השחקנית טלי שרון: "כששירי ארצי הגיעה לחזרות, הרגשתי חשופה"
שרון מגלמת את אשתו של יפתח קליין בהצגה אוטוביוגרפית חדשה שהוא כתב וביים, העוסקת בשתי מערכות היחסים המשמעותיות בחייו - עם אשתו ועם אמו
"אני שמחה להיפתח לרבדים חדשים", אומרת השחקנית טלי שרון. "הגעתי לשלב שבו אני מגלמת תפקידים של אמא וזה טבעי לי לגמרי. עשיתי כל כך הרבה דמויות, ובאמת טוב לי במקום שאני נמצאת בו היום. שנות ה־20 שלי היו סוערות ומיוחדות, אבל גם הייתי מבולבלת מאוד, ונורא כיף להתבגר, חיכיתי לזה. חוץ מזה, גם אמא יכולה להיות מפתה וסקסית".
בימים אלה שרון עובדת על ההצגה "ערב שקופיות", שכתב ומביים יפתח קליין ותעלה בפסטיבל עכו בחול המועד סוכות (17–20 באוקטובר). מדובר במחזה עם אלמנטים אוטוביוגרפיים, מעין התבוננות של קליין על עצמו בעבר ובהווה, העוסק בשתי מערכות היחסים המשמעותיות בחייו - עם אמו ואשתו, שאותה מגלמת שרון. במידה מסוימת זו הצגה משפחתית, שכן היא זוכה לגיבוי מלא של זוגתו שירי ארצי, ואת המוזיקה כתבו שני בניו.
"המוזיקה שהילדים כתבו מדהימה ומרגשת אותי ברמות שאני לא יכולה להכיל", מספרת שרון. "הם ניגנו אותה בפעם הראשונה בלייב, והשילוב של הדינמיקה שלהם עם יפתח ושל העובדה שההצגה נוגעת בחיים שלו - חזק מאוד. זו יצירה אישית. יש שם שירים ששירי כתבה, וכשהיא הגיעה לחזרות, הרגשתי מוזר וחשוף. זה לא פשוט לגלם דמות קיימת, נדרש לי זמן לעשות את ההפרדה ולקחת אותה אליי".
בהתחלה ידעת שההצגה על חייו?
"לחלוטין. הוא לא הסתיר את זה לרגע והוא מדבר על זה ומתעסק בזה מאוד. הסיטואציות הרגשיות בהצגה - כל אחד יכול לזהות אותן בחיים שלו. את הקונפליקטים שאני פוגשת בחזרות אני יכולה לשייך אליי בקלות. אתה רק צריך להיות מוכן להסתכל במראה הזאת וללמוד ממנה".
"אם הצופה יישב בהצגה ויגיד 'ככה זה אצלי בבית', אני את שלי עשיתי", אומר קליין. "הפרטים האוטוביוגרפיים שלי הם חומר הגלם שלי".
מימין: יפתח קליין וטלי שרון צילום: עמית שעל קליין קיבל גיבוי מלא מהבית. "במובן הזה זכיתי. אני אפילו יכול להגיד שעשיתי את זה בשבילה. זה כמו מכתב אהבה־התרסה־ניעור לשירי, היא מתרגשת מזה מאוד, גם אם זה לא תמיד קל לה".
"הרגשתי חשופה"
"אני מעריכה את החופש המוחלט שהם נותנים זה לזה, כל אחד באמנות שלו, כי זה באמת לא פשוט", מוסיפה שרון. "שירי אמרה שזו הצגה מאוד רומנטית, ואני מסכימה איתה. אם בעלי היה עושה עליי הצגה כזו, הייתי מוחמאת. יש המון רגש וצורך להגיע זה לזה, וזה מה שמניע את ההצגה".
התחברת לסיפור מהרגע הראשון?
