$
מוזיקה

התפלפלו־לו־לו־לו־לו

רד הוט צ'ילי פפרז זנחו את הסאונד המיושן לטובת הפקה עשירה, מתוחכמת ומלאה בניואנסים

דנה קסלר 09:0428.06.16

רד הוט צ'ילי פפרז חוזרים באלבום חדש,The Getaway , חמש שנים אחרי קודמו וחמש דקות אחרי שהסולן אנתוני קידיס, עם השפם והתספורת המטופשת והכל, אושפז בשל וירוס בטן אכזרי והציל תינוקת במהלך צילומי תוכנית הלילה של הקומיקאי ג'יימס קורדן. קידיס, כמובן, עשה זאת בלי חולצה.

 

 

עטיפת האלבום The Getaway עטיפת האלבום The Getaway

 

כשיצא הסינגל הראשון מהאלבום החדש הביע המבקר של מגזין המוזיקה הבריטי "NME" דאגה על שעם לכתו של פרינס כל העול של ז'אנר Fאנק הגיטרות נופל על כתפיהם של רד הוט צ'ילי פפרז. הדאגה מובנת, אבל צ'ילי פפרז עשו בחוכמה כשהחליטו לעבוד עם המפיק בריאן "דיינג'ר מאוס" ברטון, שלוקח אותם באלגנטיות למאה ה־21 — מקום שספק אם היו מגיעים אליו בלי עזרה.

 

מאז אלבום הפריצה שלהם מ־1991, Blood Sugar Sex Magik, עבדו צ'ילי פפרז עם מפיק אחד בלבד, ריק רובין. זו הפעם הראשונה מאז סוף האייטיז שבה קידיס וחבריו מנסים מפיק אחר. כשדיינג'ר מאוס הציע לצ'ילי פפרז לעבוד איתם, הם אמרו: "סבבה, יש לנו מלא שירים מוכנים". תשובתו: "תשכחו מהם, בואו נכנס לאולפן ונכתוב שירים חדשים". למרבה המזל הם סמכו עליו מספיק והלכו על זה. ריק רובין הפך את רד הוט צ'ילי פפרז מלהקה אלטרנטיבית שובבה ללהקת אצטדיונים ענקית, ועכשיו דיינג'ר מאוס נדרש להציל אותם מהסטגנציה שנופלת על כל להקה כזו במוקדם או במאוחר. וזה בדיוק מה שהוא עשה, כפי שניכר כבר בסינגל הראשון.

 

 

רד הוט צ'ילי פפרס רד הוט צ'ילי פפרס

 

הדבר הכי נחמד בסינגל "Dark Necessities" הוא שהוא לא בהכרח נשמע כמו שיר של צ'ילי פפרז. למעשה הוא היה יכול להיות שיר לא רע של ג'סטין טימברלייק או אלטון ג'ון. מדובר בבלדת כוח סוחפת שממריאה אל על בפזמון והבתים שלה יושבים על מקצב דיסקו, עם פסנתרים, מחיאות כפיים סבנטיזיות ובס סיינפלדי. מלבדה יש באלבום לפחות שניים־שלושה שירים מפתיעים כמו שיר הנושא, שמזכיר את פיניקס הצרפתים. בין לבין אפשר לזהות ניסיונות של צ'ילי פפרז לפנות לכתיבה ביטלסית קלאסית וניסיונות של קידיס לומר משהו עמוק על הפרידה מחברתו הדוגמנית הלנה ווסטרגארד, הצעירה ממנו ב־32 שנה. אלה, מן הסתם, הניסיונות הפחות מוצלחים.

 

בכל מקרה, דיינג'ר מאוס לקח את ה־Fאנק רוק המעט מיושן של צ'ילי פפרז לכיוון רטרו עדכני; כלומר, הוא החזיר אותם מהניינטיז לסבנטיז ולאייטיז בסגנון 2016. הוא יצר הפקה עשירה, פסיכדלית, מלנכולית, פוסט־מודרנית, מצטטת ומלאה בניואנסים. התוצאה היא אלבום מפתיע ורענן - שתי מילים שלא יוחסו ללהקה הזאת הרבה מאוד שנים.

 

שורה תחתונה: פפרז הגיעו למאה ה־21, בקטע טוב
בטל שלח
    לכל התגובות
    x