$
אופנה

זריקת צבע

"קעקועים ממלאים צורך פסיכולוגי. הם מהווים משהו קבוע בעולם משתנה", אומרת הסטוריונית הקעקועים ד"ר אנה פרידמן. השבוע תשתתף בכנס ישראלי בתחום

מורן לונדון 08:4927.06.16

"ישנן עדויות ארכיאולוגיות על קיומם של קעקועים כבר לפני 40 אלף שנה", מספרת בראיון טלפוני ל"כלכליסט" היסטוריונית הקעקועים, ד"ר אנה פליסיטי פרידמן. "אמנם אין לנו יכולת לדעת כיצד נראו הקעקועים הראשונים כי הם התכלו עם הגוף אבל בהחלט נמצאו כלים שנראה בבירור כי שמשו ליצירת קעקוע".

 

ד"ר פרידמן, מחברת ועורכת הספר "אטלס הקעקועים העולמי" שיצא בשנת 2015, כותבת באופן קבוע בנושא בכמה מגזינים וכתבי עת בעולם.

 

ביום רביעי הקרוב תפתח ד"ר פרידמן את כנס הקעקועים "ללא מסגרת" שיתקיים בתל אביב. הכנס יימשך כשלושה ימים ויכלול מגוון תערוכות והרצאות בנושאים כמו קעקועים ויהדות, קעקועי היאקוזה ועוד. הרצאתה של ד"ר פרידמן תתחקה אחר ההיסטוריה, ההתפתחות והתהליכים שעברו הקעקועים מאז ראשית ימיהם. 

ד"ר אנה פליסיטי פרידמן ד"ר אנה פליסיטי פרידמן צילום: יח"צ

 

מהשוליים למרכז

 

ד"ר פרידמן, שמתגוררת בפרבר על יד שיקאגו, תתייחס בהרצאתה לשינויים שעברו על אמנות זו במאה ה-20 והפיכתה מאמנות שוליים למקובלת, ותסקור מגמות בתרבויות קעקוע שבטיות ועד למגמות עכשוויות.

 

עולם הקעקועים משתנה בגלים כל כמה שנים עם טרנדים חדשים שסוחפים את הצעירים. בשנים האחרונות מדובר בעיקר בקעקועים מינימליסטיים. לא חריג לראות סתם קו או משולש המשורטט באמצע איבר תמים.

 

מה צופן העתיד לעולם הקעקועים?

"עד סוף שנות השמונים קעקועים עוד נחשבו לסממן של 'הילד הרע', אבל מאמצע שנות התשעים הם כבר הפכו לחלק מהאופנה, ככה שממש כמו כל טרנד אפשר לומר שזה התחיל מהשוליים ומשם עבר למיינסטרים. היום הקעקועים הם טרנד כל כך מיינסטרימי שכעת מתחיל זרם צדדי של אנשים שלא עושים קעקועים דווקא כדי לבדל את עצמם. הם לא מתנגדים לקעקוע באופן אידיאולגי אלא פשוט נמנעים, כדי להיות שונים. אבל הקעקועים לא ייעלמו. הם ממלאים צרכים פסיכולוגיים ומהווים משהו קבוע בעולם שמשתנה במהירות גדולה. לקעקוע יש יכולת לאורך שנים לקחת זיכרון ולתת לו להמשיך ללוות אותנו, לתת לו המשכיות".

 

קעקוע מפחם וחלב אם

 

כי מעבר לפן האופנתי ישנו גם ההקשר הסימבולי של הקעקוע. יש כאלו שמקעקעים את עצמם בסמלים שמקורם בדת, בשיוך אתני או כשייכות לזרם חברתי כלשהו "אחד הסיפורים הבולטים הוא למשל סיפורה של היאקוזה היפנית שחבריה נושאים על גופם קעקועים ספציפיים. הדבר הזה כל כך חזק ביפן שעד היום היפנים מתנגדים לקעקועים באופן כללי כי זה מזכיר להם את הדבר הנורא ההוא". ואכן, מערביים המגיעים ליפן לפגישות עסקיות או חברתיות מעידים על כך שהם צריכים לכסות את הקעקועים פן יפגעו בסביבה. 

"היהדות רואה בכך חטא" "היהדות רואה בכך חטא" צילום: צילום: אלכס טילקין

 

בישראל יש איזשהו קשר היסטורי עם קעקועים?

"כן. אף על פי שהיהדות רואה בכך חטא. בירושלים ישנו מכון הקעקועים של ראזוק. זוהי משפחה שכבר 700 שנה עוסקת בקעקועים והאמנות עוברת אצלם מדור לדור. הם התחילו כמקעקעים של סממנים נוצריים כדי לבדל את האוכלוסיה הנוצרית במצרים, ארץ מוצאם. בשנים האחרונות הם כמובן פתוחים לכל סוגי הקעקועים אבל מדובר במורשת מפוארת שעוברת שם מאב לבן".

 

ד"ר פרידמן חוקרת בין השאר גם את האמצעים באמצעותם תרבויות שונות מקעקעות: "אנחנו חיים במדינות מערביות, אז אצלינו הכל סטרילי ומוקפד, אבל יש מדינות שבהן אין את התנאים האלה ושם נוצרים אלתורים מרתקים", היא מספרת, "למשל יש מקומות בהודו בהם מדללים ומרטיבים את הפחם שמשמש כצבע לקעקוע עם חלב אם. אין להם גישה למים נקיים וחלב אם הוא נוזל סטרילי עם סגולות התורמות להחלמה ולכן מאד יעיל בעניין הזה"

 

"ללא מסגרת" יתקיים במרכז אדמונד דה רוטשילד, רוטשילד 104 תל אביב בימים רביעי-שישי. הכניסה ללא עלות אך יש להירשם מראש.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x