לאירוע כזה מיד אחרי שנעצר בחשד להעלמת מס. מאנה אמר: "קודם כל לא נעצרתי. העיתונות הוציאה דברים מהקשרם. זומנתי לחקירה. וממש לא אכפת לי מה שכותבים עליי, אם זה אמת או שקר, העיקר שיאייתו את השם שלי נכון. תרשום: שמי הוא רוני מאנה".

יאיר לפיד הציג סרט על המצב הקשה של החינוך בארץ. בכירה אחת לחשה באוזני: "כנראה העניין של כל הבכירים במשק בתרומה לחינוך בא לפצות על כך שהם לא בילו מספיק זמן עם הילדים שלהם".