$
קולנוע וטלוויזיה

דילמת היופי

"אור בין האוקיינוסים" הוא סרט מרהיב ויזואלית אבל התסריט שמעמיס עוד ועוד דילמות מוסריות על גיבוריו ואורכו המוגזם פוגמים בחוויה

אור סיגולי 09:0322.09.16

יום אחד יגיש לנו הבמאי האמריקאי הצעיר דרק סיאנפרנס יצירת מופת. אין ספק שזה יקרה. שני סרטיו האחרונים, דרמת הזוגיות הפוצעת "בלו ואלנטיין" ומותחן הפשע "המקום בתוך היער", הוכיחו שלסיאנפרנס יכולות מרשימות, רגישות וכישרון, ועם זאת משהו בשני הסרטים האלו היה לא לגמרי מפותח עד הסוף, ובסופו של דבר אפיינה אותם תחושה של בלגן והחמצה. עכשיו הוא חוזר עם סרטו הרביעי, הפקתו הגדולה והמרשימה ביותר עד כה, "אור בין האוקיינוסים", ומעניין לראות לאן תמשיך הקריירה המבטיחה שלו.

 

"אור בין האוקיינוסים" הוא דרמה רומנטית קלאסית, המבוססת על ספרו של מ.ל. סטדמן, שאותה עיבד סיאנפרנס למסך. במרכזה עומד סיפור האהבה של טום, חייל משוחרר המתמנה להיות שומר מגדלור בעיירה מבודדת, ואיזבל, צעירה מקומית שעוברת לגור עמו. כאשר ניסיונותיהם להקים משפחה עולים בתוהו, הגורל מספק להם הזדמנות פז הנושאת עמה מחיר כבד, שאותו ייאלצו לשלם. כשעה לתוך הסרט, קל להבחין שמדובר בסיפור מוסר בעלי סממנים נוצריים מאוד, אלו הקשורים לווידוי וכפרה. נדמה שהתסריט יוצא מגדרו כדי להעמיס על גיבוריו עוד ועוד דילמות מוסריות כדי לבחון אותן, כדי שאנחנו הצופים נוכל לשאול את עצמנו מה היינו עושים במקומם, ולראות אם יגיעו למסקנות הנכונות בסוף הדרך.

 

מייקל פאסבנדר ואליסיה ויקנדר ב"אור בין האוקיינוסים". פאסבנדר מייצר קשר רגשי חזק עם הקהל מייקל פאסבנדר ואליסיה ויקנדר ב"אור בין האוקיינוסים". פאסבנדר מייצר קשר רגשי חזק עם הקהל צילום: Davi Russo

 

את הסיפור הדידקטי הזה מעצב סיאנפרנס כדרמה אפית שמזכירה באופייה את הקולנוע של שנות השמונים. המצלמה עושה עבודה פשוט מרהיבה, והמוזיקה של אלכסנדרה דספלאט מובילה בגאון את המהלכים הרגשיים. בנוסף, את הסרט סוחבים על גבם שניים מהשחקנים הנחשקים בעולם, שהעבודה על הסרט גם הפכה אותם לזוג בחיים.

 

את טום מגלם מייקל פאסבנדר, שחקן אירי־גרמני שכבר עשור מראה כישרון אדיר, בין שבסרטי אוסקר כגון "12 שנים על עבדות" ובין שבהפקות ענק של גיבורי־על. הוא מצליח להעביר את תחושת המשא הכבד שסוחבת דמותו לעתים במבט בלבד, ומייצר את הקשר הרגשי החזק ביותר בין הסרט והקהל. לעומתו, בתפקיד איזבל, זוכת האוסקר אליסיה ויקנדר מעצבת דמות בעייתית מאוד, כמעט גבולית, שגוררת את בעלה האוהב אל תוך הקלחת. למרבה השמחה, בחלק השני של הסרט מצטרפת רייצ’ל וויז, ומפיחה בו חיים חדשים.

 

בפן הוויזואלי, "אור בין האוקיינוסים" הוא אולי המרהיב ביותר שמוקרן כרגע בקולנוע, וככזה כדאי לראותו על מסך גדול. אך אורכו המוגזם והדידקטיות שלו מראים שסיאנפרנס הבמאי עוד לא מיצה לגמרי את יכולותיו. אולי בסרט הבא.

 

החמישייה של "כלכליסט": הסרטים שכדאי לראות השבוע

 

1. "מסיבת נקניקיות" - עדיין הסרט הכי מצחיק ומרושע שמוצג בבתי הקולנוע

2. "לא לנשום" - צפיית חובה לאוהבי המתח והאימה

3. "שבוע ויום" - שבוע שלישי לסרט הישראלי היפה והמרגש של אסף פולונוסקי

4. "סופת חול" - דרמה מרשימה תוצרת כחול־לבן על מחיר החופש

5. "שבעת המופלאים" - מערבון אמריקאי מרהיב עם שחקנים נהדרים

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x