$
אמנות ועיצוב

"יש לי כבוד יצירתי אליכם"

"שוק הטלוויזיה העולמי מוכן לסדרות עם כתוביות", אומר מפיק הטלוויזיה השבדי לארס בלומגרן, שחתום על הצלחות כמו "הגשר", שנמכרה ל־100 מדינות. בישראל הוא מבקר לרגל הקמת סטודיו מקומי של ענקית התוכן אנדמול שיין ומספר שהיה שמח להפיק גרסה ישראלית-פלסטינית של “הגשר”

שלומית רביד 08:4827.06.16

״לסדרות ישראליות יש פוטנציאל הצלחה גלובלי אדיר, לא רק כאדפטציות לשפות אחרות אלא גם בעברית. אתם תופסים מקום מאוד חשוב בעולם, אפילו בסקנדינביה מדברים עליכם כמעט בכל מהדורת חדשות, ואני חושב שאנשים יקשיבו למה שיש לכם להגיד״, אומר לארס בלומגרן, ראש חטיבת הדרמה בענקית התוכן הבינלאומית אנדמול שיין (Endemol Shine), שמבקר בימים אלה בישראל לרגל פתיחת סטודיו מקומי של החברה שיושק היום. ״שוק הטלוויזיה העולמי נפתח מאוד בשנים האחרונות ובהרבה מדינות כבר מוכנים לצפות בסדרות וסרטים עם כתוביות, מה שיוצר אינסוף הזדמנויות״.

 

בראיון בלעדי ל״כלכליסט״ מביתו שבשבדיה מספר בלומגרן, שחתום בין היתר כמפיק של הלהיט השבדי- דני “הגשר” , שהפצת סדרות ישראליות בשפת המקור ברחבי העולם היא בהחלט אחת המטרות של הסטודיו החדש. ״אין ספק שזה עומד על הפרק. אנחנו נבדוק היטב כל רעיון שיעלה ונחליט איך הכי טוב להגיש אותו. יכול להיות שרעיון שיצמח פה יתאים להיות מופק בכלל עבור השוק האמריקאי, האנגלי או הצרפתי״.

 

"הגשר" ביו דנמרק לשבדיה. "כשעובדים עם מדינות שכנות, יש תמיד מטענים. חייבים לנהוג בכבוד כלפי שני הצדדים" "הגשר" ביו דנמרק לשבדיה. "כשעובדים עם מדינות שכנות, יש תמיד מטענים. חייבים לנהוג בכבוד כלפי שני הצדדים" צילום: Baldur Bragason

 

קבוצת אנדמול שיין היא מפלצת תוכן ענקית: מדובר באחת מחברות הפקות התוכן הטלוויזיוני והדיגיטלי הגדולות בעולם, המורכבת מרשת של יותר מ-80 חברות הפקה קטנות ב-31 מדינות. החברה, שבסיסה באמסטרדם, אחראית להפקות ריאליטי מצליחות כמו הגרסה המקורית של “האח הגדול”, שעשועונים כמו “ווייפאאוט” ומגוון רחב של דרמות, מ”קרוב רחוק” האוסטרלית ועד “מראה שחורה” הבריטית.

 

המודל שלפיו פועלת קבוצת אנדמול הוא של רכישת חברות הפקה קטנות ברחבי העולם והכנסתן תחת מטריית ענק בינלאומית אחת. כך קרה ב-2009 עם פילמלאנס (Filmlance) השבדית, החברה שבראשה עמד בלומגרן; וב-2013 כשאנדמול רכשה את השליטה בחברת קופרמן הפקות של אלעד קופרמן, שעומדת בין היתר מאחורי הגרסה הישראלית של “האח הגדול” ו”רמזור”. בסוף אותה שנה רכשה החברה גם 33% ממניות זכיינית ערוץ 2 רשת, וחיזקה את אחיזתה בארץ.

 

הגרסה האמריקאית של "הגשר" הגרסה האמריקאית של "הגשר" צילום: Byron Cohen

 

הסטודיו החדש שיושק היום הוא פרי יוזמה של התסריטאי גל זייד, שישמש כמנהל מחלקת הדרמה ויעמוד בראש הסטודיו, לצד קופרמן שמשמש מנכ״ל אנדמול ישראל.

 

כמו באיחוד האירופי

 

בינתיים בלומגרן די נהנה מהעבודה עם הישראלים: ״אני לא רוצה לקפוץ למסקנות לגבי האופי הלאומי שלכם, אבל אני חייב לומר שיש אצלכם פחות בולשיט מאשר במקומות אחרים, אתם מכוונים ישר לשורה התחתונה. יש לי המון כבוד אליכם מבחינה יצירתית, לכן אנחנו פה״.

 

איך זה להיות חלק מתאגיד ענק? אפשר לשמור על ייחוד?

״זה דומה לאיחוד האירופי ‑ השלם גדול מסך חלקיו, אבל עדיין יש מקום לכל הקולות. אנחנו לא רוצים להתחרות באנגלים ובצרפתים או לחקות אותם, אנחנו טובים במה שאנחנו עושים ואני חושב שמעריכים אותנו על הקול הסקנדינבי המיוחד שלנו.

 

״בעיניי יש בחבירה לתאגיד בעיקר יתרונות. העבודה היומיומית נעשית עדיין במסגרת חברות ההפקה הקטנות, ומצד שני אנחנו נהנים מרשת אדירה של תמיכה - גם כספית וגם רעיונית. אנחנו מקבלים גישה למדינות אחרות ורשת של כותבים, יוצרים ומפיקים מצוינים, זה יתרון עצום״.

 

יותר מ־100 מדינות

 

דרמת הפשע האפלה “הגשר”, ההצלחה הגדולה ביותר שרשומה על שמו של בלומגרן, נפתחת כשגופת אישה נמצאת על גשר בדיוק על הגבול שבין דנמרק לשוודיה. מאז שהעונה הראשונה שודרה בערוץ הבריטי BBC 4 ב־2012 (שנה אחרי

שעלתה בשבדיה ובדנמרק), נמכרה הסדרה המקורית ליותר מ-100 מדינות, ובינתיים אף הופקו לה שתי גרסאות מקומיות־ “The Tunnel” שמתרחשת על גבול אנגליה־צרפת, ו-”The Bridge” שמתרחשת על גבול ארה״ב־מקסיקו.

 

הגרסה האמריקאית בוטלה אחרי עונה אחת בלבד, ״לא הצלחנו להגיע אל הקהל המקסיקני וההיספאני", מספר בלומגרן על כשלון הגרסה האמריקאית, "כל הנבלים שם היו מקסיקנים, לא היה איזון. כשעובדים עם מדינות שכנות, יש תמיד מטענים. חייבים לנהוג בכבוד כלפי שני הצדדים. השבוע אנחנו מתחילים הפקה של גרסה רוסית־אסטונית״.

 

היה גם ניסיון לגרסה רוסית־אוקראינית.

״כן, אבל הוא התפרק ברגע שהאוקראינים אסרו על הופעת שוטרים במדים רוסיים בפריים טיים. הייתי שמח לעשות גרסה בין צפון ודרום קוריאה״.

 

ישראל־פלסטין?

״בוודאי, למה לא. אגב, אני חושב שאחד הדברים שמייחדים את שבדיה זה שלא היתה לנו מלחמה כבר 200 שנה. פעם חשבתי שאנחנו הנורמליים, היום אני יודע שלא. אני חושב שההיסטוריה היחסית שלווה שלנו הובילה אותנו להתעסק בדמויות המורכבות ובתוצאות האלימות במקום באלימות עצמה״.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x