$
קולנוע וטלוויזיה

הסרט "מעבר להרים ולגבעות": לאכול עם אנשים כמוך

הסרט של ערן קולירין ("ביקור התזמורת") מציג תובנות יפות, אך מתאמץ מדי להיות כל־ישראלי

אור סיגולי 07:5009.02.17

ערן קולירין הוא אחד מבמאי הקולנוע הייחודים והמעניינים שפועלים בישראל. את פריצתו אל לב הקהל הישראלי עשה עם "ביקור התזמורת" שהפך להצלחה גדולה, ולאחר מכן שב עם "ההתחלפות", שאולי סחף פחות צופים, אך העיד על טביעת עין יוצאת דופן ובריאת עולם קולנועי אישי ושונה. סרטו החדש "מעבר להרים ולגבעות" מגיע היום לבתי הקולנוע לאחר שכבר הוקרן בפסטיבלי קאן וירושלים, והיה מועמד לשישה פרסי אופיר כולל הסרט הטוב ביותר.

 

כמו ב"ההתחלפות", גם הפעם עוסק קולירין בבני המעמד הבורגני, אנשים רגילים, אשר בוחנים את חייהם מחדש. בסרטו הנוכחי מדובר במשפחה גרעינית מאזור ירושלים, זוג הורים ושני ילדים מתבגרים, אשר מנסים למצוא היגיון במציאות הישראלית המורכבת ולתפוס מחדש את גורלם בידיהם. 

הסרט "מעבר להרים ולגבעות" הסרט "מעבר להרים ולגבעות" צילום: שי גולדמן

 

קולירין שב לשתף פעולה עם אנשי הצוות הקבועים שלו, הצלם שי גולדמן והעורך אריק להב־ליבוביץ', שמביאים למסך מציאות שנראית שגרתית ו"חיוורת", אך למעשה מתרכזת בפרטים הקטנים, ומקפלת בתוכה יופי גדול.

 

יחד עם המלהקת אורית אזולאי החליט קולירין לשים את מבטחו בשחקנים שאינם מוכרים מאוד לקהל הישראלי, פרצופים חדשים שיגרמו לנו להאמין שאנו בנוכחות אנשים אמיתיים, ולא בהכרח שחקנים שעושים תפקיד. ההימור התגלה כמוצלח מאוד, והסרט מתהדר בכמה תגליות מרשימות כמו אלון פדות בתפקיד אבי המשפחה, איש צבא פורש המחפש היכן להשקיע את זמנו; שירי נדב־נאור כאשתו, המוצאת את עצמה ברומן אסור; מילי עשת כנערה המנסה לפעול על פי צו מצפונה ומגלה שהסתבכה מעל לראשה; ונועם אימבר כבן הבכור, שנאלץ להגן על שמה הטוב של משפחתו.

 

"מעבר להרים ולגבעות" הוא אולי יצירתו השאפתנית ביותר של קולירין, אך יש בו גם כמה מהמורות. בין ההומור הדק והתובנות היפות של הסרט, ישנם כמה רגעים שמרגישים מעט קלישאתיים (כבר אפשר להוציא חוק נגד סצנות ארוחה משפחתית שבה הילדים קבורים בניידים שלהם). לעתים נדמה גם שקולירין עשה לעצמו רשימת "נושאים ישראליים" שבהם רצה לטפל, וסימן וי על כל אחד מהם, באופן שמרגיש לעתים סכמטי ומאולץ. וישנם גם כמה רגעים של "פיוטיות" אשר נחווים יותר מכל דבר כהתחכמות וקריצה. התחושה היא שמדובר ביצירה מבורכת של יוצר חשוב, אבל גם כזו שסובלת ממאמץ יתר להיות מיוחדת.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x