דוקטור, אני רק פוסט

לאחר שלמד רפואה בטכניון, התמחה ברפואת ילדים ועבד כרופא בקהילה, ייסד ד"ר גילי גולדבלט פורמט אינטרנטי שבאמצעותו הוא מרגיע הורים מבוהלים. הוא פתח את ילדוקטור (yeladoctor), עמוד פייסבוק שמאפשר להורים להעלות שאלות בנושא בריאות ולקבל תשובות מקצועיות. את המענה מספקים להם חברי הצוות שלו, שעושים זאת בהתנדבות.

"כשהתחלתי את דרכי בפייסבוק, לא חשבתי שתהיה סנסציה כזו", הוא מתאר כמי שאחראי לעמוּד שמונה כיום יותר מ־50 אלף חברים. "בהתחלה פניתי רק להורים ברחובות, העיר שאני גר ועובד בה, וקיוותי שיכירו אותי באזור".

הניסיון שלו עם תושבי רחובות גרם לו להבין את הרגישות של הנושא: "אנשים העלו שאלות בעלות אופי רפואי וקיבלו תגובות מהורים אחרים. בעיניי זה לא נכון ואפילו חסר אחריות. אנשים ללא הסמכה לא יכולים לייעץ בעניינים רפואיים. זה עלול לגרום נזק". בעקבות כך החליט גולדבלט שאת המענה לשאלות יספקו חברי צוות בעלי רקע וניסיון מכל קשת הרפואה. ההורים מעלים שאלות ותהיות ויכולים להוסיף תמונה להמחשה, ואנשי המקצוע מסייעים להם - בזמנם הפרטי ועל חשבונם.

מבחינתו של גולדבלט, ילדוקטור הוא תחילתה של מהפכה בעולם הרפואה. "זה לא חדש שיש מצוקה ברופאי ילדים בארץ. המרפאות עמוסות ולכל ילד מוקדשות בערך חמש דקות שבמהלכן אי אפשר לתת להורה את כל המידע. אמנם המידע קיים ברשת, אבל הוא לא מסודר והמענה שם לא אישי".

אתה לא מרגיש שזו קצת רפואת מסדרון?

"לא, המטרה היא להנגיש מידע".

לדברי גולדבלט, ממש לא מדובר במיזם חובבני, והצוות משקיע בו זמן מעבר לתגובה אונליין. "אנחנו עורכים הדרכות לצוות ומלמדים אותם כיצד להגיב, וחוזרים ואומרים שהתייעצות בעמוד לא מחליפה בדיקת רופא ובטח שאינה מספקת במצבי חירום.

"לדוגמה, יש וירוס ילדים שבא לידי ביטוי בפצע בעור, זה מראה אופייני מאוד ואי אפשר לטעות לגביו. כל מי שייתקל בו פעם אחת, גם אם אינו רופא, יידע לזהות אותו להבא. ועדיין, כשהורים מעלים תמונות של הפצע בעמוד, אני לא מאבחן את הבעיה חד־משמעית, אלא מציע לפנות לרופא לטיפול".

400 שאלות ביום

בשנת קיומו כבר הספיק העמוד לעזור לילדים בזכות המידע שזורם בו. הוא אף יצר מפגש מרגש בין אמא שהעלתה שאלה במהלך חופשה בתאילנד לבין גולדבלט עצמו, שנכח במקרה במקום וסייע לבנה. אחד המקרים המדהימים אירע כאשר אחת החברות בעמוד הבחינה בתמונה של פעוט שבה עין אחת שלו אדומה ואחת לא, והסבה את תשומת לב ההורים. התברר שלפעוט היתה בעיה חמורה ובזכות הפוסט הוא קיבל טיפול.

לעמוד מועלות בכל יום כמעט 400 שאלות. חבר הצוות שנחשף אליהן מתייג את איש המקצוע הרלבנטי — רופא, יועץ או רוקח — והוא נכנס בזמנו החופשי לעמוד בפייסבוק ומשיב. המתנדבים לוקחים ברצינות רבה את המשימה. הם עורכים ישיבות ומתייעצים ביניהם בנוגע למקרים שמצריכים יותר מתחום התמחות אחד. בעתיד הפעילות תימשך, אך לא באמצעות הפייסבוק, אומר גולדבלט ומוסיף: "אני מקווה לעבור לאתר משלנו. ההתנהלות בפייסבוק יעילה, אבל כל אחד יכול להגיב, זאת אף שכללי הקבוצה מכתיבים שזה לא יקרה".

ד"ר גילי גולדבלט ופוסטים מילדוקטור. "זה חסר אחריות לקבל עצות מהורים" צילום: צביקה טישלר

כן. אחת הביקורות כלפיך היא ההתנהלות הדקדקנית בנושא הזה. ההורים מפחדים שיעיפו אותם.

"יש המון קבוצות בפייסבוק שבהן הורים מתייעצים עם הורים. המטרה של העמוד ילדוקטור היא להתייעץ עם צוות רפואי, וחשוב לי מאוד להקפיד על כך".

אנשי רפואה עסוקים מספיק. למה שירצו להתנדב אצלך?

"הצוות מדהים. יש ביניהם אולי כאלה שרוצים לזכות להכרה, אבל זו בטוח לא הסיבה העיקרית שהם עושים את זה, כי יש שם גם רוקחות ואחיות שלא מושפעות מלקוחות ועושים זאת מהרצון לסייע בלבד. ילדוקטור אולי היה רעיון מקורי שלי, אבל הם עושים עבודה מופלאה ללא תמורה על חשבון זמנם היקר".

לשרת את כולם

גולדבלט, שסיים את לימודי הרפואה שלו ב־2006, כעת עובד כרופא ילדים בשירותי בריאות כללית. לדבריו, המהפכה צריכה להתרחש לא רק ברשת, אלא בכלל בעולם הרפואה בארץ. "יש דברים שצריכים להשתנות. למשל, אין סיבה שמי שעתיד להיות רופא ילדים בקהילה ומי שהולך לעבוד בבית חולים יעשו התמחות זהה", הוא אומר, "נוסף על כך, יש ארבע קופות חולים ולא ברור לי למה. הן מרכזות משאבים אדירים להתחרות זו בזו. אני מתכוון להקים מרפאה פרטית שתשרת את חברי כל הקופות".