"כשהתחלנו חזרות לא כל כך ידענו למה אנחנו נכנסים. היו קרעים של טקסטים וסצנות ומחשבות. מדהים לראות את ההתהוות של היצירה ושנוצר משהו שלם עם התחלה, אמצע וסוף. יש בהצגה הרבה משפטים מהעולם שלי שנולדו בחזרות, אף שהזוגיות שלנו שונה. הזוג ב'ערב שקופיות' מאוד אמוציונלי ושם הכל על השולחן בלי לחכות שיתפוצץ. יש שם תמרורי אזהרה: לאן לא כדאי להגיע כדי לשמור על מערכת היחסים".
מטפחת גם עסק מצליח
שרון (37) נשואה לשחקן אסף סלומון, אמא לשתי בנות ועוד אחת בדרך. היא עובדת במרץ עוד מהתקופה שלמדה בבית הספר למשחק של יורם לוינשטיין. את דרכה התחילה בטלוויזיה, בטלנובלות "מיכאלה" ו"טלנובלה בע"מ", ומאז השתתפה בסדרות רבות, בהן "סרוגים ו"בטיפול".
היא אף קיבלה את פרס השחקנית הטובה ביותר בפסטיבל ירושלים 2014 על תפקידה הנועז בסרט "ההיא שחוזרת הביתה". בקרוב ייצא לאקרנים הסרט "הרמוניה" של יוסי סידר, שבו היא מגלמת "תפקיד קטן וחוויה גדולה", לדבריה. נוסף על כך, היא מנהלת עסק מצליח של סדנאות תיאטרון למבוגרים. "זה האי שלי, נורא כיף ליצור משהו משלך עם ביטחון אישי וכלכלי. אני לומדת מהתלמידים המון ומרגישה שהם מפתחים אותי, אני כל הזמן חוקרת את המשחק, מחפשת טכניקות חדשות ומנסה אותן איתם. ככה אני יכולה גם ליצור ולכתוב".
אז זה השלב הבא?
"כן. אני כבר כותבת סדרה קצרה לאינטרנט ומחזה קצר וגם התחלתי לביים את התלמידים שלי".
על אף הקריירה המצליחה שרון מיעטה לשחק עד היום בתיאטרון, והיא מתגעגעת. "התפיסה שלי היא שאם שחקן לא עובד על במה הוא לא שחקן. איכשהו נכנסתי לתחום הסדרות והתאהבתי במצלמה והיא התאהבה בי, לא היה לי זמן לתיאטרון. אחר כך ילדתי ואסף כמעט כל ערב בהצגה, לא רציתי שמישהו אחר ירדים את הבנות, אז גם לא עשיתי מאמצים. אבל אני אשמח לעשות תיאטרון".
היא היתה רוצה לגלם את כל התפקידים של שייקספיר וצ'כוב אבל מבינה שכל דבר בעתו. "זה תהליך שאני בחרתי. כרגע אני משקיעה את האנרגיה שלי במקומות מסוימים, וכשאסיים אעבור לדבר הבא, זה סוג של התבגרות. גם למדתי עם הזמן למצוא את הגבולות שלי, שפעם היו פחות ברורים. יש משהו במשפחה ובהורות שמוריד אותך לקרקע, וזה מצוין בעיניי".
עכו לא עושים בשביל כסף
את קליין היא מכירה מהימים שבהם הצטלמו יחד לסדרה "האקס המיתולוגי" ומאז לא יצא להם לעבוד יחד. "כשיפתח שאל אותי אם אני רוצה להשתתף בהצגה, הוא היה בטוח שאסרב. אף פעם לא עשיתי הצגה לפסטיבל עכו, וממש רציתי, גדלתי עליו. צריך פניות לזה, ועכשיו זה מתאים לי כי אני בחודש חמישי. התהליך עם יפתח שונה מכל מה שעשיתי. הוא יודע מה הוא עושה, הכל בגובה העיניים, אפשר להגיד לו הכל, ויש המון כיף וצחוקים. הצגה לעכו לא עושים בשביל הכסף, אלא כדי להתפתח ולעשות משהו חדש".
